אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

ארכיון פוסטים בקטגוריה ’חיים עם סוכרת‘

טכנולוגיה מעבר לפינה

שישי, 27 במאי, 2011 מאת stamone

בעוד שהמחקר למציאת מרפא לסוכרת סוג 1 מתנהל בעצלתיים, ישנן יותר ויותר חברות טכנולוגיה המנסות להציג טכנולוגיות חדשות לטיפול יום יומי בסוכרת.

להלן מקבץ של עדכונים. כל החברות שבהן מדובר נמצאות בשלבים של בניית אב טיפוס. כלומר המוצרים אינם נמכרים עדין וסיכויי ההצלחה שלהם אינם ברורים.

מד סוכר הממליץ על כמות האינסולין

חברת Hygieia מפתחת מד סוכר אשר ניתן להזין לתוכו מידע על כמויות הפחממות שנאכלו וכמות האינסולין שהוזרקה. המד יכיל תוכנה לומדת אשר תתרגם את הנתונים להמלצות בנוגע לכמות האינסולין שיש להזריק. לא מדובר באשף אינסולין בלבד, אלא בתוכנה שלומדת ומחשבת את יחס התיקון על סמך הנתונים בפועל. מעין יועץ אלקטרוני או מה שנקרא בשפת המהנדסים “אינטילגנציה מלאכותית”.

מד סוכר רציף מושתל

gluc82727sens.jpg

חברת Glysens מפתחת חישן-משדר למד סוכר רציף אשר יושתל מתחת לעור. המכשיר שגודלו כ 3 ס”מ אמור לפעול כשנה ולשפר את הדיוק של המדידה הרציפה. המד המושתל יחסוך את הצורך להחליף חיישן כל כמה ימים ואת הצורך במשדר החיצוני הצמוד לעור.

לוח תצוגה לרכב

dashboard-glucose-view.png

חברת פורד הוציאה צג מיוחד לרכב, המתחבר בצורה אלחוטית למכשירים שברשות הנהג או הנוסעים על פי בחירתם ומציג ומשמיע נתונים באופן בולט לנוחות הנהג. המכשיר יאפשר מתן הוראות קוליות לאותם מכשירים.

יצרני המכשירים המעוניינים בכך, נדרשים לעבוד עם חברת פורד כדי לדאוג שהמכשירים שלהם מתממשקים בהצלחה עם ההתקן החדש של פורד.

חברת מדטרוניק הרימה את הכפפה ובנתה ממשק בין המד הרציף שלה להתקן החדש של פורד. בעתיד נוכל לראות ולשמוע את ערכי הסוכר של הנהג או של נוסעים אחרים ברכב ולתת הוראות קוליות למשאבה.

פרפרית משאבה מושתלת

diaport1-300×225.jpg

חברת רוש עובדת על התקן חדש הנקרא Diaport. מדובר בפרפרית מושתלת אשר תושתל פעם אחת מתחת לעור בניתוח פשוט יחסית שיחסוך דקירות עתידיות. חיבור למשאבה יתבצע ללא דקירה. ניתן יהיה להזריק אינסולין לתוך ההתקן בעזרת מזרק מיוחד, כאמור ללא דקירה.

קשה לחזות מי מהטכנולוגיות האלה תצליח, אבל מעניין לעקוב.

על המהנדס שהפך לרופא

שני, 9 במאי, 2011 מאת stamone

לכבוד יום העצמאות, כתבה המיועדת לחובבי הבשר שביניינו. (”לי עוד סטייק בבקשה, ותודה אבל לא צריך את הפיתה…”).

dr-richard-bernstein.jpg

מאז שהצטרפנו למשפחת הסוכרת למדתי את הנושא מספרים ומאנשים רבים. חלקם השפיעו אלי יותר מאחרים. אחד מאלה שיש להם מקום של כבוד אצלי הוא דר. ריצארד ברינשטיין, רופא וסוכרתי סוג 1, לוחם ותיק ומנוסה בסוכרת.

בשורה התחתונה לתאוריה הטיפולית של דר. ברנשטיין בסוכרת שלושה מרכיבים:

1. אמונה כי על הסוכרתי לשאוף לרמות סוכר בתחום בנורמה (כלומר של אדם בריא)
2. אמונה כי זה ניתן להשגה רק בעזרת דיאטת דלת פחממות, המבוססת בעיקר על חלבון
3. אמונה כי אימון גופני במאמץ גבוה חיוני למלחמה במחלות כלי דם

בכתבה זו איני מתכוון להרחיב בנוגע לתאוריות שלו אשר כולן מפורטות בהרחבה בשלושת ספריו, אלא לשתף אתכם בסיפור חייו יוצא הדופן אשר הוביל אותו למסקנות שלו. קראו ותחליטו בעצמכם.

הסיפור של המהנדס שהפך לרופא

דר. ברנשטיין הוא יהודי אמריקאי בן 77, סוכרתי 65 שנה, נשוי ואב לארבעה ילדים. ללא שום סיבוכי סוכרת, נמצא בכושר גופני מעולה, צלול וחד כתער. לא תמיד זה היה המצב!

ריצארד אובחן כסוכרתי בגיל 12.

כילד ונער סבל מכל התופעות הידועות של סוכרת באותן השנים, ארועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה תכופים. בגיל 16 אבד את ההכרה ושבר את שיניו הקדמיות, אותן תיקן רק בגיל 66.

בגיל 25 הוא כבר סבל מסיבוכי סוכרת רבים. בעיה בכליות, נרופתיה חמורה וצריבות ברגליים.

ריצארד למד הנדסת אלקטרוניקה ושובץ לעבוד במעבדת מחקר בבית חולים גדול. באותה תקופה לא היו מדיי סוכר ביתיים. בדיקת סוכר נעשתה פעם בחודש בעת ביקור בבית חולים. (בדיקה חסרת טעם כפי שכולנו מבינים היום וריצארד הבין כבר אז). חייו השתנו כאשר נתקל בשנת 1969 במעבדה במכשיר לבדיקת סוכר בדם. בתור מהנדס הוא חיפש מספרים ולראשונה היתה לו אפשרות לנתח את הסוכרת בעזרת מספרים.

הוא רכש מכשיר כמו של המעבדה הביתה לקליניקה של אישתו שעבדה כפסיכולוגית. באותם ימים היה נהוג לחשוב כי שומן הוא הסיבה לסוכר גבוה. אך ריצארד גילה כי הסיבה לסוכר גבוה הן דווקא הפחממות. במדידות שעשה גילה כי גרם של גלוקוז מעלה אצלו את הסוכר ב 5 וכי יחידת אינסולין מורידה את הסוכר ב- 30.

הוא בדק במקביל גם כולסטרול והגיע למסקנה כי פחממות הן אלה שגורמות אצלו לעליית כולסטרול (בניגוד לנהוג לחשוב). ככל שהפחית את צריכת הפחממות גילה כי הכולסטרול יורד וכי רמות הסוכר נמוכות ויציבות יותר.

באותם ימים איזון הסוכר בוצע בעזרת שתי זריקות יומיות והמסקנה הראשונה שהגיע אליה ריצארד היתה להפסיק לאכול לחם בארוחת צהרים. שינוי מהפכני בניגוד מוחלט להמלצת רופאיו באותן השנים.

בהמשך הוא הוריד את הלחם גם בארוחת בוקר וערב והחליט לראשונה בעולם ליישם משטר זריקות של באזל – בולוס (רקע-כיסוי), אותו משטר זריקות המקובל כיום. הוא הצליח לייצב את הסוכר על רמות ממוצעות של 120.

באותם ימים שמע ריצארד לראשונה על תאוריה שפעילות גופנית מועילה לסוכרת ולכן התחיל להתאמן בחדר כושר. כדי לקבל החזרי מס הוא ניסה למצוא מחקרים רפואים כי ספורט מועיל לסוכרת. מחקרים כאלה לא היו בנמצא, אך לתדהמתו הוא נתקל לראשונה במחקר המראה כי איזון סוכר מצליח להפוך סיבוכי סוכרת אצל חיות. נרגש הוא ניגש עם האינפורמציה אל הרופא שלו שאמר לו: “בני אדם אינם חיות…”.

ריצארד, שבאותו זמן כבר לא שמע כל כך לרופאים, החליט שבכל מחיר הוא שומר את הסוכר ברמות הנורמה. הוא התחיל להקפיד על איזון קפדני והיה הראשון בעולם להשתמש בטבליות גלוקוז לעלות את הסוכר. להפתעתו ושימחתו תוך שנה-שנתיים כל הסיבוכים מהם סבל נעלמו כלא היו. לראשונה אחרי שנים ארוכות הוא הרגיש מצויין כאילו נולד מחדש. לאחר שלוש שנים החליט שהוא מפסיק כמעט לחלוטין לאכול פחממות.

ריצארד הגיע למסקנה כי גילה שיטה חדשה לטפל בסוכרת והחליט להפיץ את הבשורה. הוא הצטרף לשני ארגוני הסוכרת שהיו קיימים באותם תקופה (ADA ו ה- JDRF ) . למרות שלטענתו חשב ששנהם אינם מועילים עשה זאת בעיקר כדי להגיע למומחים ולהשמיע את דעתו. דעתו הושמעה בפורומים רבים וכמובן שלא נתקבלה. ריצארד ידע שחלק גדול מהרופאים נוהגים לרוץ מדי בוקר, כחלק מהמאבק שלו הוא נהג לרוץ במקומות שבהם רצו ולהראות להם שהוא משיג אותם בריצה בקלות למרות שהיה מבוגר מהם וסוכרתי ותיק. זו היתה ניקמתו המתוקה…

לאחר שהתייאש בפעילות במסגרת האגודות ניסה ריצארד לשלוח מאמרים לכתבי עת רפואיים שעסקו בסוכרת. שום עיתון לא טרח לפרסמם. במכתב שקבל מעורך של עיתון ידוע אחד נאמר כי אין שום הוכחה כי יש תועלת בהקפדה על רמות סוכר מאוזנות. עורך ידוע אחר ענה כי לא ניתן להחליט על טיפול על סמך תוצאות ממכשירים אלקטרונים… (שני המכתבים שמורים אצל ריצארד).

טענה נוספת שהושמעה נגד התאוריה שלו היתה כי הימנעות מפחממות גורמת לדכאון. ריצארד לא התייאש ויחד עם פסיכיאטר שהכיר ערך מחקר עם 30 סוכרתיים סוג 2 שכולם היו בדיכאון והוכיח כי מה שגורם למצב רוח אלה הן הקפיצות ברמות הסוכר, ודווקא כשרמות הסוכר מאוזנות (ללא קשר לדיאטה) ומושגת שליטה ברמות הסוכר מצב הרוח משתפר מאד והוא בגדר הנורמה. מחקר נוסף שערך עם רופא יהודי אמריקאי שאותו פגש בעת ביקור בישראל הראה כי הוא מצליח להפוך סיבוך של עין סוכרתית בעזרת הדיאטה המחמירה שלו בתוך 6 חודשים.

האם כל המחקרים האלה גרמו למישהו להקשיב? כמובן שלא.
האם ריצארד התייאש? כמובן שלא.

בשלב זה הגיע ריצארד למסקנה כי הדרך היחידה שלו להשגי תשומת לב זה על ידי כך שיהפוך לרופא בעצמו. בגיל 45 החליט להרשם לבית ספר לרפואה. פנה ל 70 פקולטות וקבל מכתבי דחייה מכולן. אבל כפי שכבר הבנתם עקשנות לא חסרה לו ודרך מישהו שהכיר את מאמריו הצליח לבסוף להתקבל לבית ספר לרפואה, שאותו כמובן סיים בהצלחה. במקביל הוא פרסם את סיפרו הראשון כדי שישאר משהו במקרה וימות (סוכרתים סוג 1 מתו באותן השנים לפני גיל 50). בגיל 50 המהנדס ריצארד לא מת אלא הפך פורמאלית להיות דר. ברנשטיין.

במהלך לימודי הרפואה הוא נתקל לראשונה בסוכרת סוג 2 – שלה הקדיש את סיפרו השני. הוא החל לעבוד עם מטופלים וגילה שחלק מהם אינם מסוגלים להתגבר על משיכתם לפחממות. המסקנה שלו היתה כי יש משהו ביולוגי שגורם להם לכך. התאוריה שלו היתה כי הפגיעה בתאי הביתא גורמת לירידה בהורמון האמלין שתפקידו לדכא את הרצון לפחממות. בשנים האחרונות עם יציאת תרופות ה- GLP1 (המוכרות גם כבייטה וויקטוזה) שלהן אפקט דומה הוא משלב אותן בטיפול בכל מטופליו (סוג 1 וסוג 2) כדי להקטין את הדחף לפחממות. דר. ברנשטיין טוען כי פחממות הן חומר ממכר, ואכילה מוגזמת של פחממות גורמת לתופעת התמכרות לפחממות.

לטענת דר. ברנשטיין ניתן לחיות גם ללא פחממות. כאשר אוכלים רק בשר כ 35% ממנו הופכים לגלוקוז, רק שהאינדקס הגליקמי שלו נמוך ביותר. בדיוק כפי שצריך בסוכרת סוג 1. בניסוי מעניין נוסף שעשה גילה דר. ברנשטיין כי אצל אנשים שנמצאים בדיאטת דלת פחממות העלייה במשקל נעצרת. הוא ניסה לעלות במשקל מספר מטופלים והוסיף להם לדיאטה 1000 קלוריות ביום של שמן זייתים. להפתעתו לא היתה לכך שום השפעה על משקלם. מחקרים נוספים מוכיחים כי הפחממות הן שגורמות לשומן להצטבר בגוף וכאשר מפחיתים בכמות הפחממות יותר שומן פשוט יוצא החוצה.

תגלית אחרונה נוספת של דר. ברנשטיין היא שסוכרתיים סוג 1 שסובלים מבעיות של החלשות במערכת החיסון מתחילים לפתע לסבול מארועי היפוגליקמיה. בבדיקות שערך הגיע למסקנה כי ישנה התאוששות חלקית של תאיי הביטא בלבלב אפילו לאחר שנים רבות של סוכרת ומתחדש חלקית יצור האינסולין.

לסיכום, איני יודע האם דר. ברנשטיין צודק או שלא. אבל אין ספק שהוא אדם נחוש מאד ועם תוצאות קשה להתווכח. רוצים לראות איך נראה ונשמע סוכרתי בן 76 אחרי 64 שנים עם סוכרת (רובן בעידן של טרום מדי סוכר ביתיים ואינסולינים מתקדמים) חפשו אותו ביוטיוב – כאן.

משאבת אינסולין מושתלת - יש דבר כזה

רביעי, 20 באפריל, 2011 מאת stamone

האם ידעתם שישנה משאבת אינסולין מושתלת? כזאת שמשתילים אותה מתחת לעור ומפעילים אותה בעזרת שלט רחוק.

ובכן משאבה כזאת קיימת כבר זמן רב. למעשה יותר מ- 20 שנה ויש לה כמה לקוחות מרוצים מאד.

הסיפור של המשאבה המושתלת התחיל בשנות השמונים. אז הייתה אמונה גדולה כי משאבות אינסולין מושתלות זהו הפתרון האידיאלי לטיפול בסוכרת סוג 1. עקרון הפעולה של המשאבה המושתלת דומה מאד לשל משאבה הרגילה אלא שהמשאבה מושתלת מתחת לעור ומופעלת בשלט רחוק. המשאבה פותחה על ידי חברת מינימד המוכרת לרבים תודות למשאבות הרגילות שלה ומדי הסוכר הרציפים.

מלבד העובדה שהמשאבה היא נסתרת ונמצאת בתוך הגוף יתרונה הגדול של המשאבה היא השפעתו המהירה של האינסולין המוזרק ישר לתוך מערכת הדם. לכן משפיע האינסולין במהירות על רמות הסוכר ממש כמו אינסולין אצל אדם בריא.

לצורך הפעלת המשאבה פותח אינסולין מיוחד ומרוכז עמיד לחום. מילוי המשאבה באינסולין מתבצע אחת לשלושה חודשים במרפאה מיוחדת בתהליך אשר לוקח כ 15 דקות. את האינסולין הזה מייצרת ענקית התרופות סנופי אוונטיס המוכרת לנו כיצרנית אינסולין לנטוס.

המשאבה המושתלת היא טכנולוגיה מסובכת מאד ובשלושים השנים האחרונות היו סביבה הרבה קשיים. אצל חלק מהמושתלים היו זיהומים, אצל אחרים תקלות וסתימות של הקטטר. היה צורך לפתח סוללות מיוחדות ארוכות טווח ולהכין נוסחה מיוחדת של אינסולין.

בשנת 2001 רכשה חברת מדטרוניק את חברת המשאבות מינימד ובשנת 2007 הודיעה על הפסקת פרויקט המשאבה המושתלת. הפרויקט אכן הופסק בארצות הברית אך באירופה בגלל שכבר היו משתמשים רבים במשאבה הופעלו לחצים רבים על מדטרוניק והיא הסכימה להמשיך את הפרויקט בפרופיל נמוך.

כיום ישנו מספר לא גדול של משתמשים נאמנים ומרוצים מאד במשאבה המושתלת, אך כולם נאלצים לנסוע לצרפת אחת לשלושה חודשים למרפאה היחידה הפעילה שיש לה את טכנולוגיית המילוי של המשאבה.

המשתמשים המרוצים מאד נאבקים כדי שתמשיך להיות תמיכה בטכנולוגיה שמהרבה בחינות הקדימה בשנים רבות את זמנה. את סיפורם של ארבעה משתמשים וותיקים ניתן לקרוא באנגלית ב Diabetes Health . מומלץ ביותר.

ממריא ומשאיר את כולם מאחור

שלישי, 19 באפריל, 2011 מאת stamone

דאגלס קיירנס הוא סוכרתי סוג 1 אשר מה שעושה לו טוב בחיים זה לשבור שיאי טיסה.

דאגלס אובחן כסוכרתי סוג 1 בעת היותו חייל בבית ספר לטיסה של צבא ארצות הברית. בעקבות האבחון הוא הודח מהקורס. כפי שקורה בחלק מהמקרים, דווקא הדחה והאתגר הפכו אותו לאובססיבי בכל הנוגע לטיסה.

דאגלס השלים רישיון טיס באופן פרטי, ומאז הוא עסוק בשבירת שיאים שונים ומשונים.

כיום סוכרתי סוג 1 יכול לטוס סולו בקנדה, ארה”ב, אוסטרליה ואנגליה.

דאגלאס הוא הסוכרתי הראשון שהקיף את העולם בטיסה. הוא גם מחזיק בשיאים רבים אחרים. למשל הוא הטייס שביקר הכי מהר ב 50 המדינות בארצות הברית (כולל נחיתה והמראה מכל מדינה).

הוא מחזיק בשיאי מהירות רבים של טיסות מנקודה לנקודה, והפרויקט הקרוב שלו זו טיסת סולו של 16 שעות ברציפות ללא נחיתה. יש לו נוהל מפורט מתי ואיך למדוד סוכר ואיזה ציוד לקחת איתו למטוס. בעשר שנות הטיסה שלו הוא מעולם לא נאלץ להנחית מטוס בגלל בעיות בסוכר.

סוכרתיים המתעניינים בטיסה מוזמנים לבקר באתר שלו – כאן.

ולקרוא את הראיון המלא באתר Diabetes Mine.

בהצלחה דאגלאס, ואל תשכח ללבוש סוודר כשאתה נוחת דווקא בקוטב הצפוני…

dpf_training16.jpg

חצי המרתון הראשון שלנו

שישי, 8 באפריל, 2011 מאת stamone

הכול התחיל לפני כשלש שנים. בטיול משפחתי לצפון איטליה. כמשפחה אנחנו אוהבים לטייל בטבע, בעיקר בישראל אבל גם בחו”ל כשיוצא. התפקיד שלי - אחראי על מסלולי ההליכה.

ובכן, לאחד מימי הטיול תכננתי מסלול טיול של כעשרה קילומטרים בהרים אשר כלל טיפוס בשביל של כמה מאות מטרים. כבר בשעה הראשונה מצאתי את עצמי נדרש לעצור את כולם בכל 15 דקות להסברים ממושכים. אך החבורה הבינה מהר מאד את העניין. “אבא, אתה לא סוחב בעלייה” ציינו הבנות. נאלצתי להודות שהן צודקות. במהלך אותו יום מצאתי את עצמי לראשונה כגורם המעכב בטיול. מתנשף, עוצר, מתיישב ובקיצור נגרר מאחור.

בערב, חשבתי שבתור אבא אני יודע לתת לבת הסוכרתית שלי המון הערות בונות. מה לאכול, המלצות לעסוק בספורט, הרצאות על חשיבות הבריאות. אבל בדוגמה אישית אני גרוע מאד. “אין ברירה” אמרתי בשקט. “מתחילים להראות דוגמה אישית”, והתחלתי להתאמן.

בחודש הראשון הלכתי. 2 ק”מ ואח”כ 3. מתנשם, חורק ומגביר את הקצב. בחודש השני התחלתי לרוץ. אני כותב התחלתי, כי אחרי שהתחלתי מיד הפסקתי. גיליתי להפתעתי ולאכזבתי כי אני לא מסוגל לרוץ יותר ממאה מטר. (ותאמינו לי שזה לא תמיד היה ככה). העיקר ההתמדה שיננתי לעצמי. והמשכתי. אחרי עוד כמה חודשים איבדתי כעשרה קילוגרם ומצאתי את עצמי רץ כחמישה ק”מ. מי היה מאמין. הריצה הפכה מעונש לתחביב, ביום שלא רצתי פשוט הרגשתי רע עם עצמי. המרחקים גדלו ובעקבות פרסום אחרון של האגודה לסוכרת נעורים החלטתי ללכת על האתגר הבא. חצי מרתון ת”א.

בחודשיים האחרונים הגדלנו את טווחי הריצה. אשתי תמיד הייתה ספורטאית והיא הצטרפה לאתגר בקלות. לשמחתי גם הבת התחברה לנושא והשתתפה איתנו בחלק מהאימונים.

היום רצנו את חצי המרתון בתל-אביב, נושאים בגאווה את השלט המציין כי אנחנו רצים למען מרפא לסוכרת. היו שם אלפים, ושמחנו לגלות בינהם רצים נוספים רצים עם שלט האגודה. היה כיף, היה בריא. ובפעם הראשונה גם אני השתמשתי בטבליות הגלוקוז של הבת שלי (טבליה בכל רבע שעה).

אז בפעם הבאה שאתם מטיפים מוסר לילד שלכם כי הוא לא מקפיד לשמור על הסוכר, זכרו כי אין כמו דוגמה אישית. וחוץ מזה לרוץ זה תמיד כיף.

תמונה לסיום – רצי חצי המרתון מתאוששים בגמר הריצה.

מנוחת הרצים בסיום המירוץ



הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |