חדשות סוכרת

בשנים האחרונות הפכה משאבת האינסולין למכשיר הפופולארי ביותר בקרב הסוכרתיים הצעירים והוריהם.

המשאבה מהווה פיתרון אידיאלי לסוכרתיים סוג 1 הנדרשים ל- 4-6 זריקות אינסולין ביממה לצורך השגת איזון אופטימאלי. המשתמשים במשאבה נידרשים רק לדקירה אחת פעם בשלושה ימים בעת החלפת הפרפרית של המשאבה.

למרות היתרונות הגדולים המשאבה אינה מתאימה לכולם. מחקר חדש ומקיף שנערך בגרמניה ובאוסטריה ניסה לראשונה למדוד ולנתח את הנתונים לגבי אלה שעשו בעבר שימוש במשאבה והחליטו להתנתק.

להלן עקרי התוצאות:

מתוך כ- 11 אלף משתמשים במשאבת אינסולין רק כ- 4% (1 מכל 25 שואבים) החליטו כי המשאבה אינה מתאימה להם ובחרו להתנתק.

בממוצע בחרו המתנתקים להתנתק מהמשאבה לאחר 1.7 שנים שבהן היו מחוברים

בקרב המתנתקים כ- 61% היו צעירות סוכרתיות ורק - 39% צעירים.

קבוצת הגיל שבה מתנתקים מרבית הצעירים היא גילאיי 10-15. כנראה בגלל שמדובר בגיל ההתבגרות וישנם לחצים חברתיים רבים.

אין ספק כי הנתונים מוכיחים שוב כי משאבת האינסולין היא המכשיר המועדף בקרב הסוכרתיים הצעירים, ורק מעטים מאלה שמנסים מחליטים כי משאבה אינה בשבילם.

למחקר ראו - כאן

כמו רבים אחרים עקבתי השבוע בהשתהות אחרי הסיפור על מדבקת הפלא.

המדבקה שלכאורה נמכרה תמורת מליארד דולר ולכאורה יודעת למדוד רמות סוכר ולעשות עוד המון דברים אחרים.

כל מי שמכיר קצת את המורכבות של מדידת הסוכר הבין מיד כי מדובר באחיזת עיניים. הרעיון של מדבקה מודדת סוכר הוא חלומם של רבים וטובים, אבל השלמת הפיתוח של מוצר כזה עדין רחוקה מאד.

יתכן שאילו העיתונאים שהפיצו את הידיעה היו קוראים את המאמר הזה מ “מה חדש” של מתוקים, היתה נחסכת מהם מבוכה גדולה.

אבל בכל זאת הרווחנו כמה דברים טובים מהעניין:

1. יותר אנשים מבינים עכשיו את הבעיה והצורך במדידת סוכר רציפה במכשיר שאינו פולשני
2. יותר אנשים מבינים כי מי שיפתח מכשיר כזה צפוי להפוך למולטי מליונר

תקוותי שבעקבות הפירסום יהיו יותר אנשים רציניים וחכמים שיתמקדו בתחום הזה.

בנתיים הנה קישור לסירטון המציג אב טיפוס של מדבקת פלאים למדידת סוכר. את הסירטון הכין סטונדט לעיצוב, סוכרתי סוג 1.

אב טיפוס למד סוכר רציף המחובר לטלפון

שלא כמו ה”מומחים” מישראל הוא כמובן אינו טוען שהמכשיר עובד.

בשבועיים האחרונים התפרסמו בתקשורת האירופאית, האמריקאית וגם הישראלית כתבות רבות שעסקו בקשר אפשרי בין שימוש באינסולין לנטוס וסיכון מוגבר לסרטן.

ראו - כאן וכאן וכאן

באופן אישי, אני תמיד בדילמה כאשר אני קורא פירסומים כאלה. מצד אחד כאשר אתה מתייחס אלהם אתה למעשה מסייע בהפצת השמועות ומגביר את החששות, אך מצד שני מדובר במידע שעשוי להיות רלוונטי.

מכיוון שהפירסומים הם כאן, הנה מספר נקודות למחשבה:

1. למרות הכותרות המבהילות, ממליצים כל הגופים המוסמכים כולל אירגון הסוכרת האמריקאי (הנחשב לגוף המוביל בעולם במתן הנחיות טיפוליות בסוכרת) ואירגון הבריאות הישראלי שלא להפסיק את השימוש בלנטוס.

2. יש להבין כי אופיו של המחקר המדובר הוא בעייתי. מדובר בניתוח בדיעבד של נתונים היסטוריים שנאספו על עשרות אלפי משתמשים בלנטוס ונסיון לקשר את הנתונים עם שכיחות של סוגים שונים של סרטן. הנתונים האלה הם בעיתיים כי מראש מדובר באוכלוסיה בסיכון לסרטן וקשה מאד לבודד מהי ההשפעה הישירה של לנטוס לעומת גורמי סיכון אחרים כגון: השמנה, שנים רבות עם סוכר גבוה, שימוש בתרופות אוראליות לפני או במקביל ללקיחת הלנטוס.

3. מי שמתכנן לשנות את אופיו של הטיפול הנוכחי בעקבות הפירסומים צריך לקחת בחשבון את התוצאות של האלטרנטיבה שעלולות להיות חמורות בהרבה. סבירות גבוהה בהרבה לסיבוכי סוכרת כתוצאה מחוסר איזון.

4. אין שום הוכחה כי מעבר לאינסולין ארוך טווח אנאלוגי אחר (לבמיר) הוא בטוח יותר.

בקיצור, הדבר העקרי שניתן ללמוד מהפירסומים הנ”ל הוא שסוכרת אינה מועילה לבריאות ושעדיף היה בלעדייה. כאילו שלא ידענו את זה קודם…