אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 
פורום סוכרת של מתוקים
המקום לשיתוף ידע ונסיון בפורום הסוכרת של מתוקים.
שאלות על סוכרת, דעות, חוויות או תלונות.
כל מה שיש לך ללמוד או ללמד על סוכרת
 
 עזרהעזרה    חיפושחיפוש     רשימת חבריםרשימת חברים    קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   <b>הרשמה</b> (כדאי)הרשמה (כדאי) 
 כרטיס אישיכרטיס אישי    התחבר כדי לבדוק מסרים אישייםהתחבר כדי לבדוק מסרים אישיים    התחברהתחבר 
שאלות נפוצות
על סוכרת
שאל את
המומחה
ילדים
ונוער
סוכרת נעורים
(סוג 1)
סוכרת מבוגרים
(סוג 2)
סוכרת
הריון
תזונה
ודיאטה
מתכונים סוכרת
אחרת
מהו החלק הכי קשה בסוכרת?
עבור לעמוד
1, 2  הבא

 
   עמוד ראשי -> פורום סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1, סוכרת בילדים)
עבור:  
חזור ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך <-לנושא הקודם חזרה לפורום הנוכחי לנושא הבא-> להודעות אחרונות/פופולרית
מחבר הודעה
סתם אחד

500


הצטרף בתאריך: 19/09/2006 ב- 07:30:42
הודעות: 2118

הודעהנשלח: 01/12/2006 ב- 13:12:53    כותרת הודעה: מהו החלק הכי קשה בסוכרת? תגובה עם ציטוט

בסקר שנערך ע"י אתר CWD נשאלה השאלה: "מה הדבר הכי קשה בסוכרת ?". התשובות של המשיבים, רובם הורים וילדים לסוכרתיים מסוג 1 היו:

- הפחד מהיפוגליקמיה – 37%
- תכנון הארוחות והצורך להקפיד על דיאטה – 20%
- בדיקות הדם – 13%
- הפחד מסיבוכים ארוכי טווח – 9%
- ההתמודדות החברתית – 6%
- ההזרקות – 5%
- אחר – 3%
- ספורט – 2%

האמת שהתוצאות הפתיעו אותי. ומה אתכם ?
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
איריס

200


הצטרף בתאריך: 16/11/2006 ב- 21:25:42
הודעות: 362

הודעהנשלח: 01/12/2006 ב- 15:54:30    כותרת הודעה: מה דעתך אתה ? תגובה עם ציטוט

למה ציפית ?
_________________
איריס
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
סתם אחד

500


הצטרף בתאריך: 19/09/2006 ב- 07:30:42
הודעות: 2118

הודעהנשלח: 02/12/2006 ב- 22:01:08    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נקודת המבט שלי היא של אבא לסוכרתית , אני לא סוכרתי בעצמי כך שיתכן מאד שאילו הייתי, הייתי מרגיש אחרת.

מאז שעברנו למשאבה, אנחנו הרבה פחות מוטרדים מהיפוגליקמיה, ודיאטה היא בכלל לא סיפור. כלומר אנחנו מנסים שהילדה תאכל בריא , אבל אין שום הבדל בינה לבין אחותה שאינה סוכרתית. כך שהפותעתי למצוא דווקא את שני אלה במקום הראשון.

הדרוג האישי שלי הוא-
1- הפחד מסיבוכים,
2- התמודדות חברתית בעתיד. כלומר כרגע אין לה שום בעיה, אבל אני משער שבעתיד עשויות להיות.
3 - אחר, ההתעסקות הבילתי פוסקת סביב הסוכרת. זה שלא ניתן לקחת שום הפסקה. יש לדאוג שתמיד יהייה ציוד מתאים בבית , לא לשכוח דבר כשיוצאים מהבית וכדומה.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אורח






הודעהנשלח: 02/12/2006 ב- 22:07:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בתור סוכרתי, אם אני הייתי צריך לדרג, גם אני הייתי ממקם במקום הראשון
את הפחד מהיפוגליקמיה, אני כל הזמן מפחד שאולי אני יהיה בהיפו ולא ישים לב, או שחס וחלילה אני יהיה לבד בבית ואני יהיה בהיפו ויקרה לי משהו.
אח"כ הייתי שם את הפחד מסיבוכים שגם זה מדאיג אותי מאוד, אבל פחות. מפני שאני מאוזן.
אגב למה אתה מפחד שיהיה לבת שלך חלילה בעיה חברתית בגלל הסכרת?
שבוע טוב ובריא לכולם!!!מחייך
חזור למעלה
רוצה לראות נינים






הודעהנשלח: 03/12/2006 ב- 01:26:23    כותרת הודעה: מבין מאד את "סתם אחד" תגובה עם ציטוט

הדרוג האישי שלי ל"מה הדבר הכי קשה בסוכרת " הוא:

1) בראש ובראשונה פחד מסיבוכים ולהגיע למצב של נכות\מוגבלות\אומללות ולהיות נתמך.
2)כל נושא ההתעסקות הבלתי נגמרת בסוכרת עד אשר אמות או שתמצא פתרון למחלה
הארורה והמסריחה הזו.
3)הצורך בלהיות מחושב ואחראי יותר מאשר אנשים בריאים.
4)הפחד מלהעביר את המחלה הזו (חס ושלום) לדור הבא עם רגשי האשם המלווים בכך.
5)הצורך בלהתאמץ יותר כדי להיות מאושר בתור חולה סוכרת לעומת אדם בריא.
הייתי יכול לכתוב עוד מיליון דברים.
אלו הדברים העקריים באופן כללי.

*אינני פוחד כלל מהיפוגליקמיה ואינני מסוגל להבין מדוע היפוגליקמיה נחשבת בעיניי
אנשים מסויימים ל"דבר הכי קשה בסוכרת".
חזור למעלה
איריס

200


הצטרף בתאריך: 16/11/2006 ב- 21:25:42
הודעות: 362

הודעהנשלח: 03/12/2006 ב- 07:42:20    כותרת הודעה: היפוגליקמיה ועוד תגובה עם ציטוט

אני חושבת שאם מגדירים את "הפחד מהיפוגליקמיה" כדאגה למניעת היפוגליקמיה זה נשמע יותר טוב (לפחות עבורי). אינני מרגישה חיה בפחד מתמיד מהיפוגליקמיה אבל אני משתדלת תמיד למנוע אותה או להיות מצוידת בסוכריות אם זה יקרה.
באשר לעינין החברתי, זה ענין של גישה של הסוכרתי.אם מרגישים כמו כולם, מתנהגים אלינו כמו לכולם. כן, לפעמים צריך לחנך אחרים ולהסביר להם אבל אם זה לא הצליח כנראה שהם לא שווים את זה.
_________________
איריס
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אורח






הודעהנשלח: 03/12/2006 ב- 10:45:26    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אותי מפחיד בתור אמא שתהיה לה בעיה למצוא חתן.ושתצטרך לסבול מלב שבור לאחר שהחבר שלה יחליט בלחץ הוריו לעזוב אותה ולמצוא כלה אחרת ללא סכרת.
ואותי הכי מפחיד האפשרות שתמות לפני או שאראה אותה סובלת או שלא תהיה נשואה+ילדים.
חזור למעלה
אמא למתוקה






הודעהנשלח: 03/12/2006 ב- 14:24:02    כותרת הודעה: מה הכי מפחיד? תגובה עם ציטוט

-סיבוכים (כי אנחנו על A1C בסביבות ה- 8 ולא ממש מצליחים לרדת).
-הרעיון שבגיל ההתבגרות היא תסיר כל רסן ותשתולל עם אוכל ואינסולין
-היום בו היא תבין את משמעות המחלה באמת ושאין מצב שזה עובר לה
-רוע של אנשים אחרים שינסו לפגוע בה בגלל הסוכרת (ויש פה ושם ילדים שכבר עושים את זה)
-אה, כן - גם היפוגליקמיה בלילה....


בקיצור מבאס לאללה
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: 08/12/2006 ב- 13:57:37    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אם הייתי צריכה לדרג..

פחד מסיבוכים
הזרקות
ספורט
בדיקות דם
התמודדות חברתית
תכנון הארוחות ודיאטה
פחד מהיפוגליקמיה
חזור למעלה
עוגי






הודעהנשלח: 08/12/2006 ב- 17:07:03    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלום לכולם..
אני היייתי רוצה לדרג את המציאות שלי.
אני היום סטודנט למשפטים ועוד כשנה אסיים ואהיה עו''ד ואייצג קליינטים בבית משפט
אני טיפוס מאוד שאפתן ומאוד פעלתן (תמיד הייתי) ובעל תעוזה לעשות דברים לא שגרתיים
אם חס וחלילה לא ימצא פתרון לסוכרת בשנתיים הקרובות אני חושש שתהיה לי בעיה לאזן את הסוכרת בשל הפחד מהיפו. יש מקומות שלא אוכל להרשות לעצמי להיות בהיפו, כגון; בית משפט בזמן שאני מתאר גירסה של לקוח מול שופט, עדים וקהל.
תמיד ניתן לדבר על עניין הדיאטה שצריך לשמור בכדי שלא יהיו סיבוכים אבל כאשר עוברים את הקושי של הדיאטה נתקלים בבעיה של איזון וכשמצליחים למצוא את האיזון חוששים מהיפו - ולצערי זה נשאר בחשש מהיפו, שתמיד מלווה אותך לכל מקום. בנהיגה, בהליכה, בבית משפט, בדייט, בכל מקום שלא היית מוכן בשום אופן לספוג היפו.
אז ניתן לדבר על כל הקשיים של הסוכרת - בפועל הם ברי שליטה.
אולם, בעיית החשש מהיפו הינה בעיה שמרחפת על ראשו של כל סוכרתי מאוזן וכשנבחנת בזמן אמת רק הולכת וגוברת.
רבים אומרים לי.. ''אז לפני דיון בבית משפט תעלה את רמת הסוכר מעל לנורמל ובכך תבטח את עצמך'' - אבל אם אני כל יום שם?
עוד הם אומרים... אז במצבים מרגשים ומלאי אדרנלין תדאג לאכול יותר - אבל איך ניתן לצפות מצבים כאלו...?
לכן נראה לי שהבעיה העיקרית של הסוכרת הינה החשש מהיפו! אם היה מנגנון שלא מאפשר לגלוקוז בדם לצנוח אזי רוב הסוכרתיים הממושמעים בדיאטה היו מאוזנים!
החשש מהיפו גורם לקביעת רמות גבוהות, לאכילת יתר, שזה גורם לאיזון גרוע יותר, שזה גורם להגברת הסיכון לסיבוכים.

נ.ב. לכל חובבי ''חברות ההזנק''(START UP) כדאי לחשוב על מנגנון שמונע מהגוף להיכנס להיפו, היות והפיתרון לסוכרת מצוי בהיפו !
חזור למעלה
אורח.






הודעהנשלח: 08/12/2006 ב- 20:17:39    כותרת הודעה: ל-עוגי תגובה עם ציטוט

תאורטית, אם היה בא מלאך ואומר לי שהוא נותן לי לבחור אחת משתי האפשרויות הבאות:
1) סוכרת מבלי "סכנת" היפו מרחפת לי מעל הראש וסיבוכים עדיין עלולים לקרות.
2) סוכרת מבלי סיכון לחטוף סיבוכים אך מבלי לקבל פטור מהיפויים.

הייתי מעדיף את האפשרות השנייה מבלי לחשוב פעמיים.
תחשוב לטווח רחוק....
חזור למעלה
shlomi211

10


הצטרף בתאריך: 10/12/2006 ב- 22:28:30
הודעות: 10

הודעהנשלח: 12/12/2006 ב- 12:40:09    כותרת הודעה: מה מפחיד אותי תגובה עם ציטוט

אני בן 38 ואותחי דווקא מפחיד העתיד ,
אני יותר ויותר שומע על סיבוכים ובעיות כתוצאה מהסכרת.
אני מכיר אדם בן 50 ששמר על ה- HBA1C בסביבות ה7 ולטענותו יש לו סיבוכים בעיינים כאבים בעיקר בערב ובלילה.
בנוסף יש לו בעיות עם פצעים ברגלים ובגב (כמו פטריות ) מוגלתיות שהוא לא מצליח להיפטר מהם .....
מה שאני חוויתי בתקופה האחרונה היא חוסר הרצון של חברות הביטוח לבטח אותי בגלל המחלה ולא משנה שהצגתי להם שאני מאוזן הייטב.
ייתרה מכך , בכל מאמר בנושא מחלות וחיים טובים מזכרים אותנו כקבוצת סיכון אשר סיכוייה להעפיל לגיל סביר בעידן הנוכחי כמט חסרי סיכוי .
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
איל

50


הצטרף בתאריך: 13/12/2006 ב- 00:57:43
הודעות: 96

הודעהנשלח: 13/12/2006 ב- 09:24:19    כותרת הודעה: תוצאות מוזרות תגובה עם ציטוט

היפו לא מרגש אותי, ואני מופתע קצת לקרוא מה שכתבו פה לפני. ברור שהורים לילדים עם סוכרת חוששים בעיקר מהיפו. את זה אני יכול להבין בנקל. אבל הסוכרתי עצמו צריך ללמוד להתיידד עם ההיפו ולשחק איתו. לא להיות בחשש מתמיד. זה חלק מהחיים.
קודם כל, הפרופיל שלי. בן 34, עם סוכרת 13 שנים. רכבתי עם סוכרת עם אופנוע כבד, אופני הרים, לימדתי באוניברסיטה, הרציתי בפני לקוחות וסטודנטים ויצאתי לפגישות עסקיות בכל העולם. אף פעם היפו לא היה הבעיה. וקרה שהיה לי היפו באמצע שיעור, אז פשוט הודעתי לסטודנטים שאני מכריז על שתי דקות הפסקה שלי, ואני מבקש מהם להישאר במקום, יצאתי לאכול וחזרתי ללמד.
החוכמה זה לא להתבייש, אלא להיות תמיד המיוחד החיובי ולהתגאות בכך שאתם עוסקים בדבר מה נורמלי למרות הסוכרת.
לגבי העניין החברתי - בכל מקום שהצהרתי על הסוכרת בגאווה תמיד זכיתי להתעניינות חיובית, ולא חמלה או פחד. הסביבה תתיחס אליכם כמו שאתם מתייחסים לעצמכם. מי שמתחבא, מרגיש כאילו רודפים אותו.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
הגר






הודעהנשלח: 16/12/2006 ב- 16:26:24    כותרת הודעה: הסיבוכים בעתיד תגובה עם ציטוט

ברור שהחלק הכי מפחיד הוא הסיבוכים בעתיד....
כמו שמישהו פה כבר אמר, צריך לחשוב לטווח ארוך.
אני רוצה להוסיף עוד משהו שמפריע לי ולא עלה כאן כי היא נוטה יותר לכיוון אחר.
זה לא משהו שיכול להיכנס לרשימת "הדברים הקשים בסוכרת"
אבל זה משהו שבאופן אישי מפריע לי ביומיום:
אני מחוברת 3 שנים למשאבה. אני מאוד רזה ואני לא מסוגלת לחבר את המשאבה לבטן. אני מרגישה שאין לי שם מספיק מקום ושזה יכאב.
לכן אני מחברת אותה באיזור העליון של הישבנים.
ע"פ ההוראות אמורים להחליף כל שלושה ימים. בהתחלה באמת החלפתי את החיבור כל שלושה ימים אבל עם הזמן זה התחיל להעיק והתחלתי להחליף כל ארבעה ימים ואני לא רואה שינוי משמעותי..
הבעייה היא שבזמן האחרון אני מרגישה שכבר אין לי מקום לדקור יותר! אני מנסה לנצל כמה שיותר מקום אבל אני מרגישה שהוא פשוט נגמר....ובגלל שאני מחליפה כל ארבעה ימים אין למקום זמן להתאחות ולהבריא קצת, ואין ברירה אלא לחזור כל הזמן על אותם מקומות...
עכשיו אני עוד איכשהו מסתדרת, אבל מה יהיה כשכבר באמת לא ישאר מקום?
לדעתי גם אם ימציאו משאבה שצריך להחליף את החיבור כל שבוע זה כבר יהיה שיפור ואולי יוביל לפיתרון....בינתיים אני אנסה לחפש עוד קצת מקום קורץ
חזור למעלה
הגר-15






הודעהנשלח: 16/12/2006 ב- 16:36:01    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

Anonymous כתב:
אותי מפחיד בתור אמא שתהיה לה בעיה למצוא חתן.ושתצטרך לסבול מלב שבור לאחר שהחבר שלה יחליט בלחץ הוריו לעזוב אותה ולמצוא כלה אחרת ללא סכרת.
ואותי הכי מפחיד האפשרות שתמות לפני או שאראה אותה סובלת או שלא תהיה נשואה+ילדים.


ממש עצוב לשמוע שזה מה שאת חושבת.
אולי אם תאמרי בת כמה הבת שלך אני אוכל להיות יותר ספציפית בתשובה שלי אבל.....
אני מאמינה שיש לה עוד זמן למצוא חתן...
את חייבת להיות אופטימית, כי אם את תתמלאי במחשבות רעות, מה היא תחשוב?
את צריכה להבין, וכנראה עדיין לא הפנמת, שסוכרת זאת לא בעייה, זה לא משהו שצריך להתבייש בו...את יכולה להיות בטוחה שכשהבת שלך תמצא מישהו, הוא לא יעזוב אותה בגלל שיש לה סוכרת! ואם הוא יעזוב אותה או שההורים שלו יגרמו לו לעשות את זה, אז כנראה הם לא שווים את זה והם פשוט לא מבינים...ואז היא תמשיך הלאה
אנשים סוכרתיים הם רגילים בדיוק כמו כולם, רק שהם הרבה יותר מתוקים קורץ
ואין לך שום סיבה לדאוג, את תראי שיהיה בסדר...
ובאמת, תתחילי לחשוב חיובי וככה גם הבת שלך תחשוב חיובי והכל יהיה בסדר מאוד שמח
חזור למעלה
נטלולי

200


הצטרף בתאריך: 09/12/2006 ב- 22:44:46
הודעות: 450

הודעהנשלח: 16/12/2006 ב- 19:58:21    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אבל מה קורה כשחושבים חיובי וזה בכל זאת קורה?
אנשים לאו דווקא מתרחקים מסוכרתיים בגלל שזאת.. אממ.. איך נאמר, מחלה?
יש כל מיני סיבות לצערי,
אמנים לא מוצדקות, אבל הן קיימות ..
וכמובן שמי שמתרחק מכל סיבה שהיא לא שווה את זה, כי הוא לא בוגר מספיק בשביל להתגבר על ה"שוני"
:/
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אורח






הודעהנשלח: 17/12/2006 ב- 09:17:00    כותרת הודעה: להגר ונטלולי תגובה עם ציטוט

מצטערת שאני מדכאת אותכם אבל אני מכירה מלא רווקות בנות 30+ בריאות יפות וחכמות שלא מוצאים חתן.
בכלל צורת ההכרות בדור הזה שונה לגמרי ממה שהיה בדור שלי.
רוב הזוגות מכירים אחד את השני דרך האינטרנט ויוצאים לפגישות הכרות לפחות עם 5 בחורות בשבוע.
וכאשר המבחר הוא כל כך גבוה והבחור נותן עדיפות לבחורה המוצלחת ביותר מבחינתו והוא עדיין מגשש ולא מאוהב ולכשיגלה את הסכרת הוא פשוט ימשיך הלאה בחיפושיו.
ממה שאני פוחדת שרוב הבחורים יסננו אותה בשלב מוקדם לפני האהבה .
בחור שיקבל עליו חיים עם בחורה סכרתית זה בחור שכנראה לא הצליח למצוא מישהי שסך תכונותיה טובות כמו הבת שלי.
ומכאן הבחור יהיה פשרה מבחינתי כלומר פחות משכיל פחות נאה משפחה פחות טובה- פחות מהבת שלי.
וגם לי יש דרישות מהחתן ומהאבא של הנכדים שלי בדיוק כמו לכל אמא!!!!!!!
חזור למעלה
הגר






הודעהנשלח: 17/12/2006 ב- 09:58:59    כותרת הודעה: לנטלולי ולאמא =) תגובה עם ציטוט

דבר ראשון, אני בחיים לא נתקלתי במישהו שמתרחק מסוכרתי בגלל הסוכרת...
להפך, אני חושבת שזה דווקא יותר מסקרן ואנשים רוצים לדעת יותר ומתחברים לסוכרתיים בקלות...
לפחות אצלי זה ככה, אני רואה שאנשים מתעניינים ורוצים לדעת יותר על המחלה והם בכלל לא נרתעים מזה...

חוץ מזה, שיש עוד המון דרכים להיכרות, והדרך הפחות מוצלחת היא דווקא באינטרנט.
רק אם תוכלי לומר באמת בת כמה הבת שלך??...
בכל אופן, כמו שאמרתי, אני בטוחה שהיא תמצא מישהו. תסמכי עלייה, אין לך מה לדאוג...
חזור למעלה
איל

50


הצטרף בתאריך: 13/12/2006 ב- 00:57:43
הודעות: 96

הודעהנשלח: 17/12/2006 ב- 10:20:12    כותרת הודעה: Re: הסיבוכים בעתיד תגובה עם ציטוט

הגר כתב:
אני מחוברת 3 שנים למשאבה. אני מאוד רזה ואני לא מסוגלת לחבר את המשאבה לבטן. אני מרגישה שאין לי שם מספיק מקום ושזה יכאב.
לכן אני מחברת אותה באיזור העליון של הישבנים.
ע"פ ההוראות אמורים להחליף כל שלושה ימים. בהתחלה באמת החלפתי את החיבור כל שלושה ימים אבל עם הזמן זה התחיל להעיק והתחלתי להחליף כל ארבעה ימים ואני לא רואה שינוי משמעותי..
הבעייה היא שבזמן האחרון אני מרגישה שכבר אין לי מקום לדקור יותר! אני מנסה לנצל כמה שיותר מקום אבל אני מרגישה שהוא פשוט נגמר....ובגלל שאני מחליפה כל ארבעה ימים אין למקום זמן להתאחות ולהבריא קצת, ואין ברירה אלא לחזור כל הזמן על אותם מקומות...
עכשיו אני עוד איכשהו מסתדרת, אבל מה יהיה כשכבר באמת לא ישאר מקום?
לדעתי גם אם ימציאו משאבה שצריך להחליף את החיבור כל שבוע זה כבר יהיה שיפור ואולי יוביל לפיתרון....בינתיים אני אנסה לחפש עוד קצת מקום קורץ

אני נטשתי אחרי שלוש שנים את אזור הבטן, כי הילדים שלי קפצו לי עליה וגם כי נוצרו צלקות שלא החלימו. אז עברתי לישבנים. אני נותן לבטן להחלים לחלוטין, ונשאר עם האזור החדש כבר כמה חודשים. הגעתי למסקנה שעדיף להחליף כל יומיים, וזה עובד יופי. אין צלקות סביב מקום הדקירה, ואין לי בעיה לחזור אליו תוך זמן קצר. קשה לי להאמין שלא תמצאי מקום בבטן. גם רזים מסתדרים, ורק יש להקפיד על שימוש במחט הקצרה. הופתעתי לגלות שגם בישבנים ניתן להתחבר בנקודה בה ממש נדמה שהעצם בולטת, ולא פוגעים בה, והכל בסדר.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אמא לסכרתית






הודעהנשלח: 17/12/2006 ב- 11:19:15    כותרת הודעה: להגר תגובה עם ציטוט

תודה על העידוד.
אני דואגת כי קראתי הרבה שאלות ששואלים הורים לילדים שרוצים להתחתן עם סכרתיים.
גם עלי הופעל מחבש לחצים גדול מצד המשפחה שלא להתחתן עם בעל סוכרתי.
לפעמים אני חושבת שעשיתי טעות שלא הקשבתי בקול הורי למרות שאנחנו חיים באושר יותר מזוגות אחרים.
החרטה מתבטת בזה שאני פוחדת להשאר לבד בגיל זיקנה או\ו יהפוך לנכה מוקדם מדי ולא יוכל לפרנס את המשפחה-דאגה שאינה מרפה ונמצאת שם כל יום וכל דקה.
ועכשו גם הילדה קיבלה את הסכרת ואינני יכולה שלא להבין את הורי החתן המיועד.
חזור למעלה
איל

50


הצטרף בתאריך: 13/12/2006 ב- 00:57:43
הודעות: 96

הודעהנשלח: 17/12/2006 ב- 15:57:25    כותרת הודעה: Re: להגר תגובה עם ציטוט

אמא לסכרתית כתב:
לפעמים אני חושבת שעשיתי טעות שלא הקשבתי בקול הורי למרות שאנחנו חיים באושר יותר מזוגות אחרים.

אני חושב שהתשובה נמצאת במשפט הזה. קודם כל, את לא הקשבת להוריך, וכך יעשו רבים אחרים. במיוחד כיום, שמקשיבים להורים הרבה פחות. רוב בני גילי מספרים להורים על חתונה ורצים לסגור תאריך לגן אירועים, ולא בדיוק פותחים בהתייעצות רבת-משתתפים עם הוריהם.
ומה יותר חשוב מלהיות מאושר? התבונני סביבך וראי כמה בריאים-לכאורה נקלעו לצרות שונות ומשונות במהלך השנים. אני רק בן 34, וכבר נפרדתי משני חברים קרובים (מלחמה ותאונת דרכים), עוד אחד קיבל התקף לב ואחד אחר סרטן. אז מי יכול לנבא באמת את "איכות השידוך"?
דווקא מי שמתעמת מראש כזוג עם מגבלה או חשש כלשהו, אני מהמר שיהיה לו קשר טוב יותר וחזק לאורך השנים. נבואה שלי...
ואכן גם אותנו מלווה מדי פעם חשש שאחד מילדינו יחטוף את זה. זה מעסיק אותנו פעם בשנה לדקה וחצי, אחרי בדיקות הדם. אשתי שאלה את הוריה מה דעתם כשהקשר שלנו התקדם, והם אמרו לה שאין לה מה לדאוג, כי גם הצד שלהם מביא בודאי כמה מחלות בתורשה, אז שלא נחשוש ושיהיה לנו במזל טוב. חשוב לבחור נכון גם את הורי הכלה...
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
יסמין






הודעהנשלח: 21/12/2006 ב- 12:50:07    כותרת הודעה: Re: מהו החלק הכי קשה בסוכרת? תגובה עם ציטוט

הפחד שלי מלווה ב:
1. סיבוכים בעתיד זה הדבר שהכי מלחיץ
2.הצורך שתמיד יהייה לך תרופות במקרר וגם מזרקים חד פעמיים
3.הכאבים שבהזרקות. זה לא פחד אלא כאב ומיאוס
4.הפחד שכאשר יהייה לי בן זוג המחלה תהייה מוזרה או מביכה בעיניו
אני מרגישה שאני מוגבלת עם כל הבדיקות והזריקות
חזור למעלה
הגר






הודעהנשלח: 22/12/2006 ב- 11:41:42    כותרת הודעה: Re: מהו החלק הכי קשה בסוכרת? תגובה עם ציטוט

יסמין כתב:
הפחד שלי מלווה ב:
1. סיבוכים בעתיד זה הדבר שהכי מלחיץ
2.הצורך שתמיד יהייה לך תרופות במקרר וגם מזרקים חד פעמיים
3.הכאבים שבהזרקות. זה לא פחד אלא כאב ומיאוס
4.הפחד שכאשר יהייה לי בן זוג המחלה תהייה מוזרה או מביכה בעיניו
אני מרגישה שאני מוגבלת עם כל הבדיקות והזריקות


אני מבינה מזה שאת מטופלת בזריקות נכון?....
אם כן, עצה שלי:
תתחברי למשאבה!!!
זה יקל עלייך בהרבה! תאמיני לי...
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: 23/12/2006 ב- 12:08:40    כותרת הודעה: Re: מהו החלק הכי קשה בסוכרת? תגובה עם ציטוט

הגר מאמי.......
הייתי עם משאבה וזה ממש לא הסתדר היו לי כאבים פצעים ושום דבר לא עזר לפצעים שלושה ימים של כאבים. זה ממש לא נוח אני רוצה להתלבש ואני שמה אותו על החולצה או משהו כזה עד שאני אלבש את המכנסיים וזה נופל לי.....בקיצור מסובך. ולא רק זה אלא שאנשים שואלים
אותי מה זה המכשיר ואני מתביישת להגיד להם את מבינה?
אם יש לך אייסיקיו אז הנה המספר שלי : 481216211

מחייך קורץ
חזור למעלה
נטלולי

200


הצטרף בתאריך: 09/12/2006 ב- 22:44:46
הודעות: 450

הודעהנשלח: 23/12/2006 ב- 15:24:17    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הנה ^
אחת הסיבות שאני לא עוברת למשאבה..
הסירבול, האי נוחות עם הבגדים, השאלות.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
חזור ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך <-לנושא הקודם חזרה לפורום הנוכחי לנושא הבא-> להודעות אחרונות/פופולרית
   עמוד ראשי -> פורום סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1, סוכרת בילדים)
הצג הודעות קודמות:   
כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עבור לעמוד
1, 2  הבא
עמוד 1 מתוך 2

 
אתה יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה


הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |



Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb