אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 
פורום סוכרת של מתוקים
המקום לשיתוף ידע ונסיון בפורום הסוכרת של מתוקים.
שאלות על סוכרת, דעות, חוויות או תלונות.
כל מה שיש לך ללמוד או ללמד על סוכרת
 
 עזרהעזרה    חיפושחיפוש     רשימת חבריםרשימת חברים    קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   <b>הרשמה</b> (כדאי)הרשמה (כדאי) 
 כרטיס אישיכרטיס אישי    התחבר כדי לבדוק מסרים אישייםהתחבר כדי לבדוק מסרים אישיים    התחברהתחבר 
שאלות נפוצות
על סוכרת
שאל את
המומחה
ילדים
ונוער
סוכרת נעורים
(סוג 1)
סוכרת מבוגרים
(סוג 2)
סוכרת
הריון
תזונה
ודיאטה
מתכונים סוכרת
אחרת
מה מתרחש בגופו של בני בן השנתיים?

 
   עמוד ראשי -> פורום סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1, סוכרת בילדים)
עבור:  
חזור ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך <-לנושא הקודם חזרה לפורום הנוכחי לנושא הבא-> להודעות אחרונות/פופולרית
מחבר הודעה
טלי מרעננה






הודעהנשלח: 29/07/2005 ב- 14:38:41    כותרת הודעה: מה מתרחש בגופו של בני בן השנתיים? תגובה עם ציטוט

שלום לכולם,
כבר כתבתי ב"שונות" על בני בן השנתיים שהתגלתה אצלו סכרת לפני כחודשיים. אשמח לתגובות. לפעמים כשהוא ישן אני מסתכלת עליו וחושבת לעצמי : "מה קורה לך עכשיו בגוף, ילד שלי ? אתה נראה מושלם ובתוך גופך מתחוללת סערה." הוא נראה רגוע לגמרי, ובדיקה קצרה מגלה שיש לו 44 סוכר! ואז אני דוחפת לו לפה בקבוק עם חלב. אני אומרת לעצמי, אלוהים, למה אני לא חליתי במקומו ? איך קורה שדווקא הוא קיבל את הקללה הזאת? אני יכולה לשקוע בעצב עד אין סוף, אבל אין זמן למחשבות כי הילד דורש טיפול סביב השעון בלי שום אפשרות להירדם על המישמר.
אם יש איזו אמא / אבא שמרגישים כמוני - אשמח להתכתב איתכם דרך האתר שממש הרגע גיליתי אותו.

להתראות...טלי.
חזור למעלה
smadica

50


הצטרף בתאריך: 19/05/2005 ב- 22:40:34
הודעות: 65
מיקום/מין/גיל: באר שבע

הודעהנשלח: 30/07/2005 ב- 23:06:22    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

טלי שלום!!
אומנם אני לא אמא לילד סוכרתי, אני רק בת 23 ועם סכרת מגיל 7, אבל ממש נגעת לליבי עם ההודעה ורציתי לשתף אותך בהרגשה בתור חולה שזאת הרגשה שהבן שלך עדיין לא יודע לבטא.

כשאני "חליתי" (לא אוהבת להשתמש במילה הזו) והייתי בת 7 כמו שכבר ציינתי, אמא שלי כל הזמן אמרה את אותו הדבר "למה אני לא חליתי במקומך", אבל כשעברו השנים והתבגרתי הראיתי לאמא ולכל הסובבים אותי כמה השד לא כ"כ נורא ואיך אפשר לחיות חיים רגילים לחלוטין עם הסכרת עם כל המינוסים והפלוסים שבדבר. לפעמים אפשר לנצל את הסכרת לטובות אישיות כמו בי"ס כשאין כוח ללמוד או להתחמק משיעורי ספורט (לעצלנים שבינינו).

עד היום כשאני רואה ילדים קטנים עם סכרת זה צובט לי את הלב, אפילו שיש לי בדיוק את אותו הדבר ואני אפילו מזילה דמעה כשאני שומעת שהם מספרים על החיים עם הסכרת ואני לפעמים לא מבינה איך אני עברתי את זה בכזאת קלות.
אבל כשחיים בתוך זה ורואים את זה כחלק מאיתנו זה שונה לחלוטין. אני לא זוכרת את עצמי בלי זה, אפילו שזה היה רק בכיתה ב', לא זוכרת את עצמי בלי היפויים ובלי אמא שמעירה על כל שוקולד שנכנס לפה, עד היום.

אז מה שאני מנסה להגיד לך , ואני ממש מבינה לליבך, זה שזה לא כ"כ נורא כמו שזה נראה והחינוך שאת צריכה לתת לילד שלך כשיגדל זה שהוא רגיל כמו כולם ויכול לעשות כל דבר ואני מתכוונת באמת כל דבר כמו כל הילדים, הכל זה רק עניין של גישה.

אז שיהיה בהצלחה (אני מתארת לעצמי שלהורים יותר קשה מהילדים) ותשני טוב בלילה...
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
יעלי






הודעהנשלח: 31/07/2005 ב- 08:48:22    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אהלן טלי!
קודם כל אני חייבת להגיד שקראתי את ההודעה של smadica ופשוט נדהמתי כי זה היה כאילו לקרוא הודעה ממני. גם אני לא אמא לסוכרתי אלא סוכרתית בעצמי מגיל 10 (כיום בת 22) וגם אני שמעתי את אמא שלי אומרת את כל הדברים שאת אמרת, וראתי איך היא "אוכלת" את עצמה מתוך מחשבה שהיא אשמה במחלה שלי, ואולי אתן האימהות רואות זאת כך אבל אני יכולה להבטיח לך שאף פעם לא האשמתי את אמא שלי במחלה ואני בטוחה שבנך לא יאשים אותך. אני יודעת שאמא שלי רצתה לדעת עד כמה כואבות הזריקות והיא ממש ניסתה על עצמה ודקרה את עצמה עם המחט של המזרק וגם עשתה בדיקת דם עם המכשיר שלי- מה שדי הצחיק אותי בזמנו - היום אני רואה עד כמה כאב לה לראות אותי ככה. אבל כמו שsmadica כתבה לך (ושוב אציין שאני הייתי ממש בשוק כשקראתי את ההודעה שלה כי גם אני רואה את הסכרת כמו שהיא תיארה ואני מסכימה עם כל מילה בהודעה שלה..) שחיים עם הסכרת טוב מאד ואני לא זוכרת את עצמי בכלל בלעדיה וזה לא דבר רע, פשוט מתרגלים וכבר לא מכירים מצב אחר. אני בטוחה שעם הזמן השד לא יראה לך עד כדי כך נורא ועצה קטנה - אם את תראי לבן שלך שאת מתמודדת עם זה טוב אז יהיה לו הרבה יותר קל להתמודד עם הסכרת כי אני חושבת שילדים מרגישים את הכאב של ההורים ואז יותר קשה להם....
שיהיה לך המון בהצלחה וסבלנות! אנחנו כאן בשבילך!
יעל
חזור למעלה
הדס






הודעהנשלח: 31/07/2005 ב- 12:16:12    כותרת הודעה: סוכרת של הילדה שלי תגובה עם ציטוט

טלי שלום,
אני אמא לילדה שגילו לה סוכרת לפני 3 חודשים והיא בת 3, אני מבינה את אשר על ליבך ומנסה להבין את התגובות שכתבו לך, אבל הרגשתי צורך לענות לך כדי שתדעי שלנו אין חיים רגילים ואין רגע מאז ההודעה על המחלה שאני מרגישה שיש לי חיים רגילים, יהיו לנו בעתיד אני בטוחה כשהיא תיגדל ותתאזן בשאיפה. אבל אין רגע שעובר בלי המתח והדאגה והמחשבות על איך זה "נפל" עלינו, ומה אני יכולה לעשות בכדי להקל עליה, היום כמו הלילה ללא שינה ובלי רגע ללא המתח של מה היא מרגישה ומה עובר עליה וכן גם מה עובר עלינו ואיך ממשיכים את החיים, עבודה, משפחה וחיים עם חיוך
.
גרמת לי לדמעות ולכן אשמח לשוחח איתך בנושא, אם תירצי תכתבי לי-hadasse@calcom.co.il
חזור למעלה
אמא של סוכרתית






הודעהנשלח: 31/07/2005 ב- 17:43:23    כותרת הודעה: עברתי את זה...... תגובה עם ציטוט

כאמא לסוכרתית אני מבינה לליבך, נכון שזה לא קל אין ספק! אבל אני בזמנו חשבתי וראיתי
סביבי שכנראה.. זה קורה לנשים חזקות שיכולות להתמודד עם זה, וכך ניחמתי את עצמי.
השנים כשהילד קטן הן הקשות ביותר , הדאגה הבילתי פוסקת שמא יהיה "היפו".....
ואולי "איבוד הכרה" , אבל תתפלאי היא לא איבדה הכרה אף פעם.
היום יש גם את המשאבה שזה נהדר לדעתי, תבררי במרפאה שלך . זה לא מגביל כמו הזריקות
הילד לא חייב לאכול מיד אחרי הזריקה.
עוד דבר שבזמנו הייתה לי בעיה, האפשרות של להשאיר את הילדה עם מישהו או עם חברים
שלה. אז יש גם פתרון נהדר לבייבי סיטר של נוער סוכרתי (לצערנו יש מספיק כאלה)
בחוברת האחרונה של האגודה לסוכרת נעורים יש כתבה על כך.
הכי חשוב לדעתי, שתיתני לילד את ההרגשה שהוא ככל הילדים וכך תתנהגי אליו!!!
אל תתני לו את ההרגשה שאת מרחמת עליו. וכמובן המון אהבה ותושיה ושכל ישר.
ושיהיה לך בהצלחה.
חזור למעלה
טלי מרעננה






הודעהנשלח: 01/08/2005 ב- 08:57:56    כותרת הודעה: תודה לכל המשיבים תגובה עם ציטוט

תודה לאמהות ולבחורות שהשיבו לי, אני מתביישת להודות שזו הפעם הראשונה שאני בפורומים, "הרומן" שלי עם המחשב התחיל לא לפני זמן רב. התרגשתי לקרוא שיש עוד אמהות ואנשים במצבי, אנו הנשים קצת יותר רגישות אך עם זאת רגלינו על הקרקע תמיד. כשבני היה בטיפול נמרץ שלושה ימים עם גילוי המחלה, לא משתי ממטתו וכבר שם דרשתי ללמוד את טכניקת ההזרקות והבדיקות. השארתי בבית עם בעלי (שהיה בהלם,הכחשה,דיכאון) את שלושת ילדיי הנוספים (הקטנים), שלא הבינו למה אמא לא מגיעה הביתה ומה קרה לאחיהם הקטן. אין לי מילים לתאר את התקופה הזאת. לראות את הילד שלך סובל כל-כך. (כשהתאושש הוא גילה את המטבח במחלקה וכל הזמן היה רץ לשם ובוכה בדרישה לאוכל ועוד אוכל .רק רצה לאכול).
תודה לאל עכשיו הוא כבר לא טורף כמו בהתחלה, אלא חי כילד רגיל. אנחנו אפילו טסים לחו"ל בשבוע הבא למשך שבועיים. למזלי אני לא טיפוס לחוץ ומאחר והוא ילד רביעי שלי אני יודעת לקחת את הדברים בפרופורציה נכונה. אם זאת, לא אשקר ואספר עד כמה אני מאושרת לראות שהערכים שלו נורמליים ועד כמה זה מדכא לגלות פתאום ערך מאוד מאוד נמוך או ההפך. שיהיה לכולכם/ן רק טוב ושנהיה חזקים ובריאים נפשית למען ילדיינו.
חזור למעלה
עידית

מנהל


הצטרף בתאריך: 18/05/2005 ב- 16:57:03
הודעות: 1606

הודעהנשלח: 01/08/2005 ב- 09:18:45    כותרת הודעה: ילד סוכרתי תגובה עם ציטוט

טלי שלום.
בתור אמא שמתמודדת עם העניין כבר 4 שנים (בתי חלתה בגיל 5), הגישה המעשית מאוד עוזרת. "זה מה יש", ושום הרגשת אומללות לא תשנה את זה. ואם תסתכלי מסביב, יש ילדים עם מחלות או נכויות קשות יותר. ההתמודדות עם הסוכרת היא לא קלה אך היא אפשרית, ועם המיכשור והתמיכה שיש היום ניתן להגיע לאיזון סביר ולחיות חיים כמעט רגילים.
אני רוצה לציין שכל האנשים שהייתי זקוקה לשיתוף הפעולה שלהם עד היום, החל במשפחה המורחבת, חברים, הורים של חבריה של בתי, גננות/סייעות/מורות וכו', התייחסו בהבנה ובאהדה לבעיות שהתעוררו, שיתפו פעולה ועזרו להתמודד עם כל דבר.
אני גם גרה ברעננה, אז אם את צריכה שם של ביביסיטר שהיא עצמה סוכרתית והיא פשוט נפלאה, כתבי לי לe-mail: -idit_c1@walla.com
בהצלחה
עידית
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
ענת






הודעהנשלח: 08/08/2005 ב- 12:37:21    כותרת הודעה: אמא לפעוטה בת שנה ו-10 חודשים סוכרתית מזה 8 חדשים. תגובה עם ציטוט

שלום רב טלי,

לדעתי ההתמודדות הקלה, הנכונה והבריאה קודם כל לילדה ואח"כ לנו ההורים היא קבלה מוחלטת של ה"מחלה" (בכוונה במרכאות כי לגבינו הילדה שלנו לא חולה, יש לה פשוט מגבלה). אחרי יום קשה של הגילוי אספנו את עצמנו (האיש שלי ואנוכי) ופשוט הבנו שאין ברירה אלא להתמודד. כולם מתמודדים, השאלה איך.
מה התועלת לחשוב כל הזמן למה זה קרה לה??? אע"פ שכאם מיד התחושה שהייתי באהבה לוקחת את הסכרת אלי חלפה לא פעם אחת, אבל מישהו שאל אותנו???
יש לי בבית שני ילדים יותר בוגרים וגם לגביהם העברנו את המסר שאחותם לא חולה וזה דבר שניתן לחיות איתו ואפשר לחיות איתו רגיל (מתוך מודעות שהילדים אפילו אם לא מבטאים את החששות והכאב צריכים תמיכה וגב של הורים חזקים).
בקיצור, יש פחדים וחרדות (יש לומר לא רבים) אבל מהר מאוד רצוי לעשות "קבלה" מודעת של המצב ולנטרל את המחשבות הרעות ולהנות מהילדים כי הם בסופו של דבר גדלים כמו כל הילדים. אין טעם להכנס למרה שחורה ולשדר אמפטיה מוגברת בעת ההזרקה כי אנחנו לא תורמים בזה כלום. להתחייחס לבדיקה/הזרקה כמו עניין שבשגרה.
כמו שראית הילדים גדלים לתוך זה ולא מכירים משהו אחר ואפשר לחיות חיים מלאים (עם מגבלה מסויימת ותיכנון יומיומי) אבל אפשרי!!!!
אני מבינה אותך אבל מייעצת לך באהבה גדולה לשנות את הגישה שתתרום לכל המשפחה לחזור לשגרה מבורכת....בהצלחה!
אם יש הורה שרוצה לדבר/להתייעץ/לשתף...אשמח -dor_ben@zahav.net.il
חזור למעלה
גילוש

2


הצטרף בתאריך: 23/05/2005 ב- 20:55:03
הודעות: 4

הודעהנשלח: 08/08/2005 ב- 23:00:51    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלום לך טלי.

אני עדין לא אמא, אני בסך-הכל בת 14, אבל אני יכולה להגיד לך שסכרת זה לא קללה!!
ומאוד איכזב אותי לשמוע שיש מישהו שחושב שהסכרת זו קללה...
אני מבינה את השינוי הפיתאומי שקרה לך בחיים, ואני בטוחה שזה נורא קשה לטפל בילד סוכרתי בן שנתיים.. אבל מאוד פגע בי שאמרת "הקללה הזאת", אני מבינה שזאת דרך ביטוי, אבל בל זאת, לא יפה.
תחזבי על זה.....
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי MSN Messenger
גדי

 Site Admin


הצטרף בתאריך: 13/05/2005 ב- 14:42:34
הודעות: 5003

הודעהנשלח: 08/08/2005 ב- 23:56:13    כותרת הודעה: לשירן וטלי תגובה עם ציטוט

לשירן,
אני מקווה שאת מבינה שזו התבטאות של אדם בשעת צערו ואין צורך להיעלב מזה.
לטלי,
אני מקווה שההודעות שאת קוראת כאן כולל ההודעה של שירן מחזקות אותך. עצם העובדה שהיא "נעלבה" מצביעה על כך שהיא מרגישה עצמה אדם רגיל לכל דבר וענין. כך שהסוכרת, קשה ככל שתהיה, היא דבר שאפשר לחיות אתה, ולחיות טוב.

לשירן וטלי,
כולנו עומדים בחיים בפני קשיים כאלה או אחרים. יש אימרה - "החיים אינם פיקניק". אני טוען שדווקא החיים הם די פיקניק.
כמי שמנוסה בפיקניקים כולל בכינרת בחום באוהלים עם המשפחה ובתי המתוקה מחייך, אני יודע שיש תמיד את הקטע של ההכנות, הסחיבות, העמסות והרכבות של הציוד. אחר כך אולי גם איזה כוויה קטנה מהמנגל, ובסוף הפירוקים ושוב להעמיס. גם בפיקניק יש קטעים לא נעימים. הסוכרת היא הקטע הלא נעים שבפיקניק.
_________________
גדי - מנהל האתר


נערך בפעם אחרונה על-ידי גדי בתאריך 03/07/2006 ב- 22:20:40, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
סמדג'






הודעהנשלח: 10/08/2005 ב- 08:18:24    כותרת הודעה: טלי יקרה, תגובה עם ציטוט


אשמח להתכתב איתך... הבנים שלנו ממש בני אותו גיל (שנתיים) ואנחנו גרות ממש קרוב, רק שאנחנו בעסק הזה כמעט שנה...
צרי קשר 052-3363960 סמדר
חזור למעלה
שרונה






הודעהנשלח: 16/08/2005 ב- 23:25:36    כותרת הודעה: תגובה ועידוד תגובה עם ציטוט

הי טלי
אני אמא לילדה בת שנתים שלפני חצי שנה התגלתה המחלה
אני חייבת לצין שמהרגע שעברנו למשאבה החיים נהיו יותר טובים ,יותר מאוזנים
וכל הסביבה יכולה לעזור בקלות
אני ממליצה בחום

שרון
חזור למעלה
חזור ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך <-לנושא הקודם חזרה לפורום הנוכחי לנושא הבא-> להודעות אחרונות/פופולרית
   עמוד ראשי -> פורום סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1, סוכרת בילדים)
הצג הודעות קודמות:   
כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
אתה יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה


הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |



Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb