ראיון עם מומחה עולמי לסוכרת
מתוך אתר Diabetes Mine . ראיון עם ד”ר בארי גינזברג, מהאנשים שהובילו את מחקר ה- DCCT המפורסם שבו נמצא הקשר ההדוק בין איזון סוכר ומניעת סיבוכים. דר’ גינזברג פרסם למעלה ממאה מאמרים בנוגע לסוכרת והוא יועץ בכיר לחברות שמפתחות טכנולוגיות למדידת סוכר.
למאמר המקורי ראו כאן - מאמר מקורי
שאלה: מה השינוי המשמעותי ביותר בנוגע לסוכרת שקרה בשנים האחרונות?
תשובה:ההכרה שטיפול בסוכרת הוא חשוב. ושאם צריך יש לשהתמש במזרק גם עבור סוכרת סוג 2. כתוצאה יש הרחבה משמעותית של פיתוחים של תרופות חדשות לסוכרת , בעיקר לסוכרת סוג 2. יש כיום כ- 400 תרופות חדשות בפיתוח, חלק מהן יוצרות קטגוריות חדשות לחלוטין.
שאלה:מתי תיהייה משאבת אינסולין הפועלת במעגל סגור (מחוברת ל מד סוכר רציף ומזריקה אינסולין לבד)? תשובה:יש שתי בעיות עקריות. הראשונה היא רמת הדיוק של מד הסוכר הרציף. השניה היא חוסר היכולת של המשאבה להעלות סוכר. משאבה משחררת רק אינסולין שתפקידו להוריד סוכר, אבל בגוף פועלים ארבעה הורמונים שונים שתפקידם להעלות סוכר. הגלוקוגון – שכמעט ואינו פועל אצל סוכרתיים, אנדרנלין שפעילות קטנה אצל סוכרתיים שאינם רגישים לרמות סוכר נמוכות, הורמון הגדילה והקורטיזון שפעולתם איטית. משום כך שום משאבה במעגל סגור אינה מסוגלת לתת תוצאות שקרובות לפעולת הגוף האנושי.
שאלה:כיצד ניתן לשפר את הדיוק של מדי הסוכר? תשובה:ראשית יש להבין שכל שיטות המדידה הקיימות כיום טועות במידה מסויימת. במעבדה מרחב הטעות הוא 2-3% , מד סוכר ביתי טועה ב- 6-8% ומד סוכר רציף טועה בממוצע ב- 12-14% .הבעיה העיקרית היא שמדי הסוכר מתקשים בחישוב הנפח של תאי הדם האדומים מתוך סה”כ נפח הדם. תאי הדם האדומים אינם מכילים סוכר וללא חישוב הנפח המדוייק שלהם לא ניתן לדעת כמה סוכר בדיוק יש בפלסמה. יש חברות שעובדות כיום לפתור את הבעיה הזו.
שאלה:מה דעתך השפעת התנודות ברמות הסוכר על סיבוכי סוכרת? תשובה:הנתונים היבשים שהתפרסמו במחקרים שונים, לא הצליחו להראות קשר בין התנודות ברמות הסוכר לסיבוכים. על פי מחקר ה – DCCT הגורם היחידי שמשפיע הוא ה – HbA1C . למרות זאת אני כן נוטה לחשוב שלתנודות יש השפעה. אני ממליץ למטופלים שלי להקטין את התנודות. בסה”כ מי שהתנודות ברמות הסוכר אצלו קטנות יותר, יכול להרשות לעצמו גם להוריד את רמת הסוכר הממוצעת.
שאלה:מה דעתך בנוגע למשאבות אינסולין? תשובה:אני ממליץ לכל הסוכרתיים , כולל סוג 2 לטפל בסוכרת שלהם טיפול אינטנסיבי מרובה מדידות סוכר והזרקות. ללא טיפול אינטנסיבי קשה לדעת מה באמת קורה בגוף. משאבה מסייעת לבצע טיפול אינטנסיבי מרובה מדידות ותיקונים, וככזאת אני רואה בה תרומה חיובית (אם כי לא הכרחית).
שאלה:מה הדבר שהכי היית רוצה לראות אצל כל סוכרתי? תשובה:שיקח אחריות בנוגע לטיפול בסוכרת שלו. שיחפש באופן תמידי שיפורים ושיבחר צוות רפואי שיכול להפוך לו לשותף. ניהול הסוכרת דורש שותפות אמיתית בין החולה למטפל.



חדשות סוכרת
31 ביולי, 2007 בשעה 9:05
“חוסר היכולת של המשאבה להעלות סוכר”
אין בעיה להוסיף למשאבה מיכל גלוקגון שיוזרק לגוף כאשר נידגם רמה נמוכה של סוכר.
יש לי הרגשה שהרופאים נהנים להגיד “לא” לכל חידוש במקום לדחוף קדימה את הטכנולוגיה.