אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

ארכיון פוסטים מהחודש יוני, 2008

האם מדד ה eAG (”הערכת ממוצע הסוכר”) יוצא לדרך?

שבת, 28 ביוני, 2008 מאת stamone

רקע

ידוע לכל סוכרתי כי המפתח למניעת סיבוכי סוכרת הוא הקפדה על רמות סוכר תקינות, או במילים אחרות הקפדה על כך כי רמות הסוכר הממוצעות תהיינה קרובות ככל שניתן לאלה של אדם שאינו סוכרתי.

חישוב רמות הסוכר הממוצעות אינו משימה קלה כלל ועיקר ולכן משמשת בדיקת ההמוגלבין המסוכרר (הידועה כבדיקת HbA1c או בקיצור A1c ) להערכת רמות הסוכר הממוצעות.

על פי אגודת הסוכרת האמריקאית בדיקת ההמוגלבין המסוכרר משקפת את רמת הסוכר הממוצעת במשך 2-3 החודשים אחרונים. סוכרתיים נדרשים לבצע את הבדיקה כ 3-4 פעמים בשנה. ערך המטרה ל- A1c צריך להיות פחות מ-7%. ערכי מטרה נמוכים יותר יכולים להוריד עוד יותר את הסיכון לסיבוכים.

בשנים האחרונות גוברת הקריאה להתחיל להציג את תוצאות בדיקה זו כ- eAG או בעברית “הערכה של ממוצע הגלוקוז”. על פי עמדה זו יש להציג בדף הבדיקות במקום A1c את מדד ה- eAG .

למשל במקום A1C של 7% יוצג בדף הבדיקות eAG של 150.

בוועידה המדעית האחרונה של ה- ADA נערכו מספר דיונים בנושא. מאמר זה מציג את ההבטים השונים של הדיון הזה.

בדיקת ה- A1c וחשיבותה

תוצאות הבדיקה מציגות באחוזים את אחוז ההמוגלבין המסוכרר בדם. במחקרים הוכח קשר ברור בין גובהו של מדד A1C והסכנה לפיתוח סיבוכי סוכרת. כל הורדה של ה- A1C ב 1% מפחיתה את הסיכון לסיבוכי סוכרת ב- 25% עד 40% .

ידוע בוודאות כי קיימת התאמה גבוהה בין מדד ה A1c לבין רמת הסוכר הממוצעת בדם אולם לגבי מידת הדיוק של התאמה זו וכן לגבי נוסחאות ההמרה חלוקות הדעות.

אפשר לנסות לדמות את הניסיון לקשור בין ה- A1c לרמות הסוכר הממוצעות, כנסיון להעריך את עוצמת הרוח הממוצעת על פי כמות העלים על המדרכה בבוקר שאחרי, הקשר קיים אבל נסיון לחשב אותו בנוסחאות מדוייקות אינו פשוט.

קושי בחישוב ההומוגלבין המסוכרר

כל נסיון למצוא נוסחה מדוייקת לקשר בין רמות ממוצעות של סוכר לבדיקת A1c דורשת קודם כל הגדרה טובה של השניים האלה. מתברר שהדבר כלל אינו פשוט.

לגבי בדיקת ה- A1c: במעבדות שונות מחושב המדד בעזרת מיכשור שונה וקיימים הבדלים של עד חצי אחוז בין המעבדות השונות. בשנים האחרונות נעשה מאמץ להגדיר בצורה אחידה את המדד הזה.

קושי בחישוב ממוצע הסוכר בדם

עד להופעתו של מד הסוכר הרציף היתה כל הערכת ממוצע הסוכר בדם מבוססת על מספר בדיקות בודדות של סוכר לאורך היממה ומכאן ברור כי הייתה קיימת בעיה קשה של דיוק.

למשל נניח שאדם מודד סוכר 4 פעמים ביממה ומקבל את התוצאות האלה: 8 בבוקר – 100, 8 בערב – 100 , 10 בערב – 300 , חצות – 100.

על פי חישוב פשוט יהייה ממוצע של ארבע הבדיקות – 150. (זהו גם החישוב שנעשה ע”י מד הסוכר). אולם על פי חישוב לינארי המניח כי הסוכר משתנה בקו ישר בין כל 2 בדיקות יהייה ממוצע הסוכר כ- 116. בפועל ברור כי הרמה הממוצעת יכולה להיות גבוהה מ- 150 או נמוכה מ- 116.

קושי בהגדרת הקשר בין סוכר בדם ו- A1c

הדעות בדבר מידת ההשפעה של רמות הסוכר ההמוצעות על ה- A1c הן חלוקות. טווח ההשפעה של הסוכר על ההמוגלבין המסוכרר משתנה עפ”י המקורות השונים ונע בין 30 הימים האחרונים שלפני הבדיקה ועד ל 120 הימים האחרונים.

עפ”י מספר מקורות להשפעת השבועיים האחרונים שלפני הבדיקה השפעה גדולה במיוחד.

גורם נוסף שמשפיע על רמות ה- A1c הוא אורך החיים של כדוריות הדם האדומות. ככל שאורך החיים של הכדוריות האדומות עולה כך עולה אחוז ההמוגלבין המסוכרר. אצל אנשים שאצלם אורך חיי הכדוריות קצר מהרגיל יוטה המדד כלפי מטה ואילו אצל אנשים שאצלם אורך החיים של הכדוריות ארוך מהנורמה הוא יוטה כלפי מעלה. למעשה על פי מקורות מסויימים אצל אנשים שונים עם אותן רמות סוכר יכולים להיות הפרשים של עד 1% בבדיקת ה- A1c.

גם ההשפעה של קפיצות ברמות הסוכר על ה- A1c אינה ברורה דייה ויש דיעות לכאן ולכאן.

נוסחאות הנמצאות בשימוש כיום

כבר כיום ישנם מספר אתרים, כולל “מתוקים” המספקים נוסחאות, טבלאות או כלים ממוחשבים להמרה של תוצאות ה- A1C להערכה של רמת הסוכר הממוצעת

ראו - כאן

מה חדש?

מאז הופעתו של מד הסוכר הרציף נערכים מחקרים שונים לבדיקת הקשר בין ה- A1c ורמות הסוכר הממוצעות.

להלן עידכונים משניים מהמחקרים האלה, ניסוי ה- ADAG הוא המקיף מבין שנהם:

מחקר שתוצאותיו פורסמו בדצמבר 2007.

במהלך הניסוי חוברו 48 סוכרתיים מסוג 1 למד סוכר רציף לתקופה של 6 חודשים. בדיקת ההמוגלבין המסוכרר נערכה בתחילת הניסוי וכן לאחר 3 חודשים ו- 6 חודשים.

בעוד הניסוי הראה כי אכן קיים קשר בין ממוצע הסוכר ובדיקת ה- A1C הוא הראה גם כי הקשר הזה משתנה מאדם לאדם.

על פי תוצאות הניסוי שינוי של 1% ב- A1C אצל אדם ספציפי שקול לשינוי של 18 מ”ג/ד”ל בלבד ברמת הסוכר הממוצעת. (לעומת השינוי של בערך 30 מ”ג/ד”ל כפי שמקובל בנוסחאות הנהוגות כיום).

מסקנת החוקרים היא כי בעוד מדד ה- A1C מספק מדד אישי טוב לשינויים באיכות האיזון, התרגום שלו לרמת סוכר ממוצעת שונה באופן משמעותי בין אנשים שונים.

מחקר מקיף במיוחד ADAG

מחקר מקיף במיוחד שתוצאותיו הוצגו בועידה המדעית הקיף למעלה מ- 500 משתתפים, סוג 1; סוג 2; וכאלה שאינם סוכרתיים מעשרה מרכזי סוכרת שונים.

משתתפי המחקר נדרשו להיות מחוברים למד סוכר רציף או לחילופין למדוד סוכר כ- 7 פעמים ביממה. בדיקת ההמוגלבין המסוכרר נערכה כל שלושה חודשים.

להלן מחשבון המרה שעליו ממליצים עורכי ניסוי ה- ADAG

נוסחת ההמרה שעליה ממליצים עורכי הניסוי היא:

HbA1c * 28.7 - 46.7 = eAG

על פי נוסחה זו A1c של 7% שקול לסוכר ממוצע של 154 מ”ג/ד”ל כאשר מרווח השגיאה (של 2 סטיות תקן) מוגדר כך- אצל 95% מבעלי A1C של 7% תיהייה רמת הסוכר הממוצעת בטווח של 123-185 , ראו טבלה בסוף.

דרך אחרת להסתכל על מרווח הטעות היא- על פי נוסחה זו בקרב 32% מבעלי A1C של 7% יהיה ממוצע הסוכר גבוה מ- 169 או נמוך מ- 139. אצל 5% מבעלי A1C כזה יהייה מממוצע הסוכר גבוה מ- 185 או נמוך מ- 123

למרות זאת עמדת החוקרים היא כי הנוסחה שפיתחו על סמך הנתונים שנאספו תתן חיזוי סביר של ממוצע הסוכר עבור מרבית הסוכרתיים. עם זאת הם מציינים כי אצל קבוצות ספציפיות (ילדים, נשים בהריון, סוכרתיים ממוצא אתני מסויים) יתכן ואחוז השגיאה יעלה.

סיכום

התומכים בהתחלת השימוש ב- eAG (הערכת ממוצע הסוכר) טוענים כי השימוש ב- A1C הוא מבלבל. הסוכרתיים שרגילים לתוצאות הסוכר כפי שמופיעות במד הסוכר מעוניינים לקבל בדף הבדיקה תוצאות באותה הסקלה של המד הרגיל. תוך כשנה עשויים חלק מהמרכזיים הרפואים לאמץ גישה זו ולהתחיל ולהציג את ה- eAG בדף הבדיקה.

המתנגדים לתחילת השימוש ב- eAG טוענים כי רמת הדיוק הנוכחית אינה מספקת. ומאותן הסיבות שבדיקת ההמוגלבין המסוכרר אינה מדויקת מספיק כדי לאבחן סוכרת, אסור לתרגמה באופן אוטומאטי לרמות סוכר ממוצעות בדף הבדיקה. לטענתם אנשים שאצלם הבדיקה מזייפת עשויים לקחת סיכונים מיותרים ולהוריד את רמות הסוכר באופן שייסכן את חייהם. לטענתם יעד A1C של מתחת ל- 7% הוא ברור דיו ואין שום סיבה להכניס שינויים.

למאמר מקיף על הקשר בין A1C ו eAG ראו - כאן

טבלה המראה את הקשר בין A1C ל ממוצע הסוכר -
A1C , ממוצע סוכר משוער , (טווח שגיאה שבו נמצאות 95% מהתוצאות)
5 97 (76–120)
6 126 (100–152)
7 154 (123–185)
8 183 (147–217)
9 212 (170–249)
10 240 (193–282)
11 269 (217–314)
12 298 (240–347)

מד הסוכר הרציף, “פריסטייל נביגטור” מגיע לישראל

שני, 23 ביוני, 2008 מאת stamone

פריסטייל נביגטור

חודשים ספורים בלבד לאחר שמד הסוכר הרציף “פריסטייל נביגטור” קבל את אישור ה- FDA הוא מגיע לישראל.

בכך מצטרף ה”נביגטור” (או בעברית: “הנווט”) למד הסוכר הרציף “גארדיאן” (”השומר”) של מדטרוניק/מינימד המשווק גם הוא בישראל.

שלא כמו הגארדיאן, הנביגיטור אינו משולב עם משאבה ולכן משמש פיתרון נוח לסוכרתיים שאינם מחוברים למשאבה, או עבור אלה שאינם מחוברים למשאבה של מדטרוניק/מינימד.

לנביגטור מספר יתרונות שהופכים אותו לאטרקטיבי:

- רמות הסוכר המוצגות מתעדכנות מדי דקה (לעומת פעם ב 5 דקות בגארדיאן)
- מחט חיישן קצרה במיוחד - 6 מ”מ המאפשרת חיבור בזרוע (לעומת 12 בגארדיין )
- אורך חיי החיישן כ- 5 ימים (לעומת 3 ימים בגארדייאן)
- ביצוע של 4 בדיקות סוכר בלבד לצורך כיול לכל 5 ימים במקום 2 בדיקות לפחות ביום בגארדיאן.
- המוניטור שלו משמש גם כמד סוכר רגיל של פריסטייל
- על פי מיבחני השוואה הוא נמצא מדוייק יותר מהאחרים בזיהוי מצבים של סוכר נמוך.

חסרונו העיקרי:

זמן איתחול ארוך יחסית כ 10 שעות (לעומת שעתיים בלבד בגארדיין).

ישראל היא אחת המדינות הראשונות בעולם המשווקת אותו.

על פי מידע שנמסר לנו מהיבואן עד להכללת הטכנולוגיה בסל הבריאות, עלות המכשיר 5,750 ש”ח , עלות חיישן המוחלף מדי 5 ימים 325 ש”ח.

ניתן להשיג במרכז לסוכרת “גפן מדיקל”, טל: 1-800-352-252

בשלב זה אישור ה- FDA ניתן למבוגרים מגיל 18 ומעלה, אבל זהו נוהל מקובל ולכן סביר מאד להניח שהאישור יורחב בקרוב גם עבור ילדים.

לעוד פרטים על מד סוכר רציף ראו – כאן

לטבלת השוואה של מדיי הסוכר הרציפים ראו – כאן

ברכות ל”גפן מדיקל” ול “נביגטור” הצלחתכם היא הצלחתיינו.

סוכרתיים סוג 1 מייצרים אינסולין גם לאחר 50 שנה

שבת, 21 ביוני, 2008 מאת stamone

במסגרת הועידה המדעית ה- 68 של ה- ADA פירסמו חוקרים ממרכז הסוכרת גוזלין שבבוסטון נתונים מעניינים ממחקר שערכו.

במחקר שעקב אחרי כ- 300 סוכרתיים סוג 1 שחיים עם סוכרת למעלה מחמישים שנה התברר כי אצל כ- 17% מבינהם נשמר כושר ייצור מסויים של אינסולין.

החוקרים שמדדו פפטיד C , חלבון הנוצר בתהליך הייצור העצמי של האינסולין הופתעו לגלות את סימניו אצל חלק גדול מהסוכרתיים גם לאחר 50 שנה ויותר עם הסוכרת.

בעקבות התגלית סבורים החוקרים שאם זהו המצב אצל סוכרתיים ותיקים, יתכן מאד שאצל סוכרתיים פחות וותיקים נשמר כושר ייצור גדול עוד יותר.

גילוי זה מעורר תקווה כי ניתן יהייה בעתיד לנצל את התאים מייצרי האינסולין שנותרו כדי לייצר תאים נוספים בעזרת חומרים המעודדים גידול והתחלקות של תאים.

לעוד פרטים. ראו כאן

ויטמין D וסוכרת סוג 2

רביעי, 18 ביוני, 2008 מאת admin

במאמר שמתפרסם בחודש זה בביטאון הרפואי Canadian Family Physician מדווחים שני מקרים של נשים עם סוכרת סוג 2 שמתן ויטמין D השפיע לטובה על האיזון שלהן והוריד את רמות ה-A1C שלהן בכ-1% אצל כל אחת.
מקרה מס. 1 - אשה ממוצא אפריקני בת 63 שרמת ה-25(OH)D שלה בתחילת הטיפול הייתה 10ng/ml. היא קיבלה 2000 יחב”ל ליום של ויטמין D במשך חודשיים ולאחר מכן 3000 יחב”ל ליום במשך 9 חודשים. רמת ה-A1C שלה ירדה מ-8.4 ל-7.4
מקרה מס’ 2 - אשה  לבנה בת 71 שרמת ה-25(OH)D שלה בתחילת הטיפול הייתה 13.6ng/ml. היא קיבלה 2000 יחב”ל ליום של ויטמין D במשך 9 חודשים. רמת ה-A1C שלה ירדה מ-13.3 ל-12.2     
בתקופה שקיבלו הנשים את תוספת הויטמין, לא שונו מינוני התרופות האחרותשקיבלו.

מספר הערות:
אנשים כהי עור מייצרים פחות ויטמין D באופן משמעותי ביחס לאנשים לבנים עבור אותו זמן חשיפה לשמש. קבוצות אוכלוסיה כהי עור או שחומי עור בישראל (אתיופים, תימנים וכו’) נתונים בסכנה מוחשית לחוסר בויטמין D.
זהו אינו מחקר כפול סמיות עם קבוצת ביקורת אך יש בדווח זה אישוש לקשר שבין חוסר ויטמין D לתנגודת אינסולין שנמצא במחקרים אחרים המצוטטים במאמר הנדון.
למאמר המלא …
לאתר ויטמין D…

עדכון מספר 4 - בייטה לא לבד

שבת, 14 ביוני, 2008 מאת stamone

תשומת לב רבה בועידה המדעית תפסו התרופות החדשות ממשפחת GLP-1.

הורמון ה- GLP-1 מופרש במעיים ותפקידו להאט את קצב ספיגת הסוכרים, ולהגביר את הפרשת האינסולין מהלבלב בתגובה לכניסת מזון למעי. אצל סוכרתיים מסוג 2 יש ירידה בהפרשת ההורמון.

תרופת בייטה (Byetta ) המיוצרת ע”י חברת אמלין היא תרופה לטיפול בסוכרת סוג 2 . הזרקת הבייטה היא למעשה הזרקה של חלבון דמוי הורמון ה- GLP-1 . מחקרים שנערכו הראו כי בניגוד לתרופות אחרות המקובלות לסוכרת מסוג 2 התרופה יעילה בהפחתת משקל, מה שחשוב מאד אצל סוכרתיים מסוג 2 שרבים מהם סובלים מעודף משקל ורמות גבוהות מדי של לחץ דם וכולסטרול. בניגוד להזרקה של הורמון האינסולין הזרקת ה- GLP-1 אינה גורמת להיפוגליקמיה, ורעב אלא דוקא מעוררת תחושת שובע.

ובכן, חברת נובו נורדיסק (יצרנית האינסולין נובורפיד) צפויה לצאת בקרוב מאד עם מתחרה לבייטה. החברה נמצאת בשלבים אחרונים של קבלת אישורים לתרופת ה- Liraglutide, תרופה מתחרה לבייטה שתוזרק בזריקה יומית אחת בניגוד לבייטה שלפי שעה דורשת 2 זריקות יומיות.

בדיונים שנערכו בוועידה המדעית הציגו מספר מומחים מהזרם המרכזי גישה האומרת כי תרופות ממשפחת ה- GLP-1 צריכות להפוך ולהיות תרופות הקו הראשון לטיפול בסוכרת סוג 2 , ולהחליף למעשה את התרופות הותיקות המתמקדות בהעלאת הרגישות לאינסולין וסחיטת הלבלב. על פי אותם מומחים התרופות הוותיקות גורמות לא פעם לעלייה במשקל ומכיוון שאיזון הסוכר בלבד בסוכרת סוג 2 אינו מספק הטיפול המומלץ חייב לסייע גם בהפחתת משקל ושיפור במדדי הכולסטרול ולחץ הדם.



הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |