אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

ארכיון פוסטים מהחודש ינואר, 2008

חברת Diamyd סיימה בהצלחה את שלב 2 בניסוי הקליני

שישי, 25 בינואר, 2008 מאת stamone

חברת Diamyd משבדיה, מפתחת החיסון DiamydT (או GAD65 ) המיועד לסוכרתיים הנמצאים ב”ירח דבש” מפרסמת תוצאות מעודדות.

מטרת החיסון היא לשמר את תאי הביתא הנותרים והוא מיועד לסוכרתיים חדשים בשלבים הראשוניים של המחלה, מיד לאחר האיבחון.

החברה מפרסמת תוצאות מעודדות וסופיות של שלב 2 של הניסוי הקליני שלה 30 חודש לאחר הזרקת החיסון. פירסום זה בא בהמשך לפירסומים דומים לאחר 15 חודשים ו- 21 חודשים.

בשלב 2 של הניסוי השתתפו 70 סוכרתיים בגילאים 10-18 . 35 מהם קבלו את החיסון בשתי זריקות בעוד 35 אחרים קיבלו זריקות דמה. על פי הדיווח גם לאחר 30 חודשים עדין נשמר הבדל משמעותי בין אותם סוכרתיים שקיבלו את החיסון לעומת קבוצת הבקרה שקיבלה את תרופת הדמה. לא התגלו תופעות לוואי כלשהם.

החברה מתכננת להתחיל במהלך 2008 את שלב 3 של הניסוי. הניסוי יערך על שתי קבוצות בארה”ב ובאירופה כאשר בכל אחת 300 סוכרתיים. שלב 3 ימשך כ 15 חודשים ובעקבות סיומו יוחלט האם לשווק את התכשיר.

תוספת:
בניסיון לברר עם החברה עד כמה משמעותי השיפור שנמדד לאחר 30 חודשים. התקבלה תגובה כי מכיוון שהם מצפים לפרסם את התוצאות באחד מהמגזינים היוקרתיים ומכיוון שהתנאי של המגזין הוא כי המגזין יהייה הראשון שיפרסם אותן הם מנועים בשלב זה לתת עוד פרטים. נצטרך להמתין בסבלנות.

יצרנית מד סוכר רציף חותמת על שיתופי פעולה

שישי, 18 בינואר, 2008 מאת stamone

DexCom יצרנית מד הסוכר הרציף בדרך ליצירת סטנדרט פתוח לחבורו של המד עם משאבות אינסולין.

נכון לימים אלה מד הסוכר הרציף של מדטרוניק/מינימד הוא היחיד שמתחבר גם למשאבת האינסולין. זהו מד הסוכר הרציף היחידי שמיובא לפי שעה בארץ ולכן הוא זמין רק לבעלי משאבת מינימד.

בארצות הברית נמכר מד סוכר רציף נוסף מתוצרת חברת DexCom . יתרונו הגדול של המד הרציף הזה שעדין אינו מיובא לארץ, בכך שהוא מספק חיישן לשבעה ימים לעומת החיישן של מינימד שמיועד בשלב זה לשלושה ימי שימוש בלבד.

מחירו של מד הסוכר בארצות הברית הוא 800 דולר ובנוסף עלות חודשית של 250 דולר (כאלף ש”ח) עבור חיישנים.

החסרון העקרי של מד הסוכר של DexCom הוא שהוא אינו מתחבר למשאבה ולכן נותן פתרון מסורבל למשתמשי המשאבות.

לאחרונה חתמה החברה על מספר הסכמים עם יצרנים של ציוד רפואי שממצבים את הטכנולוגיה שלה כסטנדרט אפשרי בתחום.

במהלך ראשון איפשרה החברה כיול של המד הרציף עם כל מד סוכר. (כיול כזה נדרש כפעמים ביממה ועד לאחרונה ניתן היה לבצע אותו רק בחיבור ישיר למד סוכר מסויים).

במהלך שני החברה חתמה על הסכמים אסטרטגים לשלב את המד הרציף שלה עם משאבת הטלאי של OmniPod וכן עם המשאבה של אנימס.

על פי הפרסומים המשאבה המשולבת של אנימס ו DexCom תצא לשוק במהלך 2009 (ולא יאוחר מתחילת 2010).

הלבלב המלאכותי, דוח מצב

שישי, 11 בינואר, 2008 מאת stamone

הקדמה

דוח מצב זה הוא החמישי והאחרון בסידרה העוסקת בעידכון לגבי סטטוס של המחקרים למציאת מרפא לסוכרת סוג 1.

סקירה זו אינה עוסקת במרפא של הסוכרת אלא בפיתרון טכנולוגי שמטרתו שיפור ניכר באיכות החיים ובאיכות האיזון.

בניגוד לתכשירים שתארתי בסקירות הקודמות כאן מדובר בפיתרון שמבחינה טכנולוגית ניתן לבנות אותו כיום. עם השלמת הפיתוח של מד הסוכר הרציף עומדים לרשותיינו כל הרכיבים הטכנולוגיים לפיתוחו של הלבלב המלאכותי והבעיה היחידה היא כסף (הכדאיות הכלכלית לפתח מכשיר אמין ונח שחברות הביטוח תיהיינה מוכנות לממן). לכן ניתן לומר כמעט בבטחון מלא שבעוד פחות מעשור סוכרתיים רבים יסתובבו עם מכשיר שניתן יהייה לכנות אותו לבלב מלאכותי.

הלבלב המלאכותי

הלבלב המלאכותי הוא מכשיר משולב שמורכב ממשאבת אינסולין המחוברת למד סוכר רציף ופועלת במעגל סגור. כאשר מדברים על מעגל סגור מתכוונים לכך שהמשאבה מחשבת ומזריקה באופן אוטומאטי אינסולין על סמך תוצאות מדידות הסוכר מהמד הרציף ללא התערבות יד אדם.

כבר כיום ישנה משאבה (מינימד של מדטרוניק) שמחוברת למד סוכר רציף ומראה על צג המשאבה את תוצאות המדידה. זוהי משאבה שפועלת במעגל פתוח. כלומר היא יודעת להציג את התוצאות של מדידת הסוכר אבל היא אינה מחשבת ומחליטה בעצמה כמה אינסולין יש להזריק.

על פי פרסומים מדטרוניק/מינימד מתכננת להוציא דגם משופר של המשאבה שיידע להפסיק את הזרמת האינסולין במקרה שהמד הרציף מתריע על סוכר נמוך. הדגם הזה יהייה למעשה אב טיפוס פרימיטבי של הלבלב המלאכותי.

עוד על טכנולוגיה של מד סוכר רציף ראו כאן כאן כאן וכאן

מדוע משקיעים כסף בפיתוח מד סוכר רציף ולבלב מלאכותי?

כמו שציינתי מד סוכר רציף אינו מהווה מרפא לסוכרת. השאלה המתבקשת היא מדוע אם כן טורחים אירגונים כמו ה- JDRF שהוקמו במטרה למצוא מרפא לסוכרת להשקיע כספים רבים בכיוון זה.

את התשובה הטובה ביותר מספק דר’ קאולסקי סוכרתי סוג 1 בעצמו והאיש האחראי ב- JDRF על פיתוחו של הלבלב המלאכותי. להלן תקציר של ראיון איתו מ- DiabetesMind שנערך בתחילת שנת 2008.

הסיבה העיקרית לפיתוחו של הלבלב המלאכותי היא הצורך לדחות סיבוכי סוכרת. כדי שהסוכרתיים הנוכחים יוכלו להנות מהמרפא הם חייבים לשמור בנתיים על איזון קפדני ולהמנע מסיבוכים. את זה קשה מאד להשיג בעזרת הכלים הנמצאים בשימוש כיום.

להלן כמה דוגמאות:

- ממוצע ה- HbA1C של הסוכרתיים בארה”ב הוא גבוה מ- 8% . (היעד הוא נמוך מ- 7% )
- במחקר מקיף שנערך התברר כי רמות הסוכר של סוכרתיים סוג 1 נמצאים רק 30% מהזמן בטווח הסוכר הרצוי שהוא 70-180 .
- מחקר מקיף הראה כי ילדים עם ממוצע HbA1C של 6.8% נמצאים במשך 9 שעות ביממה עם ערכים הגבוהים מ- 180. (כאשר הסוכר עולה על 180 הוא מפונה בשתן וגורם נזקים לכליה).

אבל הצורך בלבלב המלאכותי אינו נובע רק מצורך בהשגת איזון טוב יותר. אחד הדברים שגורמים לשחיקה הגדולה מהסוכרת זהו הצורך לנהל את הסוכרת במשך 24 שעות, 7 ימים בשבוע במשך 365 ימים בשנה. זוהי שחיקה עצומה. התקווה היא שלבלב מלאכותי יאפשר לסוכרתי לעבור למעין מצב של “טייס אוטומאטי” שיקל מאד על ההתנהלות היום יומית וימנע את ה”שחיקה מהסוכרת“.

לסיום, חשוב לזכור שגם טיפולים לריפוי הסוכרת יהנו מקיומו של לבלב מלאכותי. ידוע למשל כי כאשר רמת הסוכר אצל אדם בגוף היא תקינה אזי התאים המושתלים פועלים באפקטיביות גדולה יותר והסכנה לדחייה של השתל פוחתת.

ה- JDRF משתף כיום פעולה עם חברות טכנולוגיה מובילות בפיתוח טכנולוגיה של הלבלב המלאכותי. בין החברות נמנות: Abbott, DexCom, Insulet, Medtronic, and Smiths devices

בנוסף ה- JDRF מממן מספר מחקרים בנושא הלבלב המלאכותי:

- ניסוי מקיף מסוגו של מד סוכר רציף עם 400 משתתפים
- פיתוח עם אונברסיטת Yale של משאבה הפועלת במעגל סגור לצורך ניסויים ראשוניים. (תוצאות מניסוי עם 9 סוכרתיים היו מעודדות מאד).
- האירגון מממן 7 מרכזים שעוסקים בפיתוח אלגוריתמים מתמטיים שישמשו את המשאבה במעגל סגור
- האירגון החל את העבודה מול ה- FDA לקבלת אישוריים לניסויים קלינים של הלבלב המלאכותי
- האירגון פועל מול ממשלות וחברות ביטוח כדי להשיג כיסוי למד הסוכר הרציף

האתגרים העומדים בפני המפתחים של הלבלב המלאכותי

בפני המפתחים את הלבלב המלאכותי עומדים מספר אתגרים. נזכיר את העקריים שבהם ודרכים אפשריות לפיתרון.

בעיה ראשונה - דיוק המדידה הרציפה

מדידת סוכר רציפה אינה מאפשרת רמת דיוק כמו מדידת סוכר בדם. כמה הבדלים משמעותיים בשיטת המדידה צריכים להלקח בחשבון. מד הסוכר הרגיל מודד סוכר בדם, מד הסוכר הרציף מודד סוכר בנוזל הבין תאי ולכן מציג תמיד את הנתונים באיחור כלשהו. מאותה הסיבה מד הסוכר הרציף מתקשה לזהות שינויים חדים ברמות הסוכר בזמן אמת. בנוסף המד הרציף מודד שינויים ברמות הסוכר בעוד המד הרגיל נותן תוצאה מוחלטת שאינה תלויה בכיול או תוצאות קודמות. משול הדבר להבדל בין ניווט בעזרת מכשיר GPS (המספק נקודת ציון מדוייקת) לניווט בעזרת מצפן וספירת צעדים. ניווט עם מצפן הוא אפשרי רק בתנאי שנקודת ההתחלה ידועה וציוני דרך (נ”צ בשפה הצבאית) לכיול קיימים בדרך. עוד על בעיות בדיוק ראו כאן.

הפתרונות לבעיה זו הם כיולים עם מד רגיל מספר פעמים ביום. כמו כן צריך שיהייה ניתן לתכנת את הלבלב המלאכותי להמתין לקבלת אישורים במקרים בהם הוא מחליט להוסיף אינסולין באופן חריג.

בעיה שנייה - זמן התגובה איטי של האינסולין המוזרק

הלבלב האנושי מזרים אינסולין בפולסים ישירות לדם (אחת לארבע עשרה דקות). האינסולין מוזרם ישירות לדם ומשפיע על רמות הסוכר באופן מידי. אחת לפרק זמן מקבל הגוף החלטה האם יש צורך להזרים עוד מנה של אינסולין. לעומת זאת משאבות האינסולין מזריקות את האינסולין אל מתחת לעור והזמן שלוקח לכל מנת האינסולין להגיע לדם הוא כשעתיים. כלומר הלבלב המלאכותי מזרים את האינסולין אבל השפעתו על הגוף מתחילה באיחור ולוקחת זמן רב. כמו כן בכל רגע נתון יש ליזכור כי כמות מסויימת של אינסולין כבר הוזרקה ונמצאת מתחת לעור.

הניסיון לפתור בעיה זו נעשה במקביל במספר דרכים. פיתוח אינסולינים מהירים עוד יותר מאלו הקיימים כיום שזמן הגעתם לדם קצר משעה. (ישנם כאלה בשלבי פיתוח מתקדמים), פיתוח אלגוריתמים מתוחכמים, פיתוח קנולות מושתלות שיאפשרו להזרים את האינסולין ישירות לחלל הבטן.

בעיה שלישית – שינויים לא ידועים בהתנהגות (אוכל, ספורט)

כל הסוכרתיים מכירים את הצורך להזריק בולוס מראש כמה דקות לפני הארוחה, וכן את הצורך להפחית את כמות האינסולין לפני פעילות גופנית. ללבלב המלאכותי מתוחכם ככל שיהייה אין דרך לנחש כי אנחנו מתחילים ארוחה או עומדים לפני פעילות גופנית. תיקון מינוני האינסולין רק כאשר מתגלים שינויים ברמות הסוכר בדם יהייה מאוחר מידי. בדומה למשאבה המשתמש בלבלב המלאכותי יצטרך לקחת את השליטה לפני ארוחה או פעילות גופנית ולסמן ללבלב המלאכותי כיצד לפעול. בדיוק כפי שטייסים לוקחים את ההגה מידי הטייס האוטמאטי בזמן המראה או נחיתה.

הבעיה רביעית - העלאת רמות הסוכר במקרי סכנה

אצל האדם הבריא הלבלב אחראי על הורדת רמות הסוכר בעזרת אינסולין ועל העלתו בעזרת גלוקוגון. אצל סוכרתיים סוג 1 ותיקים נפגם במידת מה גם כושר הייצור של הגלוקוגון. מתכנני הלבלב המלאכותי יצטרכו לתכנן אלגוריתמים חכמים מספיק שיקחו זאת בחשבון. במקרים של סוכר נמוך , או ירידות סוכר מהירות הלבלב המלאכותי יפסיק את הזרמת האינסולין ויספק התראות ברורות על הצורך באכילה של כמות מומלצת של גלוקוז.

בעיה חמישית – נוחות, גודל, ממשק וכדומה.

הלבלב המלאכותי יהייה מכשיר מתוחכם שתפעול לא נכון שלו מזמין תקלות המסכנות חיים. כמו כן השימוש בכל כך הרבה טכנולוגיות עשוי לתת למשתמש הרגשה שהוא מכונה חשמלית מהלכת. הפיתרון הוא שימוש במעצבי מוצר מעולים שיפתחו מוצרים קלים לתפעול, ושימוש בטכנולוגיות הקיימות כבר כיום למיזעור המשאבה (משאבות טלאי) והמד הרציף. סביר להניח שהצג (מוניטור) העתידי של הלבלב המלאכותי יהייה ענוד כשעון, תלוי על הצוואר כ איי-פוד או משולב בתוך הטלפון הסללורי.

הסכם שנחתם לאחרונה בין יצרנית ה- Omnipod המשאבה הזעירה הדבוקה לגוף ויצרנית המד הרציף Dexcom יכול להפוך לשילוב מנצח. תודות להסכם שנחתם ניתן יהייה להקטין את המשאבה עוד יותר ולהוריד עלויות (ע”י שימוש במשדר יחיד ומוניטור יחיד). אותו צג יראה רמות סוכר , יאפשר לתת פקודות למשאבה וגם ישמש כמד סוכר רגיל למדידה בדם.

סיכום

הלבלב המלאכותי אינו חלום. אני מאמין שנזכה לראות דגמים ראשונים שלו בעוד מספר לא רב של שנים.

הערכות של ה- JDRF הן כי הלבלב המלאכותי יקבל את האישורים הנדרשים בשנים 2013-15 .

ויטמין D ומחלות לב

שלישי, 8 בינואר, 2008 מאת admin

במאמר על ויטמין D נדונה השפעתו המגינה בפני סוכרת נעורים, סוכרת מבוגרים ומחלות נוספות. לרשימת המחלות מתווספת גם מחלת לב. במחקר חדש נמצא שקיים קשר בין חוסר של ויטמין D לאירועים לבביים. המחקר בדק 1739 משתתפים  בגיל ממוצע של 59. לאחר התאמת התוצאות עם גורמי סיכון שונים כגון: סוכרת, עישון, BMI ועוד, מצאו החוקרים שאצל אנשים עם לחץ דם גבוה, גדול הסיכון לאירוע לבבי בטווח של 5.4 שנים בין פי 1.5 ל-1.8 בתלות בחומרת המחסור בויטמין. מחקר זה מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים המראים את השפעתו המטיבה של ויטמין D
קישורים:
תקציר המחקר  המאמר המלא

החלפה של תאי ביתא, דוח מצב

שבת, 5 בינואר, 2008 מאת stamone

רקע

דוח מצב זה הוא הרביעי בסידרה של סקירות שעוסקות בעידכון לגבי סטטוס של המחקרים למציאת מרפא לסוכרת סוג 1.

(עדכון אחרון: אוקטובר 2009 )

הסקירה הזו תעסוק במחקר להשתלת תאי ביתא ממקורות חיצוניים.

לפני שנפרט לגבי התכשירים הנמצאים בפיתוח אנסה לנמק מדוע לדעתי כיוון המחקר הזה הוא המבטיח מכולם.

סיבה ראשונה: השתלת לבלב פתרון מוכח

הטיפול היחידי הקיים כיום לריפוי סוכרת מסוג 1 הוא השתלת לבלב שלם. אלפי סוכרתיים עברו עד היום השתלת לבלב ורבים מהם אינם נידרשים עוד לאינסולין ממקור חיצוני. לשיטה זו כמה מגבלות בולטות עם זאת לא ניתן להתעלם מעצם העובדה שמדובר בפיתרון מוכח ועובד.

הסיבות מדוע השתלת לבלב אינה מהווה פיתרון סביר עבור מרבית הסוכרתיים הן מחסור בתורמים, מורכבות הניתוח, והצורך בשימוש קבוע בתרופות המדכאות את מערכת החיסון שיש להן תופעות לוואי והן מגדילות את הסיכון לזיהומים ולסרטן. לכן כיום ניתוח להשתלת לבלב בא בחשבון רק אצל אנשים שעומדים לעבור השתלה של אבר נוסף (על פי רוב כליה).

הסיבה השניה: השתלת איי לבלב, תוצאות ביניים

נקודה נוספת שהוכחה במשך השנים האחרונות היא שכדי למנוע את הצורך באינסולין אין צורך בהשתלה של לבלב שלם. בשנת 2000 פירסמו חוקרים מקנדה פרוטוקול (פרוטוקול אדמונטון ) שעל פיו בוצעה השתלת איי לבלב, המכילים תאי ביתא, מתורמים בכבד. ההשתלה בוצעה בשילוב עם תרופות חדשות המדכאות את המערכת החיסונית. החוקרים עשו שימוש בתרופות חלשות יותר לדיכוי המערכת החיסונית שמחד לא גרמו לתופעות לוואי קשות ומאידך הספיקו כדי לא לדחות את התאים החדשים. התאים שהושתלו היו מסוגלים להפריש מיד אינסולין, וכתוצאה לא נדרש עוד שימוש באינסולין לתקופה של שנה ויותר. בניגוד להשתלת לבלב מדובר בתהליך פשוט יחסית כאשר התאים מוחדרים לגוף בעזרת עירוי. המגבלה העיקרית של הפרוצדורה הזו היא כמובן המחסור בתורמים (יש צורך בשני לבלבים כדי לאסוף מספיק תאי לבלב) ואורך חיים קצר יחסית של תאי הביתא (פחות מ 5 שנים) אבל היא מוכיחה כי בעזרת עירוי של תאיי לבלב ניתן להפסיק את השימוש באינסולין לתקופות ארוכות.

את סיפורה האישי של סוכרתית שהפסיקה להזריק אינסולין לאחר שעברה השתלת תאי לבלב ניתן לקרוא בעברית - כאן

הסיבה השלישית: ההיסטוריה והטכנולוגיה לייצור אינסולין

מהבחינה העקרונית אספקה של תאי לבלב ממקור חיצוני יכולה להיות המשך הגיוני לטיפול הנוכחי באינסולין. בבסיס מהפיכת האינסולין עומדת התגלית משנת 1922 כי אינסולין שמופק מחיות יכול לשמש בני אדם. מאז החל השימוש באינסולין הוא הופק מבקר, כבשים , חזירים ואפילו לוויתנים. במשך הזמן התברר כי האינסולין המופק מחזיר הוא הדומה ביותר לאינסולין האנושי וחזירים הפכו למקור העיקרי לאינסולין.

ב- 1982 התרחשה פריצת הדרך נוספת, פיתוח טכנולוגיה לייצור אינסולין סינטטי, זה הנמצא בשימוש כיום. בתהליך של הנדסה גנטית הוחדר DNA אנושי לתוך תא של חיידק בקטריה. החיידק המשיך להתחלק ולהתפתח כרגיל אבל בגלל DNA האנושי החלה הבקטריה לייצר חלבון הזהה במבנה שלו לחלוטין לאינסולין האנושי.

ההיסטוריה של האינסולין מלמדת אותנו שתי עובדות חשובות: הראשונה: אינסולין המופק מחזיר יכול לשמש כתחליף לאינסולין האנושי, השניה: בעזרת הנדסה גנטית ניתן לשנות תאים וללמד אותם לייצר אינסולין.

יש לקחת בחשבון כי השתלה של תאי ביתא שלמים שמקורם בחיות או בהנדסה גנטית היא מורכבת הרבה יותר מאשר הזרקה של אינסולין. כאשר מזריקים אינסולין (חלבון) לגוף הוא מתפרק תוך זמן קצר, השתלה של תאים שלמים שאמורים להתחלק ולחיות בגוף מעלה חשש לאובדן שליטה על התאים, למשל בצורה של סרטן או דלקות, ופגיעה באברים חיוניים אחרים. כמו כן תאים אלו צפויים להיות מותקפים ע”י מערכת החיסון בניגוד לאינסולין שהוא חומר טיבעי המוכר לגוף.

כיווני המחקר

בתחום החלפת תאי הביתא פועלות חברות רבות ובכמה תתי תחומים.

תחום חשוב מאד הוא פיתוח של קפסולות שתאפשירנה השתלת תאי לבלב בתוך אריזות שתמנענה את הצורך בדיכוי מערכת החיסון ותאפשר שליטה על התאים שהושתלו כדי למנוע מהם להתפשט בגוף ולגרום למחלות כגון סרטן.

תחום אחר הוא פיתוח טכנולוגיות לשימור ולהארכת חייהם של התאים המושתלים תוך שימוש בחומרים המלמדים את מערכת החיסון להכיר את התאים המושתלים כך שמערכת החיסון לא תדוכא באופן שיוצר תופעות לוואי.

חברות אחרות מנסות לחסוך את הצורך בתרומות של אברים והן עוסקות בפיתוח של מקורות חיצוניים ובילתי מוגבלים של תאי לבלב להשתלה. החיפוש אחר מקורות של תאי ביתא מתחלק למספר גישות:

תאי ביתא שמקורם בחיות (חזירים).
בגלל חשש ממחלות שמקורן בחיות (כגון מחלת הפרה המשוגעת או שפעת העופות) תחום זה עדין לא זוכה בגיבוי של גופי המחקר המרכזיים. לכן ניסויים בבני אדם נערכים בשלב זה במדינות כמו מקסיקו ורוסיה. עם זאת יש תזוזות ונראה כי זהו כיוון מבטיח למדי.

הנדסה גנטית
שינוי של תאים בגוף והפיכתם לתאים מפרישי אינסולין (למשל תאי כבד או תאים במעי). בשלב זה הניסויים נערכים בהצלחה בחיות. החשש העיקרי הוא מפני יצירת תאים סרטניים. יש חברות שמתכננות להתחיל ניסויים בבני אדם תוך 12 חודשים.

שימוש בתאי גזע (תאים עובריים)
הפיכת תאי גזע לתאי ביתא על ידי התערבות בתהליך ההתמיינות שלהם עד להפיכתם לתאי ביתא. בשלב זה עדין לא מצליחים להפוך תאי גזע לתאי ביתא אבל ישנן הצלחות עם סוגי תאים אחרים. חוקרים בכירים משוכנעים שזה רק עניין של זמן עד שניתן יהייה לייצר תאי ביתא מתאי גזע. למתעניינים במחקר בתאי גזע המבינים אנגלית להלן:
- הרצאת חובה מאתר ה- EASD המלמדת על המורכבות של תאי הביתא ועל הניסיונות לייצר להם תחליפים מתאים אחרים (תאי גזע, תאים בוגרים וכדומה)
- סירטון חובה שמסביר כיצד מנסים החוקרים להשפיע על תהליך ההתמיינות של תאי גזע ולהופכם לתאי ביתא המייצרים אינסולין.

בתום הקדמה ארוכה זו נמשיך בסקירה של הגופים העוסקים בתחום זה. כמו שנהגתי בסקירות הקודמות, גם הפעם אתמקד באותן חברות שכבר נמצאות בשלב הניסויים בבני אדם (או קרובות אליו מאד).

השתלות תאים - JDRF

(Hering/Stock, Alejando Ricordi, Shapiro, Larsen Weber, Naji)
ה- JDRF ממן 5 קבוצות של חוקרים שעובדות על שיפור הטכניקות להשתלת תאי ביתא. השיפורים מתמקדים בהארכת חיי התאים המושתלים, הקטנת הפחת, (כיום נידרשים שני לבלבים של תורמים כדי לספק מספיק תאים עבור מושתל אחד והכוונה היא להוריד את הכמות) ושיפור חומרי הדיכוי של מערכת החיסון כדי לצמלם את תופעות הלוואי.
כמו כן ממן ה- JDRF טכניקות להקטנת הדחייה של תאים מושתלים בעלי מטען גנטי שונה מזה של הנתרם כך שמערכת החיסון תלמד להכיר אותם ולא תתקוף אותם.

Living Cell Technologies

אנחנו כותבים מידי פעם באתר על חברת LCT מאוסטרליה שעוסקת בהשתלת תאי לבלב שמקורם בחזיר בגופם של סוכרתיים מסוג 1. התאים מוחדרים לפני ההשתלה לתוך קפסולות מיוחדות שמספקות להם הגנה ממערכת החיסון של הגוף לתקופה של כשבעה חודשים. החברה ביצעה את שלב 1 ברוסיה. שם בוצעה השתלה בשמונה סוכרתיים. על פי הפירסומים נמדדה ירידה בין 25% ל- 100% במינון האינסולין החיצוני. לאחרונה אושר לחברה לקיים את שלב 2 של הניסוי בניו זילאנד. באוקטובר 2009 בוצעה השתלה ראשונה בניו זילאנד. החוקר הראשי מאמין כי פתרון לשימוש מסחרי לשימוש במבוגרים יהייה בנימצא בעוד כשלש שנים.

Federico Gomez Children’s Hospital

ניסוי שנערך במקסיקו. גם כאן מדובר בהשתלת תאי לבלב שמקורם בחזירים. החוקרים השלימו השתלות בעשרים אנשים בתוספת תאים נוספים שחוסמים את מערכת החיסון. השתלה כזו שיחררה את המשותלים מהצורך באינסולין במשך מספר שבועות. אצל לפחות משותל אחד התאים המשיכו לייצר אינסולין גם לאחר 3 שנים. על פי הידוע לנו הניסוי הופסק בגלל כשלים אתיים בהתנהלותו.

Reneuron

חברה בריטית העוסקת במחקר בתאי גזע ובפיתוח טכנולוגיה של קפסולות שיכולות לשמש להשתלתן.

ViaCyte

החברה החלה בשנת 2005 ניסויים להשתלת תאי ביתא מתורמים אנושיים בתוך קפסולות מיוחדות ללא צורך בשימוש בחומרים המדכאים את מערכת החיסון. שמה המקורי של החברה היה NovoCell והיא שינתה את שמה בשנת 2010.

בפברואר 2008 דיווחה החברה על השלמת שלב חשוב בדרך ליצירת תאי ביתא אנושיים. החברה הצליחה לייצר תאים מפרישי אינסולין מתאי גזע עובריים. תאים מפרישי האינסולין אנושי שנוצרו מתאי גזע עובריים הושתלו בעכברים. בעקבות מתן גלוקוז לעכברים התגלו בדמם אינסולין אנושי ו- פפטיד C המהווא אינדקציה ליצירתו של אינסולין אנושי. הצלחה זו מהווה שלב נוסף בפיתוחו של תהליך שמטרתו יצירת מקור בלתי מוגבל של תאי ביתא אנושיים.

בספטמבר 2010 הודיעה החברה כי הפסיקה את התכנון לניסויי בבני אדם. בשלב זה חזרה החברה לבצע ניסויים בחיות. מה שאומר שחל עיכוב רציני בפיתוח המוצר שלה.

Sernova

חברה קנדית שעוסקת גם היא בשתלות של תאי לבלב שמקורם בחזירים. יש להם הצלחות במודלים של חיות גדולות. עדין מנסים להשיג אישור מ ה- FDA להתחיל ניסויים בבני אדם.
נכון למאי 2008 , הם מתכננים ניסוי נוסף בחיות גדולות לפני התחלת ניסויים בבני אדם. המשמעות היא שניסויים בבני אדם לא יחלו לפני 2010.

IKDRC

חוקרים מהודו שטוענים כי הצליחו להפוך תאי גזע לתאים מייצרי אינסולין ולהשתיל אותם בכבד של 5 סוכרתיים. לטענתם הסוכרתיים שהושתלו אינם זקוקים עוד לאינסולין. פירסומים כאלה שבאים מהודו הם בעיתיים מאד, אבל לפעמים דווקא חוקרים במדינות כאלה שלא כפופות לכללי פיקוח בכל הנוגע לניסויים קליניים יכולים לבצע קיצורי דרך ולהשיג פריצות דרך.

Cerco Medical, Inc

חברה אמריקאית נוספת שמנסה לפתח טכנולוגיה לאריזה של תאי ביתא. נראה שהם בקשיים כלכלים ומתקשים להשיג מימון לניסויים קליניים.

Engene

חברה קנדית העוסקת בטכניקה של החלפת גנים בתאים וע”י כך שינוי של תיפקודם.

המדענים של Engene מצאו שבעזרת הטכנולוגיה שלהם ניתן לשנות תאים המייצרים הורמונים אחרים כך שייצרו בנוסף גם את מולקולת החלבון של הורמון האינסולין. האתגר הוא למצוא תאים שמייצרים הורמונים ורגישים לרמות הסוכר בגוף. למרבה המזל תאים שרגישים לרמות הסוכר נמצאים בשפע בגוף במערכת העיכול. במעי הדק ישנם תאים שתפקידם לייצר הורמונים שמסייעים בוויסות תהליך העיכול. הורמונים אלו מיוצרים כתגובה למזון שמגיע למעי. החברה מתכננת להשתמש בתהליך של הנדסה גנטית כדי לגרום לתאים אלה להפריש גם אינסולין. המודל עבר בהצלחה את שלב “העכברים” וניסויים בבני אדם מתוכננים להתחיל בשנת 2009.

סיכום

תחום ההשתלה של תאי ביתא ממקורות חיצוניים הוא מורכב מאד אבל בעל פוטנציאל רב. נראה שרק בעיות תקציב וזמן מונעות את הייצור של תאי ביתא באופן מלאכותי מתאי גזע. יתכן שהתחלפותו של ממשל בוש בממשל אובאמה בארצות הברית תתן קפיצה למחקר בכיוון זה. כן נראה שניתן יהייה להשתמש בקפסולות שתתנה לתאים המושתלים הגנה ולכן לא יהייה צורך בחומרים המדכאים את מערכת החיסון. אין לצפות שהפתרונות האלה יהיו בנמצא מחר אבל נראה סביר שבטווח של 10 עד 20 שנים יהייו בנימצא פיתרונות המבוססים על הטכנולוגיות האלה.

אם אתם מכירים חברה או תכשיר בנוסף לאלו שהזכרתי אשמח לקבל עידכונים.

דוח המצב האחרון בתחום המחקר למציאת מרפא לסוכרת סוג 1 יעסוק בפיתרונות טכנולוגיים לניהול הסוכרת ובראשם הלבלב המלאכותי. לא מדובר בפתרון שיתן ריפוי מלא, אלא בכזה שיקל מאד ושסביר מאד להניח כי יהייה בנמצא בטווח של חמש עד עשר שנים.

עוד באתר ה- JDRF על מחקרים ליצירת מקורות לתאיי ביתא.



הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |