אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

השתלות "זרעי הקסם"- פתרון קרוב או חזון למועד?

ד"ר קנטר 07-12-2001

שנים רבות חלמו חוקרי הסוכרת על היום בו ניתן יהיה להשתיל לבלב שלם פעיל, או לחילופין תאי ביתא לבלביים מפרישי אינסולין, לאדם או לחיה סוכרתית. לרפא בכך את הסוכרת, להחזיר את המצב הסוכרתי והמטבולי לנורמה, ולעצור או לשפר את הסיבוכים של הסוכרת. בניסויים בחיות מעבדה סוכרתיות, השתלה של לבלב מעוברים או מוולדות, או השתלת תאים מפרישי אינסולין ממקור חיה בוגרת, הביאה לשיפור בסוכרת בחיות אלו. באדם, ניסיונות השתלה של לבלב מתורם, מבוצעים בשכיחות עולה בשנים האחרונות: נכון לשנת 2000 , דווח על למעלה מ-עשרת אלפים השתלות לבלב שבוצעו עד כה ברחבי העולם.

היתרונות שבהשתלת לבלב הן:
* אין עוד צורך בהזרקות אינסולין.
* איזון סוכרת טוב במיוחד, העולה על זה המושג בהזרקות אינסולין יומיות.
* השתחררות מאירועים היפוגליקמיים מסכני חיים.
* שיפור ניכר באיכות החיים.

לעומת זאת החסרונות הם:
* השתלת לבלב הנה ניתוח רציני, הקשור בסיכון של תמותה עקב הניתוח (3% 1-).
* סיבוכים מידים של מצב לאחר הניתוח, כזיהומים, וסיבוכים כירורגים אחרים.
* אפשרות של דחית הלבלב המושתל, תוך שנה עד חמש שנים.
* צורך בטיפול מדכא חיסון לאורך זמן, למניעת דחיית השתל, העלול לגרום לנזק
תפקודי קשה לכליות, ירידה בעמידות לזיהומים , וב 1-2% להתפתחות לימפומה
וגידולים סרטנים אחרים.

בידוד איי לנגרהנס פעילים מלבלב ממקור אדם הוא תהליך קשה , ורוב השיטות אינן נותנות יותר מאשר 5-20% מסך תאי הביתא הפעילים, בעוד שלשם השתלה אנו זקוקים לכמות גדולה יותר פי כמה. משמעות הדבר הוא הצורך במספר לבלבים מתורמים שונים. אולם קשה למצוא מספר תורמים זהים מבחינה גנטית, כך שעד לפני זמן לא רב התהליך היה כמעט בלתי אפשרי מבחינה מעשית. בשנת 2000 , דווח לראשונה על ידי ד"ר שפירו בטורונטו, על הצלחת השתלת תאי לבלב שנלקחו מכמה נפטרים שונים. חלק ממושתלי תאי הביתא ממקור של בני אדם נפטרים, לא נזקקו עוד לטיפול באינסולין. מספר מרכזים בארה"ב מנסים ליישם את השיטה הקנדית, וצפויות תוצאות מבטיחות בכיוון זה. בו בזמן דווח בכנוס האמריקאי לסוכרת בקיץ 2000 , על הצלחה בפיתוח שיטה לגידול בתנאי מעבדה של תאי לבלב ממקור אדם. השיטה החדשה תאפשר אספקת תאי לבלב זהים לאלה של האדם, המסוגלים להפריש אינסולין בתגובה לגלוקוז, בכמות ללא הגבלה. השתלה ראשונית של תאים אלו שגודלו בתנאי מעבדה בחיות ניסוי, הראתה פעילות טובה.

בניגוד לקושי בקבלת מספר מספיק של תאי לבלב להשתלה ממקור אדם, הפקת איי לנגרהנס ותאי לבלב מפרישי אינסולין ופעילים, מלבלבי חיות מעבדה הזהות זו לזו גנטית (מה שמאפשר לרכז לבלבים ממספר חיות מעבדה לשם השתלה אחת מבחינה גנטית) הנה תהליך פשוט יחסית. בדרך כלל הזיהוי הראשוני של רקמה או תאים מושתלים כגורם "זר" לגוף ,נעשה ע"י זיהוי האנטיגנים הריקמתיים הזרים ע"י תאי זיהוי מיוחדים בדם ובגוף - המקרופגים והלימפוציטים.

ברגע שמזוהה במערכת נוכחותו של חומר "זר", מופעלת תגובה חיסונית כנגד ה"פולש" הזר המביאה להרס הרקמה הזרה. באם אנו נמנע נוכחות של תאים המכילים אנטיגן "זר" או נדכא את מנגנון התגובה האימונולוגית, הרקמה המושתלת לא תדחה. ע"י שיטות שונות לטיפול מוקדם באיים המושתלים, ניתן להפחית את מידת ה"שונות" של הרקמה ע"י הפחתת הביטוי האנטיגני של הרקמה המושתלת ולהפחית או למנוע בכך את תגובת הדחייה . בין השיטות השונות ניתן גם להפחית את כמות הלימפוציטים בדם המועמד להשתלה, ע"י הקרנתו או הפחתת הלימפוציטים בשיטות אחרות. הסתבר גם שהזרקת תאי לבלב במשולב עם הזרקת "תאי אב" מיוחדים (stem cells) ממקור מוח העצמות של אותו נפטר, מסיעת לעמידות התאים המושתלים בפני דחייה. גם הזרקה של אנטיבודיס (חומרים המנטרלים את פעילות הנוגדנים על התאים) מסייעת לחיוניות התאים המושתלים והארכת משך פעילותם.


תאי לבלב במעטפת מיקרו-קפסולרית: Microencapsulated Pancreatic Islets
על מנת למנוע את תגובת הדחייה האימונוגנית נוסתה לאחרונה גישה חדשה של בידוד אימונולוגי - תאי הלבלב הפעילים מכוסים ב"קפסולה" זעירה של ממברנה המגינה עליהם מפני המערכת המזהה אותם כחומר "זר". בכך נמנע תהליך הדחייה. השיטה של כיסוי התאים על ידי חומר המבודד אותם ממנגנון הזיהוי והבקרה האימונולוגי, אך בו בזמן מאפשר להם להפריש אינסולין באופן פעיל לתוך חומר הבידוד, היותה פריצת דרך בשטח. מעטים החומרים היכולים לשמש כ"כיסוי", ולהגן על התא הפעיל מפני זיהוי אימונולוגי , ובו בזמן יאפשרו את מעבר האינסולין דרך הקפסולה אל הסביבה. תאי הלבלב המכוסים מוזרקים
לדם, וממשיכים בייצור האינסולין. הבעיה בבני אדם היא, שדי מהר הקופסיות הללו מתכסות על ידי עטיפות של תאים המצפים אותם (פיברוזיס), כך שהקשר בין תא הביתא בקפסולה לסביבה החיצונית נחסם. בבעלי חיים, הייתה לשיטה הזו הצלחה מסוימת. גם במקרים בהן המשיכו הקפסולות הללו להיות פעילות, אורך חייהן לא עלה על שנה. אולם בכל מקרה, התאים הסגורים במיקרו-קפסולות, היו מוגנים לחלוטין מפני ההרס של התגובה האימונולוגית. מאידך לא נטיתן לגוף לבקר את פעילותם.


השתלת תאי לבלב : Pancreatic beta-cells transplants
השתלת תאים הצליחה לא רק בין מכרסמים זהים גנטית אלא גם בין זנים שונים עם שונות גנטית. נרשמה הצלחת השתלות איי הלבלב במכרסמים בני זן שונה (חולדות מזן אחד לחולדות סוכרתיות מזן אחר), לאחר שטופלו בשיטות שונות, בין אם עי" הקרנת דם המקבל ובין אם ע"י טיפול מוקדם באיים המושתלים. הטיפול המוקדם כלל את גידול התאים בתרבית בתנאים מיוחדים, של ריכוזי חמצן גבוהים במיוחד או טמפרטורות נמוכות, או הקרנתם בקרינה אולטרה סגולית. כן בוצעו טיפולים מיוחדים כגון מתן של תרופות המדכאות תגובת המנגנון החיסוני לזמן קצר לאחר ביצוע השתל. כל אלה נותנים מקום לתקווה שהמועד בו השתלת איי לבלב באדם בין אם ממקור תאי אדם ובין אם ממקור תאי חזיר הופכת מעשית. מקור אפשרי עתידי נוסף הוא תאי לבלב מקופים. היות והנוגדנים הנוצרים בתהליך הדחייה בחולדות ובעכברים, שונים מהנוגדנים הנוצרים כנגד תאי לבלב מושתלים באדם ובקופים, פנו החוקרים לנושא תאי לבלב להשתלה מקופים. תאי לבלב מקוף הושתלו בהצלחה לחיות ניסיון (חולדות, כלבים). אין עדיין מידע עדכני על השתלות תאי לבלב מקופים לאדם.

ניסיונות רבים נעשו בלבלבים שהתקבלו מוולדות או מעוברים של חיות מעבדה, היות ובלבלבים אלו המספר היחסי של איים פעילים מבחינה אנדוקרינית גבוה יותר מבלבלב הבוגר. בשבדיה נעשו ניסיונות מרובים בהשתלות תאי לבלב מוולדות ועוברי חזירים. החשש הקיים הוא שהשתלה ברקמה ממקור חיה (חזיר במקרה זה) עלולה להעביר זיהומים נגיפיים, במיוחד מקבוצת הריאווירוס. עד כה, בלמעלה מ 100 בני אדם בהם הושתלו תאי לבלב ממקור של עוברי חזיר, לא נצפו זיהומים שכאלה. התאים הוזרקו ישירות לוריד השער של הכבד, כך שנקלטו מיד בכבד, התנחלו בו והמשיכו בפעילותם להפרשת אינסולין.
פריצת דרך נוספת דווחה ע"י חוקרים בארה"ב - השתלת תאים ואיי לבלב ישירות לתוך בלוטת התימוס של עכברי מעבדה. שיטה זו הביאה לכך שלא היה עוד צורך בשימוש בתרופה המדכאת מנגנוני חיסון דוגמת ציקלוספורין. בלוטת התימוס נמצאת בחלק העליון של בית החזה, במשך שנות הילדות, ונעלמת לקראת תחילת ההתבגרות. בלוטה זו הנה מרכז חשוב למערכת החיסון. רק תאים אשר "מזוהים" ע"י תאי התימוס "מוכרים" על ידי מערכות זיהוי האנטיגנים כתאים "שלנו" ואינם מסווגים עוד כחומר "זר". הגוף כאילו מפתח סבילות לגביהם ואינו מפעיל את המערכת האימונולוגית החיסונית, ותגובת הדחייה אינה מופעלת.

עד 1998, נמסר על מעל ל 400 השתלות מוצלחות של תאי לבלב ממקור אדם, בסוכרתיים עם סוכרת מסוג 1. אחוזי ההצלחה המדווחים היו שונים, ונעו בין 96% ל 35% במרכזים שונים. למעלה ממחציתם פסקו לפעול תוך שנה לאחר ההשתלה. ותוך 3- 4 שנים, רובם איבדו את פעילותם כליל. רק במקרה אחד ויחיד - הודגמה פעילות תאי לבלב מושתלים, לאחר 8 שנים.


השתלת תאי לבלב מ"תוצרת עצמית"
בלמעלה מ 114 אנשים בעולם הושתלו בהצלחה איי לבלב ממקור עצמוני, כלומר של המושתל עצמו. האיים התקבלו מלבלבים שהורחקו בניתוח כריתת לבלב עם או ללא כריתת כבד (בשל גידול ממאיר, פגיעה לבלבית או חבלה שהצריכה כריתה). בחלק מהמושתלים הללו, בוצעה השתלת תאי לבלב שלהם עצמם במקביל להשתלת כבד שנלקח מתורם נפטר. בלמעלה משליש ממושתלי תאי לבלב עצמיים , לא היה צורך בהשלמות אינסולין, למרות שהלבלב השלם שלהם נכרת והוסר בניתוח.


טיפולים גנטים : Gene Therapy
באופו תיאורטי, ניתן לגרום לכל תא להפריש ולייצר שרשראות חלבוניות. שיטה זו מיושמת כיום בתהליכי הייצור של האינסולין ההומני, כאשר התאים המשמשים מקור ליצור, הם תאי חיידקים או תאי שמר. אם ניתן ליישם את אותה הטכניקה של החדרת קוד גנטי לתא אדם, לאו דווקא תא של לבלב, נוכל לקבל תאים מייצרי אינסולין. האם תאים אלו, לדוגמא תאי דם, או פיברובלסטים ישחררו את האינסולין בתגובה לשינוי רמות הגלוקוז בדם? שאלה זו נחקרת עתה. גם שינוי גנטי של תאי לבלב, אשר איבדו את יכולת הפרשת האינסולין, יכול להביא לחידוש יכולתם לייצר אינסולין. היות והם שומרים עמם את כל מערכות הגילוי , הזיהוי והתגובה לגלוקוז - הטיפול הגנטי יוכל ל"טעון" תאי לבלב שעברו טיפולים מיוחדים להסרת האנטיגניות שלהם, לפעילות מייצרת אינסולין מחדש.

במספר רב של ניסיונות השתלת איים מתורם זר תוך שימוש בשיטות שונות של בחירת מיקום ואזור השתל, וכן שיטות שונות לבידוד התאים והכנתם רק מספר בודד של מושתלים לא נזקק עוד לטיפול באינסולין. 80% מאלו שקיבלו לבלב שלם, אינם זקוקים לתוספת אינסולין חיצונית לאחר כשנה מזמן הניתוח, אולם עליהם להישאר זמן רב תחת טיפול בתרופות ציטוטוקסיות המדכאות את המערכת החיסונית .


השתלות ממקור תאי גזע עובריים -"זרעי הקסם"
בעוברים בני מספר ימים בשלב שבו הביצית מופרת ומתחלקת לעובר של ממש קיימים תאים הנקראים "תאי גזע" (Stemcells), ואו בכינוי הפופולארי - "זרעי הקסם" (Magic Seeds). ולמה "זרעי קסם"? בשל יכולתם להתחלק ללא הפסקה עד אין סוף ולשנות את צורתם לכל צורה ולכל סוג של 220 סוגי התאים הקיימים בגוף האדם.
המקור השכיח הוא תאים שנלקחו מביציות מופרות אותן ניתן להשיג באחד מארבעת המקורות הבאים:-
1. מרכזי טיפול בהפרעות פוריות - במהלך הפריה חוץ גופית שואבים על פי רוב מספר ביציות גדול ומפרים את כולן. בניסיון ההפריה הראשון מושתלות מספר ביציות כאלו ובאם הניסיון נכשל ניתן לשוב ולנסות עם אחת הביציות המופרות אשר בינתיים נשמרות בהקפאה במקרר. כאשר בני הזוג מחליטים שאינם רוצים הפריות נוספות והביציות נידונות להשמדה ניתן להשתמש בהן (בהסכמה) כמקור ל"זרעי קסם" במקום להעבירם להשמדה מוחלטת.
2. עוברים בני מספר ימים ממקור הפלות. עוברים אלו מרכזים כמויות גדולות של תאי גזע ובהסכמת האישה שעברה את ההפלה ניתן לאסוף מהעוברים הללו "זרעי קסם" להשתלה.
3. הפעלת שיטות שיבוט בהנדסה גנטית שבהן ניתן "לשכפל" תאי גזע חדשים ממקורות של תאי גזע שכבר נמצאים ברשות המעבדות או החוקרים. הבעיה כאן שכל התאים המתקבלים בשיבוט מפגינים זהות אחידה מבחינה גנטית וכל התאים הייחודיים שיווצרו מהם (עצב, שריר, תאי ביתא ועוד) יהיו למעשה "תאומים זהים" מבחינה גנטית.
4. ייצור ביציות מופרות ממקור אדם שלא למטרת הפריה כל שהיא, אלא כשיטה מסחרית למטרות רווח כספי, כמקור לאספקת תאי גזע למעבדות ולמוסדות מחקר. גישה זו מעוררת התנגדות עזה הן של שומרי אתיקה, פוליטיקאים, מנהיגי קהילות דתיות ועוד.

עצם הנושא מעורר גישות מנוגדות ממדינה למדינה ומחברה לחברה: יש קבוצות הרואות בשימוש בביציות מופרות או עוברים בני יומם רצח והריגה וחיסול עוברים וביציות (גם אם מקורם מהפלות עקב אונס פלילי או במשפחה) מהווה רצח גם כשהוא נעשה למטרות רפואיות כגון ייצור תאי ביתא להשתלה. לעומתם, קבוצות אחרות הטוענות שכבר כיום קיימות עשרות אלפי ביציות מופרות במקררים המיועדות להשמדה ואם גורלן נחרץ להשמדה מדוע שלא תשמשנה למטרות רפואיות ולריפוי מחלות שאין להן מרפא כיום? מחלות כגון פרקינסון או אלצהיימר ניתן יהיה אולי לרפא באמצעות הזרקת תאי עצב או תאי מוח, נזקים חמורים ללב שעקב אוטם שריר הלב ניתן יהיה לרפא ע"י הזרקת תאי שריר לב ואת הסוכרת ניתן אולי יהיה לרפא בעזרת תאי ביתא - תאים ש"צמחו" מזריעת "זרעי הקסם", תאי הגזע העובריים.


"זרעי הקסם" והסוכרת
אחד הראשונים שהצליח להראות שניתן לבודד תאי גזע עובריים ולגדלם בתרבית ושבסיוע והפעלת גורמים שונים ניתן להפוך את תאי הגזע לתאים ייחודיים היה פרופ' איצקוביץ מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. פרסום מחקריו לפני כשלוש שנים בעיתונות המדעית הינו לא פחות מ"פריצת דרך" ברפואה המודרנית. יחד עם חוקרים אחרים הצליחו פרופ' איצקוביץ וחבריו לזהות ולבודד "זרעי קסם" שהפכו לתאים מפרישי אינסולין שהמבנה הגנטי שלהם מזכיר מאוד את זה של תאי הביתא האמיתיים בלבלב האדם. באופן תאורטי ניתן להניח שאם התאים הללו בכמות של מסה קריטית מספקת יוזרקו לסוכרתי, הם יתנחלו בכבד ויתחילו לשמש כמקור תוך גופי לשחרור אינסולין.
הפתרון המסתמן ,לכאורה בדרך זו "הדליק" חוקרים רבים ומרכזים רבים. בעיתונות הפופולארית, בטלביזיה ובמדורי שאלות ותשובות מוצג הדבר כפתרון זמין, ש"או-טו-טו" יביא את הקץ למחלת הסוכרת בקרב המין האנושי.


"זרעי הקסם" - המכשולים שבדרך
קיימות מספר בעיות רציניות ביותר שעל החוקרים וצוותי המחקר לפתור בדרך לייצור מסחרי ואספקה שוטפת של תאי ביתא ל"טיפול" בסוכרת:-
1. יש למצוא את התנאים המתאימים שבהם כל "זרעי הקסם" שבמשטח הזריעה יהפכו לתאי ביתא. כרגע מספר תאי הגזע שטופלו כ"זרעי קסם" הפכו לתאי ביתא אחרים יכולים להציג סוגי תאים שונים ותאורטית כל אחד מ - 220 סוגי התאים שבגוף וחלקם נשארים וממשיכים להתחלק כתאי גזע עובריים ראשוניים. יש לכן למצוא שיטה שתאפשר הפיכת כל התאים הנתונים לתאי ביתא פעילים וזמינים.
2. סוכרתי ללא לבלב מתפקד זקוק לכמה מאות מיליונים של תאי ביתא פעילים שיאפשרו הפרשת אינסולין בכמות מספקת אשר תחסוך ממנו את הצורך בהזרקות. נכון לעכשיו, בשלהי שנת 2001 אין דרך המאפשרת הפרדה יעילה של תאי הביתא ממקור "זרעי הקסם" מסביבתם ומיתר התאים. הפרדה שתאפשר ייצור מסחרי של תאים אלו בכמויות גדולות עבור כלל הסוכרתיים ולא עבור סוכרתי בודד זה או אחר המשתתף בקבוצת מחקר.
3. כל עוד "זרעי הקסם" הם בשלב של תאי גזע עובריים הם ממשיכים להתחלק עד אין סוף וחיים למעשה ל"נצח" (כל עוד תנאי הגידול מתאימים). ברגע שתא שכזה הופך לתא רקמה ייחודי (תא ביתא, שריר, לב, עצב וכו') הוא מפסיק לגדול ויכול להזדקן ולמות בדומה לתא דומה מאותו סוג בגופנו. מחקרים חדשניים עוסקים כיום בנושא אורך החיים והזקנות מוקדמת או מאוחרת של תאים וכולנו תקווה שהפתרון להארכת חיי התא (ואולי הגוף כולו) יימצא בשנים הקרובות, ונזכה לאריכות ימים כמתושלח או זרח בן זרח.
4. "זרעי קסם" שהפכו לתאי ביתא ומוזרקים לגוף משחררים אומנם אינסולין ממקומות ה"התנחלות" שלהם בכבד אולם בניגוד לתאי הביתא המקוריים בלבלב האדם הגוף אינו יכול להפעיל מערכות בקרה על התאים ב"התנחלויות" השונות. הבקרות נעשות ע"י רמות הגלוקגון המיוצר ומופרש מתאי אלפא שבלבלב האמיתי נמצאים בשכנות צמודה לתאי הביתא ותאי הדלתא שבתוך "איי לנגרהנס" שבלבלב. גם הבקרה העצבית אינה קיימת במושבות המושתלות ויש צורך למצוא את הפתרונות למערכות הבקרה והאיזון החוזר של תאי הביתא.
5. הסיבה העיקרית להרס עצמוני של תאי הביתא בסוכרתי שהביא להתפתחות סוכרת מסוג 1 היא המנגנון האוטואימוני שבו הגוף פיתח ומפתח נוגדנים כנגד תאי לבלב. אין כל בטחון שאותם מנגנונים ואותם נוגדנים לא יהרסו גם את תאי הביתא המושתלים שפותחו וצמחו מ"זרעי הקסם" העובריים. ניתן אולי להגן על התאים המושתלים ע"י קפסולות ומעטפות שונות כפי שכבר מוזכר, אולם מכאן ועד לפתרון יישומי מעשי שייתן מענה לכלל הסוכרתיים, הדרך עוד ארוכה.


"זרעי הקסם" בסוכרת - רפואה שלמה או חזון לעתיד?
פרסומים רבים המדברים על "פריצת דרך" בריפוי הסוכרת שוכחים להזכיר כי רק כ - 12 עד 15 אחוז מבין יותר ממאה מיליון סוכרתיים בעולם הנם עם סוכרת מסוג 1, ואילו רוב רובם של הסוכרתיים בארץ ובעולם הנם בעלי סוכרת מסוג 2. בסוכרת זו אין כל בעיה בהפרשת האינסולין וההפך הוא הנכון, לבלבי סוכרתיים אלו פועלים במרץ ועל "טורים" גבוהים ודמם של חולים אלו מוצף באינסולין כתגובה לתנגודת הרקמות לפעילות האינסולין המאפיינת סוכרת מסוג זה. אין כל הגיון להשתיל לסוכרתיים אלו מיליוני תאים נוספים מפרישי אינסולין. ואם כך, מה הועילו החכמים בתקנתם?.

לפני כשמונים שנה, עם גילוי האינסולין ב - 1921 נכתבו כתבות בנוסח ובסגנון דומה לאלו של היום, כלומר: "פריצת דרך בתחום הסוכרת - נמצא מרפא למחלה". כולנו יודעים, שהאיזון שופר, תוחלת החיים שופרה אך "מחלת" הסוכרת וסיבוכיה ממשיכים להתקיים ולמחלה כשלעצמה (שהיא כנראה, קרוב לוודאי "מחלת" כלי דם ולא "מחלת סוכר") לא נמצא "מרפא" עד עצם היום הזה.

בידודם של תאים מפרישי אינסולין מ"זרעי קסם" של תאי גזע ממקור אנושי הוא צעד חשוב ו"פריצת דרך" כאפשרות לטיפול עתידי בסוכרתיים. באם המחקרים יעלו יפה והמכשולים השונים יוסרו מהדרך קרוב לוודאי שיעמוד לרשותנו אמצעי להזרקת תאי ביתא ממקור "זרעי קסם" שכאלה שיתפקדו בדומה או במקום הלבלב המקורי ויוכלו להחליף את האופציה הקיימת כיום של השתלת לבלב שלם על כל הכרוך בכך. במאה שחלפה היו מספר "פריצות דרך" בנושא הגישה לסוכרת, "מרפא" לסוכרת לא נמצא והסוכרת, בפרט זו מסוג 2, ממשיכה להתפשט כאש בשדה קוצים בין אוכלוסיות העולם.

כולנו תקווה שבעשור הקרוב יימצא פתרון בנושא הסוכרת, הן לגבי שיפור אמצעי האיזון לסוכרתי הזקוק להזרקות אינסולין יומיות מחד והן בדרכים שימנעו התפתחות סוכרת בקבוצות רגישות ויביאו לדורות עתידיים של אוכלוסיות בריאות לחלוטין וחופשיות מסוכרת. 





הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |