פורום סוכרת של מתוקים

[lior]

שלום לכולם! ושבוע טוב!
אני לומד עכשיו בכתה יא' ויש לי עוד קצת זמן עד שאני יקבל צו ראשון אבל בכל זאת רציתי לדעת האם אני שאני סוכרתי יקבל צו ראשון בכלל?
ואם כן... אז כשאני יילך לבדיקות הם כבר יידעו שאני עם סכרת נעורים?
ואם הם יידעו אז כבר בצו ראשון יגידו לי אם אני רוצה להתנדב או לא ואם להתנדב אז מה האופציות...
תודה רבה! ויום טוב! שנה טובה!

[נועה]

בתור שמיניסטית סוכרתית וחיילת לעתיד אני יכולה לענות לך על השאלות-
קודם כל בטוח שתקבל צו ראשון. בצו ראשון מצורף טופס לתחקור המתגייס במבחינה רפואית- מחלות תורשתיות וכו'.. עם הטופס הזה הולכים לרופא משפחה שהוא כותב בדיוק מה יש לך ושולחים את זה לצבא (הוראות יותר מפורטות יהיו עם הצו)
את הצו הראשון אתה עובד כמו כולם- תיאום נתונים, מבחנים פסיכוטכניים ובדיקה רפואית.
אחרי כל הסיפור הזה, אתה מקבל בדואר זימון לועדה רפואית, שהיא קובעת את הפרופיל שלך. הפרופיל שלך מיד הוא 21 (או 24, אני לא סגורה על המספר) מה שאומר שאתה יכול בכיף לא לעשות צבא, אבל אם אתה בעניין של לשרת, אז אתה פונה לועדה התנדבותית.. שם מטפלים בך כמו מלך (בכל זאת אתה לא חייב להם כלום, השירות שלך הוא התנדבותי בלבד) ואתה מגיש בקשה להתנדב.. ומשם והלאה כבר האחראים בועדה יסבירו לך.

עוד שאלות בקשר לנושא.. בכיף אני אענה (:

[lior]

היי, קודם כל תודה רבה שענית לי!
רציתי לדעת אם כשאני מקבל את המכתב של הצו ראשון אני מייד הולך בתאריך שאני צריך למבחנים וכל זה. או שאני צריך לפני שאני הולך לשם לשלוח להם בדואר את האישור מהרופא שאומר שיש לי סכרת.
לגבי הועדה ההתנדבותית לא ניראלי שאני ירצה לשרת. אבל אני חושב שאני ירצה לדעת מה יכולים להגיד לי ואז תהיה לי תמונה בהירה יותר ואני יוכל לדעת אם אני רוצה להתגייס או לא.
ונניח ואני לא רוצה להתגייס אז אחרי כמה זמן אני יכול להגיד לוועדה ההתנדבותית שאני לא רוצה להתגייס?
תודה רבה! וסליחה על כל גשם השאלות! שיהיה לך יום טוב!

[נועה]

אתה מקבל את הצו כמה חודשים לפני שאתה צריך להתייצב, אבל צריך לשלוח להם את הטופס עם אישור של הרופא (לגבי הסכרת). כעיקרון זה לא חובה, אפשר להגיע עם הטופס לשם אבל כדאי לשלוח בשביל לחסוך זמן...
אם תתנדב, יתנו לך המון הקלות כמו: שירות קרוב לבית, במקום טירונות יש קורס של שבוע שכל יום אתה חוזר הבייתה, תפקיד שמתאים לדרישות שלך (חוץ מתפקידים שדורשים פרופיל גבוה ועתודה)... ואתה יכול להפסיק את השירות כל זמן שאתה רוצה.
לגבי הועדה- אחרי שתקבל את הפטור תיגש לועדה, שם יסבירו לך מה המתנדבים מקבלים, איך הולך השירות שלהם וכו', רק אז הם שואלים אם אתה בכלל רוצה. אז כבר תדע את התמונה כולה ותוכל להחליט.

[רותם]

קודם כל, בתור אחת שעברה את כל התהליכים וממש ברגע האחרון החליטה בסוף דווקא לא להתגייס, ודווקא היום, 3 שנים קדימה, לא סגורה שזו דווקא היתה ההחלטה הנכונה, אני יכולה לייעץ לך כמה דברים:
דבר ראשון, בצו הראשון, תדרוש לעשות מבחנים ותעשה אותם על הצד הטוב ביותר שאתה יכול, ותראה המון המון מוטיבציה (גם אם זה לא ככה ). תתחיל עם תהליך ההתנדבות ותראה מה מציאים לך... יש דווקא דברים ממש ממש שוים, של-לא מתנדבים יותר קשה להגיע אליהם, ולא מציעים להם אותם כ"כ בקלות...
ככה אני נהגתי וקיבלתי הצעות ממש ממש טובות, והרגשתי כאילו הצבא ממש רודף אחרי ומסיבות שדוקא לא קשורות לצבא, לא התנדבתי.

המון בהצלחה

[lior]

תודה רבה על התשובות! של רוצם ונועה.
נשמע מפתה כל הקטע שמציעים לך הרבה דברים שווים.
אבל זה מפחיד כי אם תחליטי פתאום שלא כ"כ בא לך על צבא, אז זאתי תהיה די בעיה לצאת.
אז אין לי מושג.
בכל מקרה שוב תודה. ויום מצויין!

[מתוקה]

ראיתי שעל כל השאלות של הצו הראשון כבר ענו לך...
אז אני לא אענה לך עליהן...
אבל אני כן אמליץ לך לעבור את כל התהליך הארוך והמייגע של ההתנדבות...
אני התנדבתי לצבא...והשתחררתי לפני יומיים...ואני כל כך שלמה ושמחה עם ההחלטה שלי להתנדב...
אני יודעת שעשיתי משהו חשוב...ונהניתי לעשות אותו...זו הייתה חוויה עצומה...
ואולי אתה לא תהיה קרבי ...ואולי תשרת קרוב לבית...אבל אתה בטוח תהנה..!
תוכל לתרום למדינה...להיות כמו כולם...להכיר אנשים מדהימים מכל הארץ...
אם אתה מפחד שיתייחסו אליך שונה בגלל שאתה מתנדב-אין לך מה לחשוש...אלי לא התייחסו שונה...עבדתי כמו כולם...וגם עברתי קורס..ובגלל שלא רציתי להיות שונה..אפילו עשיתי מטבחים...!הכל-חוויה ענקית שנשארת איתך לכל החיים.
אז אל תוותר...לך לצו ראשון...לך למדור פרט...תבקש להתנדב ותתגייס כמו כולם..!

[lior]

תראי זה די מפתה לעשות את זה ולהיות כמו כולם.. אבל אני מפחד שאם פתאום אני ירצה לצאת אחרי זמן קצר יעשו לי בעיות ולא יתנו לי לצאת...
וגם זה די מפתה להתחיל את החיים האמיתיים יותר מוקדם...
אז אין לי כ"כ מושג מה לעשות.
תודה רבה על כל התגובות!

[אורח]

היי לך,
אני כרגע בשירות הסדיר שלי בהתנדבות כמובן על רקע סוכרת נעורים
מומלץ מומלץ מומלץץץץץ
זו פשוט חוויה נהדרתתת

[lior]

למה מה עושים שם שזה כזה מומלץ?
ואגב לא עדיף אולי לעשות שירות לאומי?

[מתוקה]

אני לא חושבת שיש סיבה שתרצה לצאת מהצבא...
יכול להיות שבהתחלה יהיה לך טיפה קשה...ככה זה כשמגיעים למקום חדש...עם מסגרות חדשות...אבל בסוף...אתה תהנה..אני לא חושבת שיש מישהו שזוכר את תקופת הצבא שלו כדבר שלילי..
אם אתה חושש שתגיע לתפקיד לא מעניין אז...
א.מכל תפקיד אפשר להתקדם...תוכיח שאתה יכול יותר...
ב.אתה תמיד יכול לבקש העברה לתפקיד אחר...אני חושבת שלמתנדבים יותר קל....
ג.אתה יכול לנסות להלחם על שלך...לבקש לקבל זימונים והזדמנויות שוות כמו לכולם...ככה אני עשיתי...וקיבלתי זימונים ללהקה צבאית כמו שרציתי..וזימונים למודיעין כמו שרציתי...ובסוף..כל ההתעקשויות עזרו...כי עברתי ראיונות למודיעין והתקבלתי לאחת היחידות היותר חשובות שיש למודיעין להציע...לאחת היחידות שקשה להתקבל אליהן גם אם אתה לא מתנדב...ואני לא היחידה...ביחידה שעבדה מולי היה גם סוכרתי שהגיע לתפקיד מאוד מאוד בכיר ביחידה מאוד מאוד בכירה שהרבה מתקבלים אליה ולא שורדים את תקופת החפיפה...
אז...
תתנדב...תנסה...תתעקש...להינות אתה בטוח תהנה...
ותכיר שם אנשים מדהימים...חברים לכל החיים...ותהנה מהחוויות הכי מדהימות שיכולות להיות בחיים..אל תוותר...

[lior]

יכול להיות שאת צודקת... אבל בכל זאת יש לי חששות רבות ואני מאוד מודאג מזה כי אני אח"כ יכול להרגיש שפיספסתי אבל זאתי החלטה לא קלה בכלל...
תודה רבה על התשובות! ועל הכל!
שבת שלום! וחג שמח!

[smadica]

היי ליאור!!!
כמובן שאני מצטרפת לכל העידודים כן להתגייס, גם אני שירתתי. השתחררתי כבר לפני 3 שנים וזאת היתה התקופה הכי יפה בחיים שלי ולדעתי אם תתגייס אתה לא תצטער על זה לרגע.
אבל מה שרציתי ליידע אותך זה שאני מכירה מישהו עם סכרת שהחליט להתגייס ואחרי קצת פחות משנה החליט שנמאס לו והוא רוצה להשתחרר ואכן אישרו לו את זה. אני בטוחה שאם תשאל פרטים לגבי זה יענו לך בלשכת גיוס או יותר נכון ביחידה לחיילים מתנדבים. ברגע שתחליט להגיש בקשה לשרת תלווה אותך היחידה הזו שהיא מורכבת בעיקרה מחיילים שמתנדבים בעצמם.

תאמין לי שאם כ"כ הרבה אנשים אומרים לך שכדאי אז כנראה שיש בזה משהו.
וד"א, אין בכלל מה להשוות את הצבא לשירות לאומי... זה עולם אחר לגמרי.

בהצלחה!!!
_________________
smadica

[lior]

היי, לגבי שירות לאומי ניראלי שזה יכול להיות יותר נחמד אין מפקדים על הראש וכו'.
לגבי זה שיוצאים מהצבא קראתי שמאוד קשה לצאת אלא אם כן יש לבן אדם החמרה במצב עקב זה שהוא היה בצבא. אני מאוד מקווה שאני יהנה אם אני יתגייס.
שיהיה לכולם אחלה יום! וחג שמח! ושבוע טוב! ותודה רבה על התשובות!

[ניני]

היי לכולם

גם אני עוד מעט בטח אקבל צו ראשון. הסבירו לנו בבי"ס את כל התהליך, ולפי התגובות פה הבנתי אם עיקרון ההגעה להתנדבות, אבל לא הבנתי מה בעצם אפשר לעשות בהתנדבות. איזה מקצועות עושים, איזה תפקידים?

-ניני
_________________
אם החיים נותנים לכם לימונים - הכינו לימונדה! אבל בלי סוכר, כן?

[yaniv]

אומנם השתחררתי מהצבא לפני כ- 10 שנים ואני לא יכול לענות לכם על תהליכי הגיוס בגלל שזה לא רלוונטי מפאת הזמן הרב שעבר (ובכלל ענו לכם על זה), אבל כמה דברים אני יכול להגיד לשניכם:
א. אומנם רגש הלאומיות בשנים האחרונות קצת נשחק אבל בכל זאת זו הרגשה טובה להתנדב לצבא ולשרת את המדינה כי אתם רוצים ולא כי הכריחו אתכם.

ב. אתם יכולים לעזוב מתי שבא לכם ואף אחד לא ישאיר אתכם שם בכוח. הצעתי האישית היא שגם אם אתם חשים כך, לא להראות בשום שלב מוטיבציה נמוכה מכיוון שמתנדב קודם כל מוערך בגלל המוטיבציה הגבוהה שגרמה לו להתנדב - אל תירו לעצמכם ברגל.

ג. אתם יחסית חסינים לעומת חיילים אחרים. לדוגמא, כאשר משטרה צבאית רואה את פנקס ההתנדבות הם ישר עוזבים אתכם לנפשכם (במידה וכבר עצרו אתכם וביקשו חוגר אזי כאשר הם רואים שאתם מתנדבים הם נוטים לא להקשות - לפחות בזמני).

ד. הצבא (בתקופתי ואני מאמין שגם היום) מאוד מעריך אנשים שמתנדבים. אתם יכולים לעשות כמעט כל תפקיד בצבא (למעט תפקידים קרביים לדוגמא). אומנם בהתחלה שוללים מכם את הזכות לעשות תפקידים שדורשים קורסים בכלל וקורסים קדם צבאיים בפרט, אבל אם תראו נכונות שום דבר לא יהיה סגור בפניכם (אישית התחלתי כמפעיל מחשב והבטיחו לי שישלחו אותי לקורס בהמשך, אבל מכיוון שהשתעממתי רציתי לעבור ליחידה סודית במודיעין שדרשה קורס קדם צבאי. נפגשתי עם מפקד היחידה והסברתי לו שיש לי מוטיבציה גבוהה. (עובדה השתנדבתי) הסברתי שמכיוון שנמנע ממני הקורס בגלל מחלתי אני לא רוצה שזה יהיה לי לרועץ להיות ביחידתו. הוא הקשיב לי וקיבל אותי ולמדתי את התפקיד תוך כדי תנועה). לא רוצים לתת לכם את התפקידים האלו מלכתחילה כי לא רוצים להשקיע בכם, מכיוון שאתם יכולים לפרוש מהצבא מתי שרק תרצו, אבל אם תראו נכונות ורצון השמים הם הגבול.
ה. כאשר עזבתי את הצבא נוכחתי שהתנדבותי פתחה לי המון דלתות.
מקומות עבודה שראו שאני חולה בסכרת נעורים אבל יחד עם זאת שהתנדבתי לצבא ושיררתי שם שרות מלא פתחו לי את דלתותיהם (עבדתי כסלקטור בשדה התעופה בשרות שדות התעופה וברחבי העולם באל על. בהתחלה "עיקמו פרצוף" ושלחו אותי לרופא תעסוקתי אבל כאשר הוא ראה ששרתתי בצבא הוא לא היסס לאשר לי לעבוד שם).
המון מקומות עבודה דורשים לדעת אם שרתתם בצבא או לא ולכן ישללו מכם את התפקיד במידה ולא שירתתם (ללא קשר למחלתכם). זאת ועוד, כאשר מצב בריאותכם נודע למקום העבודה (בד"כ במילוי הפרטים או בראיון אישי) אני מניח שיעדיפו להעסיק אדם בריא. השירות שלכם בצבא יהפוך את קערה על פיה - תהיו מוערכים יותר.
כיום אני לומד באוניברסיטה וכל פעם שאני רוצה לקבל מילגה אני מציין את מחלתי אך יחד עם זאת את העובדה כי התנדבתי לצבא, וזה עוזר.
הסוכרת, אין מה לעשות, עשוייה לסגור דלתות (בגלל חוסר בידע) אבל ההתנדבות בצבא בעצם מוכיחה שאתם לא פחותים מכל אחד אחר בכהוא זה, נהפוך הוא זה מוכיח כי אתם בעלי מוטיבציה ורצון לתרום למדינה (בימינו אני מעריך שזה "יותר נחשב" בגלל שיש יותר ויותר משתמטים).

לסיכום, לכו על זה אין לכם מה להפסיד (כי תוכלו לפרוש תמיד) אלא רק להרוויח !!!!

ועוד נקודה
אם אתם מתגייסים אז תבררו לגבי תוספת כספית למשכורת הצבאית בגין הדיאטה שלכם ותוציאו אישור ללכת עם נעלי התעמלות ולא נעלי צבא. בזמני הייתה מחלקה ב"שלישות" שעסקה בהתנדבות, תפנו אליהם לפני גיוסכם ואחרי על מנת לדעת את הנהלים והזכויות !!!!!


בהצלחה,
יניב
_________________
כעסתי מאד, כי לא היו לי נעליים.
ואז פגשתי מישהו שלא היו לו רגליים, וכעסי שכך.

[matti]

אני עומד להתגייס אבל אני רוצה לדעת אם אני יכול להיות מד"ס (מדריך ספורט למי של יודע)
ועוד שאלה זה אם אני יכול לבקש לעשות מטווח ולהיות עם נשק ולעשות שמירות כמו כולם?

[גדי]

שלום matti,
חברה עם סוכרת סוג 1 מקבלים פרופיל 21 או משהו בסביבה הזאת. איני יודע מהו הפרופיל המינימלי הנדרש כדי להיות מד"ס בכל אופן, סביר שהתפקיד דורש פרופיל הרבה יותר גבוה. עם פרופיל של סוכרתי אתה צריך להתנדב ולבחור באחד התפקידים שיוצעו לך. יש תפקידים שונים ומגוונים. אני בטוח שתוכל למצוא משהו שיעניין אותך.
_________________
גדי - מנהל האתר

[אורח]

שלום למתגייס העתידי...
אני גם התנדבתי לצבא
האמת, שלא היה לי איזה חלום להיות חייל קרבי כי מגיל 12 אני עם סכרת וידעתי מראש שאני לא מתגייס.
בכל מקרה, אני החלטתי להתנדב אחרי שקיבלתי פטור וחשבתי שאני שלם עם זה.
לדעתי, צבא זה שלב שכל ישראלי שחי במדינה חייב לעבור.
התרומה למתגייס היא גדולה מהתרומה למדינה(ולא במובן של הרגשה אישית) ואני אסביר:
היום, מי שלא עושה צבא, תהייה הסיבה מוצדקת אשר תהייה, נתקל במכשולים - אדם שלא עשה צבא לא מקבל הטבות מסויימות מהמדינה(משכנתא, סיוע,אי קבלה למקומות עבודה שדורשים רקע צבאי, משרד הביטחון, מענקי שיחרור וכדו'...)
לכן, כיום גיוס לצבא (אפילו על רקע התנדבותי) הוא תרומה אישית למתגייש יותר מאשר למדינה.
תראה לי כמה אנשים היו מסכימים לא לשרת בצבא אם היה מתאפשר להם לעומת אלו שההיפך...
אני תמיד רציתי להיות חובש ומחלץ ואחד שמטפל במקרי חירום - אין לזה כל כך קשר לסכרת ורפואה כללית אם כי עזרה ראשונה בכל מיני מצבים.
אני התגייסתי והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
הגשתי בקשות, עשיתי מבחנים, משכתי בחוטים הנכונים ופעלתי בכל דרך אפשרית בכדי לךשהיג את המטרה. בסופו של דבר אישרו לי לעשות קורס חובשים קרביים של צה"ל.
עשיתי קורס במשך 4 חודשים בתנאים לא מי יודע מה.... הייתי יוצא הבייתה פעם בשבוע ולפעמים פעם בשבועיים, האיזון אמנם היה פחות טוב בתקופה זו אבל לקחתי זאת בחשבון לפני כן..., היו איתי שם 50 חבר'ה מכל מיני יחידות שדה(מגלן, נח"ל, גולני, צנחנים, שייטת, גבעתי...) והיה חוויה רצינית שאלמלא ההתנדבות לצבא לא הייתי חווה.
סיימתי את הקורס ושירתתי בבסיס הדרכה סגור ליד באר שבע - שם כבר היה קל (לעומת קורס).
בוא נגיד שהיה ממש חוויה ונתקלתי באנשים ובדברים שלא הייתי חווה אלמלא הצבא.
ואף אחד לא יכול לבוא ולהגיד לי שהוא עשה יותר ממני או שלי יש הנחות בגלל הסכרת.
הכל עניין של רצון.
לשאלתך מה עושים אם מתחרטים.... בתור מתנדב אתה יכול לצאת מהצבא בכל רגע שאתה רוצה.
במקרה שלי, היה בעיה לעשות את זה בגלל שהצבא כביכול השקיע בי בקורס וכדו'..
אני השתחררתי לפני 4 שנים ולא מתחרט לרגע שהתנדבתי.
לדעתי, תתנדב ותבקש לעשות תפקיד כמה שיותר מעניין וכמה שיותר מתאים לך ואל תתפנק.
ככל שתרגיל את עצמך לא לעשות לעצמך הנחות ככה יהיה לך יותר קל בחיים.
אני גם עשיתי טיול במזרח אחרי הצבא והסתדרתי עם הסכרת וכל מה שנלווה לכך - פשוט עליך לדאוג לעצמך קצת יותר ולקחת דברים בחשבון.
בהצלחה לקראת הדרך החדשה...

[matti]

קודם כל תודה לכל מי שענה לי על השאלות שלי....
עכשיו רציתי לדעת מאלה שכבר בצבא או שהיו איזה סוגים של דברים מציעים לך...ובקשה אל תכתבו רק תפקידים פקידותיים או משהו כזה תפרטו...וגם הייתי רוצה לדעת אם יש מצב שאפשר לקבל נשק...??

[אורח1]

בתור אחד שקיבל את הסכרת אחרי הצבא אני רוצה להגיד כמה דברים כנים ואמיתיים.
*רוב התפקידים בצבא הם לא כייפים בכלל והחיילים סופרים את הימים ....
*לא שווה להיות יום אחד בצבא אלא אם כן נותנים לך תפקיד מעניין ושאתה יכול לעסוק בו לאחר מכן באזרחות.
*לא בכל מקום כיף, יש מקומות שאתה נמצא עם חרא של אנשים וחרא של בסיס ואתה מקלל כל יום שאתה נמצא שם.
*בצבא אתה מ ש ר ת ! בלא מובן המילה!!!! אתה משרת בצבא (שירות צבאי).
לסיכום:
באופן כללי כדאי לשרת בצה"ל אך בתנאי שאתה נמצא בתפקיד מעניין ועם אחלה אנשים
ובבסיס נורמלי עם אוכלוסיה נורמלית! ומפקד נורמלי! מומלץ גם תפקיד שיתן לך משהו באזרחות...
כל מי שאומר לכם אחרת הוא או משקר או לא היה בצבא או סתם עובד עליכם מסיבות שלו!!!

[אורח1]

וזה לא פעם ראשונה....

[אורח]

אני ת'כלס לא כ"כ רוצה להתגייס אבל הבעיה היא שאני מפחד שיעשו לי בעיה בעתיד.
זאת אומרת להתקבל לעבודה וכו'.
יום טוב לכולם!

[גדי]

שלום אורח,
כמובן שרצוי שבדף קורות חיים תהיה שורה של השרות הצבאי. אבל אף אחד אינו מנסה להכריח אותך להתגייס. לדעתי זה כדאי. אל תשכח שאתה נהנה מפריבילגיות של מתנדב כך שה"שד" הוא לא כזה נורא. אם תשתלב בתפקיד שאתה אוהב (הם די גמישים בבחירת התפקיד), אתה תצא רק מורווח מזה.
_________________
גדי - מנהל האתר

[yaniv]

אורח,
השירות הצבאי יכול רק לקדם אותך בחיים. אני מניח שאתה קצת פוחד מהלא נודע, מחוסר הוודאות, נתון ללחצים חברתיים מצד אחד וללחצי ההורים מהצד השני, שומע נימוקים בעד ונגד וכן תחושת הלאומיות קצת הלכה לאיבוד לאחרונה.
נסה לעשות לעצמך סדר בראש של - למה כדאי לשרת ולמה לא. כשאני עשיתי את חשבון הנפש הזה הגעתי למסקנה שכדאי לי לשרת: חברים חדשים, תפקידים מעניינים, ניסיון, פתיחת אפיקים חדשים שלא ידעתי על קיומם, מסגרת מבגרת, מסגרת שנותנת לי את האפשרות לקחת אחריות. יחד עם זאת, למרות תחושת הרוויה מבחינה לאומית, הממשל המתפורר, הצבא שנעשה פוליטי יתר על המידה, אני מניח, שתהייה לך פינה גאה בלב על זה ששירתת ותרמת למדינה כי רצית ולא כי הכריחו אותך!!!!
ובקשר לעתיד אתה כבר יודע, שירות צבאי מקל על הקבלה לעבודה, קל וחומר כסוכרתי ש"צריך" להראות שהוא לא שונה - ואם הצבא קיבל אותך לשירותיו מי יגיד לך לא?

וגם אם אני טועה וכל המקטרגים צודקים תמיד תוכל לקום ולעזוב. גם זו אופציה.


יניב
_________________
כעסתי מאד, כי לא היו לי נעליים.
ואז פגשתי מישהו שלא היו לו רגליים, וכעסי שכך.