אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

ארכיון פוסטים מהחודש דצמבר, 2008

מד סוכר רציף בסל הבריאות

ראשון, 21 בדצמבר, 2008 מאת stamone

על פי פירסומים בעיתוני סוף השבוע יכנס המד הרציף באופן חלקי לסל הבריאות החל משנת 2009.

לפרסום ב- YNET ראו – כאן
לפרסום בגלובס ראו - כאן

תקציב שנת 2009 מיועד ל- 60 ילדים והקריטריונים לקבלת אישור למד הרציף הם: 2 ארועי היפוגליקמיה חמורים שהצדיקו הזמנת אמבולנס או ביקור בחדר מיון בתקופה של 12 חודשים.

ברור לכולם כי בשלב זה לא יאפשר התקציב שאושר מענה לכלל ציבור הסוכרתיים. בישראל כ – 2,000 ילדים וצעירים סוכרתיים עד גיל 17 ועוד עשרות אלפים סוכרתיים סוג 1 בוגרים. עם זאת מדובר בצעד חשוב מאד כי הוא מצביע על ראשיתו של מסע שבסופו יאושר המד הרציף לשימוש עבור קבוצות נוספות.

הנסיון מארה”ב מלמד כי לאחר האישור לילדים, מסכימות חברות הביטוח לאשר את המד הרציף בנוהל של “כל מקרה לגופו” גם לקבוצות נוספות: סוכרתיים סוג 1 מבוגרים שאבדה להם הרגישות להיפוגליקמיה, סוכרתיות סוג 1 המנסות להכנס להריון ועוד.

זוהי הזדמנות להודות לגדי, מנהל ומקים אתר “מתוקים”, שפעל ימים וליילות לטובת העניין, וכן לגופים נוספים – האגודה לסוכרת נעורים , אגנטק ומתנדבים נוספים. לעצומה באתר “מתוקים” שעליה חתמו למעלה מ 3,000 איש ראו – כאן

שנת 2008 היא שנת מפנה בכל האמור למד הרציף. למרות שהמד הרציף אושר לראשונה לשימוש כבר לפני מספר שנים, בשנה זו התגבשה הכרה בין לאומית ע”י כל הגופים המובילים כי הטכנולוגיה הזו היא כאן כדי להשאר. המשמעות היא שבשנים הקרובות היא תהפוך לטכנולוגיה סטנדרטית לטיפול בסוכרת סוג 1. מדובר בהתפתחות ששקולה בחשיבותה להמצאת מד הסוכר הביתי שהחליף בזמנו את מדידות הסוכר בשתן.

בישראל נמכרים בשלב זה שני מדי סוכר רציפים:

השומר של מינימד/אגנטק – המאושר לשימוש גם בילדים ומשולב עם משאבת האינסולין של מינימד

הנווט – של אבוט/גפן מדיקל. המאושר בשלב זה למבוגרים מעל גיל 18, אך תהליכי האישור לילדים נמצאים בשלבים מתקדמים.

למשתמשי משאבת האינסולין אנימס – על פי פרסומים חיבור של המשאבה למד הרציף של חברת דקסקום אמור להסתיים בקיץ 2009 , והשיווק בארה”ב אמור להתחיל באזור ספטמבר 2009.

על עכברים כחול לבן

שישי, 19 בדצמבר, 2008 מאת stamone

פעם נוספת אני חורג מהבטחתי שלא לכתוב יותר על מחקרים שעוסקים בריפוי של עכברים.

(בטח אתם זוכרים למה - סיכויי ההצלחה של מחקר בעכברים להצלחה בבני אדם כ- 1% , זה לוקח 10 שנים עד שמפתחים תרופה וצריך כ- 50 מליון דולר בשביל ביצוע של מחקר קליני רציני…)

הסיבה לחריגה מהכללים הפעם היא כי מדובר במחקר ישראלי, ויש עניין לכולנו לדעת מי והיכן מוביל את המחקר לריפוי סוכרת סוג 1 בישראל.

הנה בעברית על המחקר כפי שפורסם באתר הידען.

והנה הקישור לסרט שמומלץ בהחלט למבינים אנגלית.

כמה דברים נוספים מתוך הסירטון, לאלה שמתקשים לעקוב אחרי האנגלית:

- המחקר נערך באונברסיטת בן גוריון ועוסק בשימוש בתרופה אנטי דלקתית שיש לה כבר אישור FDA להקטנת הדחייה של תאי ביתא מושתלים.
- ניסויים קליניים מתוכננים להתחיל בשנה זו בארה”ב.
- גילוי נוסף הוא כי התרופה כנראה עוצרת התפתחות סוכרת סוג 1 אצל סוכרתיים חדשים (בתקופת ירח הדבש). בדומה לקבוצת התרופות הזו שאנו עוקבים אחריה במדור. נעדכן עוד במידה ויתחיל ניסוי קליני בכיוון זה.
- לתרופה, יש גם השפעה חיובית במקרים של סוכרת סוג 2.
- אחד הסטודנטים העוסקים במחקר הוא נתנאל - סוכרתי סוג 1 בעצמו - שנרגש מההזדמנות לקחת חלק במחקר הזה.

המחקר של תאי גזע ומערכת החיסון על פי ה DRI

שבת, 13 בדצמבר, 2008 מאת stamone

זהו תקציר רביעי ואחרון ל “מה חדש” של הרצאה מכנס אוקטובר 2008 של ארגון ה- DRI. הכנס עסק בעיקר במחקר למרפא סוכרת התלויה באינסולין (סוכרת סוג 1). הרצאה זו מתמקדת במחקר של תאי גזע ושל מערכת החיסון.

ארבעת התקצירים יחד מספקים לקורא המתעניין תמונת מצב שלמה בכל הנוגע לסטטוס המחקר למרפא נכון לסוף שנת 2008. הם מכסים את התחומים העקריים של המחקר למרפא: תחום ההשתלות, תאי גזע, מערכת החיסון, מניעת סוכרת סוג 1, התקנים של הנדסה ביולוגית, וטכנולוגיות לאיזון הסוכר.

רקע

כזכור בהרצאת הפתיחה של כנס ה- DRI מתאר דר. קמיליו ריקורדי, (בהרצאה שאותה תרגמנו לעברית), את ההתקדמות הרבה במחקר להשתלת תאי לבלב ממקור חיצוני. כיוון זה מהווה את האסטרטגיה העקרית של ה- DRI לריפוי סוכרת התלויה באינסולין.

באותה סקירה, יש גם תקציר של הרצאתה של דר. דר. שרי סטבלר העוסקת בהנדסה ביולוגית (תחום שבעיניי הוא בעל פוטנציאל גדול). הרצאתה עסקה בעיקר בבנית התקנים טכנולוגיים להשתלת תאי ביתא.

אולם שום דיון במחקר להשתלת תאי ביתא אינו שלם ללא סקירה של המחקרים בשני תחומים משלימים, אלה העוסקים בתאי גזע ובמערכת החיסון.

בהרצאה מרתקת נוספת מהכינוס מציג דר. לוקה אינברדי את תמונת המצב העדכנית של המחקר של תאי גזע וכן את ההתפתחויות האחרונות במחקר של מערכת החיסון.

המחקר בתאי גזע קשור בקשר ישיר למחקר העוסק בהשתלות תאי ביתא מהסיבה הפשוטה שכדי להשתיל תאי ביתא יש צורך קודם כל להשיג תאים כאלה. בשלב זה משתמשים החוקרים לצורך השתלות בתאי ביתא מתורמים שנפטרו. ברור שאין שום דרך לספק מספיק תאים מתורמים לכל הסוכרתיים המעומדים להשתלה. לכן, רק פיתוח של מקורות של תאי ביתא שאינם תלויים בתורמים יאפשר להפוך את הטיפול בהשתלה למשהו רלבנטי עבור קהילת הסוכרתיים כולה. המחקר בתאי גזע מתמקד איפוא ביצירת מקורות של תאי ביתא להשתלה ללא תלות בתורמים.

המחקר העוסק מערכת החיסון הכרחי לצורך בניית תהליכים שימנעו דחייה (כלומר הרס חוזר ועתידי) של התאים המושתלים. ידוע שמערכת החיסון של אדם דוחה אברים מושתלים, נקודת התורפה של הטיפול בהשתלות היא הצורך לעשות שימוש בחומרים נוגדי דחייה שלהם תופעות לואי מצטברות.

המחקר בתאי גזע

בתחילת הרצאתו מתאר דר. אינברדי את שני המאפיינים העקריים של תאי גזע.

א. תאי גזע אלה תאים שניתן להרבות אותם במעבדה. כלומר ניתן לייצר, בתהליך של התחלקות, הרבה מאד תאי גזע מתא גזע בודד.
ב. תאי גזע אלה תאים שבתהליך התמינותם (התמחותם) הם הופכים לתאים מסוגים שונים. למעשה כל תא, רקמה או אבר בגוף האנושי (כולל תאי ביתא) מקורו בתא גזע שעבר תהליך של התמחות.

קיימים שני מקורות עקריים לתאי גזע.

תאי גזע עובריים - אלה תאים שנוצרים בשלבים הראשוניים מאד של הווצרותו של העובר. המחקר העוסק בתאי גזע עובריים מתבסס על איסוף התאים זמן קצר לאחר הפריית הביצית מתא זרע. מסיבות ברורות המחקר בתאים אלה מעורר מסיבות דתיות התנגדות עזה.

תאי גזע שמקורם באדם בוגר. תאי גזע אלה נאספים מאדם בוגר, למשל מח העצם, חבל הטבור של נשים לאחר לידה, תאי שומן ומקורות נוספים.

איסוף תאי הגזע הוא החלק הפשוט יחסית בתהליך. השלב היותר מסובך הוא בניית מנגנון שיאפשר היפכתם (התמינותם) לתאי ביתא.

תהליך התמינותם של תאי גזע לתאים ספציפיים בגוף הוא תהליך מורכב מאד, הבנוי ממספר שלבים ועדין אינו ברור לגמרי. כל שלב בתהליך ההתמיינות מושפע מאותות מסויימים שמקבלים התאים וממה שמתרחש במקביל בסביבתם הקרובה (טמפרטורה, חמצן וכדומה). החוקרים מנסים לייצר תאי ביתא במעבדה ע”י בניית תהליך התמינות מלאכותי. בכל שלב בתהליך ההתמינות מנסים החוקרים של ה- DRI להשפיע על תאי הגזע בעזרת חלבונים מסוגים מסויימים המוחדרים לתאים, ובעזרת שינויים בתנאי הסביבה (למשל שינויים בריכוז החמצן). אחת השיטות לביצוע המיון של תאי הגזע האנושיים היא הזרקתם לבעלי חיים (למשל לעכברים) והשפעה על תהליך התמינותם בעודם ניזונים מהמערכות של אותו בעל חיים. כך מהווה הבעל חיים מעין כלי גידול לתאי הגזע בעת התמינותם לתאי ביתא אנושיים.

בשלב זה עדין לא הצליחו החוקרים להגדיר תהליך שלם ההופך תאי גזע לתאי ביתא מושלמים. אבל יש תחושה של התקדמות משמעותית משום שהחוקרים כבר מסוגלים לייצר תאים שיש להם תכונות רבות המשותפות לתאי ביתא.

כיוון מחקרי נוסף עוסק בנסיונות לקחת תא אנושי מסוג אחד ולהפוך אותו לתא מסוג אחר. למשל הפיכת תאי כבד לתאי לבלב. הטריק כאן הוא החדרת גנים מסויימים המשפיעים על התפתחות התאים לתוך תאי כבד בנסיון לתת להם תכונות של תאי לבלב (תאי ביתא). ישנן תוצאות ראשוניות מניסויים בעכברים המראות כי הזרקת גנים מסויימים לתאי כבד מחזירה לעכברים את היכולת לייצר אינסולין.

כיוון מחקרי מעניין נוסף הוא נסיון להבין האם ניתן לשכפל תאי ביתא מתאי ביתא קיימים. כלומר לאסוף תאי ביתא ולגרום להם להתחלק ולהתרבות. ידוע כי במצב רגיל תאי ביתא כמעט ואינם מתרבים. אבל תצפיות מראות כי בעת הריון של אישה נוצרים תאי ביתא נוספים. החוקרים מקווים כי ניתן יהייה לחקות במעבדה את הפרשת ההורמונים בעת הריון כדי לעודד הווצרותם של תאי ביתא נוספים מתאי ביתא קיימים וכך לייצר מתרומה בודדת הרבה מאד תאי ביתא להשתלה שיספיקו למושתלים רבים.

המחקר בנושא מערכת החיסון

מערכת החיסון של הגוף היא מערכת מורכבת ומתוחכמת מאד שנועדה להגן על הגוף מפני פולשים, פצעים ותאים סרטניים. אולם אחד המכשולים הגדולים שמעמידה בפנינו מערכת החיסון היא בעובדה שהיא שתוקפת רקמות שמושתלות כאילו הן גוף זר.

ידוע שתאי מערכת החיסון לומדים לזהות את רקמות האדם ולכן אינן תוקפות אברים מקוריים (אלא במקרים מיוחדים כמו במקרה של סוכרת סוג 1 שבו היא נכשלת בזיהוי תאי הביתא המקוריים והורסת אותם בתהליך אוטו-אימוני).

האתגר הוא ללמד את מערכת החיסון לא להרוס את תאי הביתא בשלב הראשון. או במקרה של השתלה לא לדחות את התאים המושתלים וזאת תוך המנעות משימוש בחומרים המדכאים את מערכת החיסון שלהם תופעות לוואי קשות.

המחקר מתמקד בלימוד והבנה של מקרים ידועים בטבע שבהם מערכת החיסון של אדם לומדת שלא לדחות גוף זר. אחד המקרים הברורים הוא במקרה של אישה בהריון כאשר גופה של האם אינו דוחה את העובר למרות שמטענו הגנטי שונה מזה של האם. דוגמה אחרת היא במקרה של תאומים סיאמים שלמרות שיש להם לעיתים מטען גנטי שונה, מערכות הדם שלהם מחוברות ולומדות לזהות האחת את גופו של השני. חוקרים מנסים ללמוד מה קורה במקרים אלה ולהשתמש באותם מנגנונים כדי ללמד את מערכת החיסון לא לדחות אברים מושתלים שלהם מטען גנטי ספציפי.

נושא נוסף שנחקר הוא כיצד למנוע את התהליך האוטאימוני המתרחש בסוכרת סוג 1. הסברנו לא פעם כי הרס תאי הביתא במקרה של סוכרת סוג 1 מבוצע ע”י קומבינציה של תאי T “רעים” (סוג של תאי דם לבנים, לימפוציטים מסוג CD4 ו CD8). הייצור המוגבר של תאים כאלה מתרחש כנראה בעקבות התקפה של וירוס או דלקת הגורמים לתחילת התהליך ושבירת האיזון של מערכת החיסון. החוקרים יודעים כיום כי במצב תקין קיימים במערכת החיסון תאי T “טובים” שתפקידם לנטרל את אותם תאי T “רעים”. משום מה בסוכרת סוג 1 אותם תאים “טובים” אינם מסוגלים להשתלט על אותם תאים “רעים” והאיזון מופר. כיוון מחקר חדשני מתמקד בניסיונות לעודד את הווצרותם של מספיק תאי T “טובים” במקום נסיונות העבר שהתמקדו בניסיונות להרוס את תאי ה- T ה”רעים”. יש תוצאות ממחקרים בעכברים המראים שהגישה הזו אכן עובדת. כיום נערכים מחקרים שבמהלכם מנסים לייצר מספיק תאי T “טובים” כדי למנוע את המתקפה של מערכת החיסון על הלבלב כפי שקורה בסוכרת סוג 1.

מד סוכר לא פולשני, עדכון

רביעי, 10 בדצמבר, 2008 מאת stamone

מד סוכר לא פולשני (כלומר ללא דקירה, ללא דם, ללא סטיקים, ללא חישן) יכול להיות מכשיר אידיאלי לכל מי שמעוניין להרבות בבדיקות סוכר. מי מאיתנו לא היה רוצה שבפינת המשפחה יעמוד מכשיר קטן דמוי משקל שכל מה שצריך לעשות זה לעמוד עליו לכמה שניות והמחוג יראה את רמת הסוכר בדם.

כאשר הבת שלי אובחנה כסוכרתית, כמעט לפני 7 שנים, (איך שהזמן עובר…), חיפשתי בנרות מכשיר כזה. כאחד שבא מרקע טכנולוגי לא הבנתי מה כאן הבעיה ומדוע עדין אין בנמצא מכשיר כזה. התייעצות עם חברים המבינים באופטיקה הגדילה עוד יותר את האופטימיות שלי. הם הסבירו שיהייה איזה סטארטאפ שימצא פתרון וכי בשני מליון דולר ושנתיים במעבדה אפשר לסגור עניין.

גם במדור “מה חדש” הקדשנו מאמרים לחברות שעוסקות בנושא – למשל לאורסנס. חברה ישראלית שעוסקת בתחום וקבלה ביוני 2007 אישור CE לאב הטיפוס שלה.

אולם בחלוף הזמן כאשר מכשיר שכזה לא יצא לשוק וכל אלה שהבטיחו ש “אוטוטו… תוך 2-3 שנים יהיה מכשיר כזה” אכזבו, התעמקתי בעניין יותר. לאחר סוף שבוע ארוך שהוקדש לנושא ובעיקר לקריאת הספר המרתק והקריא הכתוב באנגלית של גון סמית המסכם 24 שנות מחקר של נושא בדיקת סוכר בדם. הגעתי למסקנה שהעסק מסובך בהרבה ממה שניתן לחשוב. על המורכבות ניתן ללמוד על “קצה המזלג” גם בעברית - כאן.

לדעתי הפירסומים האופטימיים הם ברובם תוצאה ישירה של העובדה כי מרבית היזמים (וגם העיתונאיים המסקרים אותם) אינם מבינים את מורכבות הנושא והמשמעות של בניית מכשיר שכל טעות שלו מסכנת חיים. הם גם אינם מבינים לגמרי מהן העלויות הנדרשות כדי לצלוח את מסלול המיכשולים הנדרש לצורך קבלת האישורים לשיווק המכשיר. למעשה רובם מעולם לא פיתחו מכשיר רפואי כלשהו שקבל אישור FDA.

ולמרות ההקדמה הפסימית הזו, מדי פעם אני נתקל בידיעה מעניינת בנושא.

אז מה חדש?

אתר Diabetes Mall (בעברית “קניון סוכרת” ) מחזיק רשימה מעודכנת למדי של 20 חברות שעוסקות בפיתוח מדי סוכר חדשניים . 12 חברות ברשימה מפתחות מדי סוכר שאינם פולשניים.

סולניס (Solianis) חברה שוויצרית המופיעה ברשימה הודיעה כי החלה ניסוי ביתי במד הסוכר הלא פולשני שלה. בניסוי משתתפים כ 12 מתנדבים שעושים שימוש ביתי במכשיר. עד עכשיו התוצאות משביעות רצון והמכשיר מראה יעילות בזיהוי מצבים של היפוגליקמיה.

החברה מבטיחה שהמכשיר צפוי לצאת לשוק בשנת 2010. זה אומנם נשמע כמו “אוטו טו…” אבל נמשיך לעקוב.

עידכון מיולי 2009 -
החברה השלימה גיוס הון של 5 מליון פרנק שוויצרי.

עידכון מנובמבר 2009 -
בנובמבר 2009 פירסמה החברה את הנתונים הבאים: בניסוי בייתי שבו השתתפו 16 סוכרתיים הראה המכשיר את הביצועים הבאים. סטיית החציון (MARD) היתה 37% ובערכים מוחלטים 45 מ”ג. במילים אחרות - במחצית מהבדיקות הייתה שגיאה של 37% (שהם 45 מ”ג) או יותר בערכי הסוכר. לשם השוואה אחוז השגיאה החציוני של מדי הסוכר הרציפים הוא בערך 15%. תוצאות הניסוי מלמדות כי המרחק עד ליציאתו של מכשיר אמין לשוק הוא רב, ובוודאי שתחזיות החברה בנוגע ל 2010 לא תתממשנה.

סוכרת בישראל, נתונים לשנת 2007

שישי, 5 בדצמבר, 2008 מאת stamone

קיבלתי היום באימייל ממכר קישור לאתר מעניין של משרד הבריאות המכיל נתונים סטטיסטיים על סוכרת בישראל.

כדי להוריד את הדוח עצמו יש ללחוץ על הקישור הזה, המכיל הצבעה על קובץ PDF שארוז בפורמט ZIP.

הדוח מאפריל 2008 מכיל נתונים סטטיסטיים מפורטים על מספר מחלות – כולל סוכרת. הנתונים מבוססים על דיווחי קופות החולים לשנים 2005 עד 2007 ועברו ביקורת חיצונית.

הנתונים עוסקים בסוכרת בישראל בכללותה, על כל סוגיה.

הנה כמה עובדות מעניינות מתוך הדו”ח בעיקר בנוגע לסוכרת בקרב צעירים בישראל:

* בשנת 2007 מספר חוליי הסוכרת בישראל המקבלים תרופות כלשהם עמד על כ- 292 אלף. כחמישית מהאוכלוסיה בגילאיי 65 ומעלה סובלת מסוכרת.

* בקרב הצעירים: כ- 2,100 ילדים ובני נוער (גילאים 0-17) בישראל חולים בסוכרת. אליהם יש להוסיף עוד כ- 1,800 צעירים בגילאיי 18-24 . רובם המכריע חולים בסוכרת סוג 1 (סוכרת התלוייה באינסולין).

* למעלה מ- 80% מהצעירים מבצעים בדיקת HbA1C לפחות פעם בשנה.

* מקרב הסוכרתיים הצעירים, אחוז המאוזנים היטב (HbA1C מתחת ל- 7% ) עומד על:

קבוצת גיל 0-4 – 25%
קבוצת גיל 5-17 – 20%
קבוצת הגיל 18-24 – 33%

* מקרב הסוכרתיים הצעירים, אחוז המאוזנים באופן גרוע (HbA1C גבוה מ- 9%) עומד על:

קבוצת גיל 0-4 – 21%
קבוצת גיל 5-17 – 35%
קבוצת הגיל 18-24 – 25%

סיכום

הנתונים מלמדים כי הכלים העומדים כיום לרשות הסוכרתיים הצעירים אינם מאפשרים למרביתם להשיג איזון שיבטיח חיים (כמעט) ללא סיבוכים. החדשות המעודדות הן שניתן לראות מגמת שיפור במהלך השלוש שנים האחרונות. עליה של כ- 5% באלה בקרב הצעירים המצליחים להשיג את יעדי האיזון, וירידה של כ- 3% באלה שמאוזנים גרוע.

בכלל אוכלוסיית הסוכרת בישראל (סוכרת סוג 1 וסוג 2 ) איכות הטיפול נחשבת לגבוהה ביחס למקומות אחרים בעולם המערבי. אחוז הסוכרתיים המאוזנים היטב בישראל (המוגלבין מסוכרר נמוך מ- 7% ) עומד על כ- 49% לעומת 33%-47% במדינות השונות בארה”ב.

עוד אפשר ללמוד מהדו”ח על גידול משמעותי ועקבי באחוז מקרב הסוכרתיים סוג 2 העושים שימוש באינסולין. מגמה זו מצביעה על ירידה בדעות הקדומות כנגד אינסולין והבנה כי ההגדרה של “סוכרת קשה” אינה קשורה לצורת הטיפול בה אלא לאיכות האיזון המושגת.



הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |