אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

סיבוכי סוכרת

ד"ר קנטר 12-04-2002
  
הסוכרת בשלביה הראשונים מתבטאת בעיקר בהפרעות המטבוליות של הסוכרים, החלבונים והשומנים. איזון רמות סוכר הדם - הגלוקוז על ידי דיאטה מתאימה, ירידה במשקל במידת הצורך, ותוספת תרופות ו/או אינסולין, מביאה לאיזון רמות הגלוקוז בדם . ניתן לראות בשלב הזה את הסוכרת כ"מצב" ולא כמחלה, כשרמות הסוכר גבוהות מהנורמה, ורמות האינסולין אף הן גבוהות מדי או נמוכות מדי בהתאם לסוג הסוכרת.

בד בבד עם ההתקדמות העצומה שחלה בטיפול ואיזון הסוכרת, מאז גילוי האינסולין בשנות העשרים של המאה הנוכחית, והארכת תוחלת החיים של הסוכרתים, התפחתה בעיה שלא הייתה מוכרת במלוא עצמתה עד לסוף שנות הארבעים - ה"וסקולופתיה" הסוכרתית. כלומר, הפרעות בכלי הדם. לצורכי חלוקה אנו מבחינים בין שתי צורות של פגיעה וסקולופתית בסוכרת:
מחלת כלי הדם הקטנים בגופנו - (Small Vessels Disease), או הפרעה מיקרו-וסקולרית
מחלת כלי הדם הגדולים בגופנו - (Large Vessels Disease) , או הפרעה מקרו-וסקולרית

בניגוד להפרעות הורמונליות אחרות, בהן הגישה הטיפולית היא להשלים את ההורמון החסר, או להפחית את רמות ההורמון הנמצא בעודף - הרי שבסוכרת , המצב הוא שונה - תוספת ההורמון החסר - האינסולין במקרה זה, לסוכרת מסוג 1 ,לא פתרה את כל הבעיות. הסוכרת אמנם אוזנה, רמות הגלוקוז בדם שופרו, וחיי הסוכרתים הוארכו בצורה משמעותית (עד שכיום אנו צופים תוחלת חיים כמעט כזו של האדם הלא סוכרתי). אולם יחד עם הארכת החיים הופיעו יותר ויותר שינוים וביטוים של הפרעות וסקולופתיות., בכלי הדם הקטנים מזה, ובכלי הדם הגדולים מזה.

היות והשנויים בכלי הדם באו לידי ביטוי קליני רק לאחר מספר שנות סוכרת - התייחסו אליהם כאל "סיבוכים" של חוסר איזון רמות הגלוקוז בדם. "סיבוכים", למרות מתן האינסולין.
כיום, יותר ויותר מומחי סוכרת מתייחסים לוסקולופתיה כביטוי של מחלת הסוכרת כשלעצמה.

במחקרים בפלאחים באלכסנדריה שבמצרים ובאינדיאנים בני שבט הפימה בניו-מקסיקו, נמצא ששנויים מיקרו וסקולריים סוכרתים בעיניים מתגלים כבר ברמות גלוקוז של 120 מ"ג%, עוד לפני שהנבדק אובחן כסוכרתי. בעבר היו תיאורים רבים , לפיהם אבחנו רופאי עיניים שנויים סוכרתים רטינופתים באנשים שלפי המבחנים המקובלים לא היו (עדיין) סוכרתים. היות והשנויים הוסקולופתים מופיעים רק בחלק מהסוכרתים ב -5 השנים הראשונות להיותם סוכרתים - מקובל עדיין להשתמש במינוח של "סיבוכי" סוכרת (Diabetic Complications) . היות והשינויים בכלי הדם מופיעים בדרך כלל מאוחר במהלך חיי הסוכרתי - מקובל להגדירם כ"סיבוכי ם המאוחרים " של הסוכרת. זאת בניגוד לכלל ההפרעות והתופעות המתפתחות תוך זמן קצר (שעות עד ימים), והקשורות ישירות לעליות חריגות ו/או ירידות ברמות הגלוקוז . תופעות אלו יכולות להתרחש כבר בעת גלוי הסוכרת לראשונה, והן מוגדרות כ"סיבוכי סוכרת לטווח קצר".

הסיבוכים לטווח קצר הם שינוים ומצבים הקשורים ישירות בעליות חריגות או ירידות חריגות של רמת הגלוקוז בדם. התגובות לשנויים חריגים אלו, ו"הסיבוכים" שמתחוללים בגוף בעטיים, מופיעים תוך זמן קצר ביותר (במקרי היפוגליקמיה), או תוך 24-48 שעות במקרה של היפרגליקמיה. סיבוכים לטווח קצר אלו מהווים למעשה מצבי חירום ,הדורשים טפול דחוף ומידי. באי מתן טיפול מידי למתרחש, עלול להתפתח מצב קיצוני של חוסר הכרה - קומה, ומקרים קשים - מוות.

סיבוכי הסוכרת בכלי הדם הקטנים
למעשה, בכל מקום בגוף בו ישנם כלי דם קטנים יכולה להופיע פגיעה אשר תשפיע משמעותית על המערכת או האיבר הקשור בהם. בגדול - שלוש מערכות עיקריות בגוף, הקשורות לוסקולופתיה של כלי הדם הקטנים, נפגעות במהלך וכחלק מהסוכרת - "השילוש הלא קדוש" או ה"טריופתיה":

1. העצבים - הנוירופתיה הסוכרתית ( סיבוכי הסוכרת במערכות העצבים שבגופנו).
2. העיניים - הרטינופתיה הסוכרתית (סיבוכי סוכרת ברשתית ובקרקעיות העיניים).
3. הכליות - הנפרופתיה (סיבוכי הסוכרת בכליות).
בנוסף להם, גם מערכות אחרות יכולות להיפגע.

סיבוכי הסוכרת בעצבים - הנוירופתיה הסוכרתית:
הפגיעה בתפקוד התקין של העצבים שניתן להמשילם לחוטי חשמל או טלפון זעירים המבודדים זה מזה נובעת בחלקה משינויים ב"תאי הבידוד" (תאי שוואן). בגלל הצטברות של מטבוליט כוהלי של הסוכר - הסורביטול חלים שינויים בבידוד של העצבים, חוט נוגע בחוט ומופיעים קצרים המתבטאים ב"האטה" בהובלת הגירוי החשמלי ותחושות של "נימול", "זרמים", "שריפה" בכפות הרגליים ועוד. המרכיב השני התורם לפגיעה במערכת העצבים הוא פגיעה בכלי הדם המזינים עם זרימת הדם, פגיעה הגורמת לנזק תפקודי וירידה שלמה או חלקית בתפקוד העצב - העברת המסרים של התחושות השונות (כאב, חום, מגע) בקצוות הגוף אל המוח ומאידך ההפרעה בהוראות ובהנחיות לשרירים השומנים ולהפעלתם. הפגיעות בעצבים יכולות להיות מרכזיות, כלומר פגיעה בתפקוד עצבי מוח (וכתוצאה יכולה להופיע ראיה כפולה למשל).
הפגיעה בתחושות יכולה לגרום ליתר תחושה (לבישת הבגד או הפיג'מה גורמת לכאבים) או ירידה והפחתה בתחושה עד כדי איבוד התחושות כך שהסוכרתי יכול לדרוך על נעץ או ללכת בחול חם ולא ירגיש דבר. הפגיעה בשרירים יכולה להביא לדלדול שרירים בירכיים או בבטן ולהפרעה בפעילות התנועתית. הפגיעות התחושתיות הן לרוב בצורת "כפפות" או "גרביים" מבחינת הפיזור. התחושה הראשונה שהולכת לאיבוד היא היכולת להבחין בין חום לקור, אחריה אובדן התחושה למגע עדין בגפיים ולאחר מכן כל השאר.
הפרעות בזקפה - הפגיעה העצבית יכולה לפגוע לא רק בעצבים שיש לנו שליטה עליהם אלא גם במערכת העצבים האוטונומית, זו שאין לנו יכולת לשלוט בה ולכוון אותה. פעולות הנעשות כל הזמן הן בערנות והן בשינה כדוגמת קצב פעילות הלב, ויסות לחץ הדם, כיווץ האישון בעין, תנועתיות המעיים והתרוקנות הקיבה הן פעולות אוטונומיות שאיננו יכולים להגבירם או לעצרם באופן רצוני. הפרעות בתנועות המעיים יכולות לגרום לשלשולי לילה קשים אולם ההפרעה הבולטת ביותר הנה ההפרעה במערכת העצבים האוטונומית שמפעילה ושולטת על מנגנון הזקפה בגבר. חלק ניכר מהגברים הסוכרתיים עם 10 שנות סוכרת ויותר מתלוננים על ירידה ביכולת הזקפה. איזון טוב של הסוכרת, השימוש ב"ויאגרה" ובמכשור בלתי פולשני פותר היום ברוב המקרים בעיה זו.

סיבוכי הסוכרת בעיניים - רטינופתיה סוכרתית:
למרות שהירידה בחדות הראייה והופעת ראיה מעורפלת יכולה להיות קשורה בסוכרת בנטייה מוגברת להתפתחות קטרקט (ירוד) שהיא עכירות מתקדמת של קרקעית העין הרי שעיקר הפגיעה הינו בכלי הדם בקרקעית העין עם פגיעה בתפקוד הרשתית. כלי הדם הקטנים שבעיניים נסתמים, מתנפחים ומתפוצצים עם דימומים זעירים ומפוזרים. זהו השלב של ה"רטינופתיה הלא שגשוגית". עם הזמן, מתפתחים וצומחים כלי דם חדשים אל תוך זגוגית העין, גם הם מתפוצצים ומדממים ואז קיימת סכנה של אמת של איבוד פתאומי של הראייה. איזון טוב של הסוכרת, טיפולים מקומיים בעזרת צריבה בקרני לייזר יכולים לשפר את חדות הראייה אך לא לעצור את התהליך באופן סופי. למרבית הצער, הסוכרת עדין מהווה את הגורם מספר אחד לעיוורון ופגיעה בחדות הראייה בעולם המערבי. קיימת חשיבות לכן, למעקב ובדיקות ביקורת קבועות, גילוי מוקדם וטיפול מוקדם ככל האפשר.


הפגיעה הכלייתית בסוכרת - נפרופתיה סוכרתית:
גם כאן, הבסיס לפגיעה הכליתית הינו שינויים וסתימות בכלי הדם הזעירים של הכליה. בכליה קיימת צורה מיוחדת שבה צינוריות הזעירות מסתלסלות סביב עצמן ויוצרות מעין פקעת של כלי דם זעירה ולכן הם נקראות "פקעיות". חסימה חלקית או שלמה בפקעית גורמת להפרעה תפקודית מתקדמת. בשלב הראשון הדבר מתבטא בהופעת עקבות חלבון בשתן וניתן לגלותו כבר בשלב מוקדם ע"י בדיקות מיקרואלבומין באיסוף שתן של 24 שעות. עם הזמן, כמויות החלבון נעשות מסיביות יותר, מצריכות טיפול בדיאטה מוגבלת חלבון ובתרופות מיוחדות, במשולב עם איזון קפדני וטוב יותר של הסוכרת. לאחר 5 - 10 שנים המצב עלול להתדרדר, ה"רעלים" החנקניים שהכליה מפנה אותם בדרך כלל מתחילים להצטבר ורמות ה"שינן" וה"קריאטנין" עולות. כאשר הפגיעה הכליתית הינה מתקדמת וסופית הכליות אינן מתפקדות עוד ויש צורך לטיפול קבוע בדיאליזה ו/או בהשתלת כליה מהחי או מהמת.

הפרעות בעור בסוכרת:
גם מגוון ההפרעות השכיחות יותר בסוכרת קשור ברובו או בחלקו בהפרעה באספקת הדם התקינה ע"י כלי הדם הקטנים של העור. בנוסף לנטייה המוגברת של הסוכרתי לפתח זיהומים המלווה בקושי בריפוי בזמן סביר, קיימות תופעות נוספות של שינויי פיגמנט ונגעים שונים בגפיים ובעיקר בגפיים התחתונות. גם כאן, בנוסף לטיפול ספציפי במוקדי זיהום, איזון הסוכרת הינו החשוב ביותר למניעה ולטיפול.

הרגל הסוכרתית:
בשל השכיחות הגבוהה של הופעת כיבים בכפות הרגליים בסוכרתיים, הנובעים משילוב של הפרעה בתפקוד כלי הדם הקטנים בכף הרגל ובעור, ירידה בתחושה על רקע של נוירופתיה סוכרתית והפרעה בזרימת הדם בכלי הדם הגדולים לגפיים ובמיוחד לאזור שמתחת לברך - הפך נושא "הרגל הסוכרתית" לנושא העומד בזכות עצמו.
הסכנה של התפתחות נמק באחת או יותר מאצבעות הרגליים, כיבים נרחבים שאינם נרפאים בשל חוסר תחושה, לחץ מקומי וזיהום הינה גבוהה ביותר. זיהום בסוכרתי החודר לעצמות לא ניתן לריפוי תרופתי כמקובל ומצריך כריתה של האזור הנגוע. לכן לצערנו, קטיעות שעקב סוכרת הן במקום השני לאחר תאונות דרכים באוכלוסייה המערבית. האשפוזים הממושכים, הצורך בשיקום, הפגיעה בכושר העבודה - לכל אלה משמעות חברתית וכלכלית רבת עלויות.



הטיפול בהורמון האינסולין, לא הצליח למנוע ולהפחית את גורם הסיכון שבסוכרת להתפתחות הסתיידות כלי הדם וטרשת העורקים המואצת. יש אף החושבים שיתר אינסולין (השכיח במצבי תנגודת לאינסולין) תורם להופעת והחמרת הטרשת. הוסקולופתיה של כלי הדם הגדולים והטרשת, הם הגורמים העיקריים במחלת כלי הדם המזינים את הלב - העורקים הכליליים, שסתימתם החלקית מביאה לכאבים בחזה, וסתימתם השלמה - לאוטם שריר הלב. חסימות בזרימת כלי הדם הגדולים והבינוניים ואל המוח גורמות לאירועים מוחיים ושתוק מלא וחלקי, והפרעות כלי הדם ההיקפיים מביאות לחסימות באספקת הדם לרגליים, לנמק ולקטיעות.

בדומה ל"שילוש הלא קדוש" של הפגיעות בכלי הדם הקטנים, קיים שילוש דומה גם בכלי הדם הגדולים בסוכרת:
1. העורקים (וסקולופתיה וטרשת עורקים).
2. הלב (הפרעות כלי הדם הכליליים).
3. המוח (שבץ מוחי).

הפרעות כלי הדם העורקיים בסוכרת:
תהליכי הטרשת של חסימה מתקדמת בכלי הדם הגדולים הינם חלק מתהליך ההזדקנות ה"טבעי" באדם. קשה להניח שלמלכה האם של בריטניה שהלכה לעולמה בגיל 101 הייתה "צנרת" פתוחה וחופשית כפי שהיה לה בעת אירוסיה למלך ג'ורג' ה - 5. גורמים רבים "תורמים" להתפתחות תהליכי הטרשת ו"ההחלדה" בצנרת: יתר שומני הדם, יתר משקל, יתר לחץ דם, גנטיקה משפחתית, עישון וסוכרת. בסוכרת בלתי יציבה ניתן להניח שצעיר בן 40 עם 20 שנות סוכרת מציג "צנרת" כשל בן 60 ויותר שאינו סוכרתי.
הסתיידות העורקים המתקדמת וחסימות באבי העורקים ובעורקים לגפיים יכולים לפגוע קשות בתפקוד האברים, להפחתה משמעותית לזרימת הדם לגפיים (עד לנמק).

הלב בסוכרת:
הפגיעה העיקרית בלב בסוכרת הינה עקב חסימות וסתימות בכלי הדם העורקיים הכליליים המספקים את הדם לשריר הלב עצמו. חסימה או סתימה בכלים אלה מתבטאת באוטם שריר הלב העלול לסכן חיים וחסימה חלקית יכולה לבוא לידי ביטוי בכאבים קשים בחזה במאמץ - "אנגינה פקטוריס". לצערנו, התמותה מאוטם שריר הלב בסוכרתיים הינה פי 2 - 4 גבוהה יותר מאשר בקרב הלא סוכרתיים באותו הגיל. גם כאן נמצא שאיזון טוב וקפדני של הסוכרת יביא להפחתה במספר הנפגעים בכלי הדם בלב.


המוח בסוכרת:
במוח רשת סבוכה של כלי דם גדולים וקטנים המזינים את רקמת המוח ומספקים את הגלוקוז שהינו ה"דלק" החיוני לפעילותו. בכל מקרה של הפרעה בזרימת הדם אל המוח בין אם בשני העורקים המרכזיים משני צדי הצוואר או בעורקים הנכנסים דרך עמוד השדרה לחלקו האחורי של המוח, עלולה להופיע הפרעה מוחית ותפקודית. הפרעה זו, יכולה להתבטא בירידה פתאומית בתחושה במחצית גוף ימנית או שמאלית עד לשיתוק מלא של צד זה או אחר. בהפרעות זמניות, עלול להופיע מצב חולף שנקרא "TIA" , כלומר מצב איסכמי זמני. ההפרעות יכולות להופיע הן בשל שתף דם במוח, אך שכיחות יותר בסוכרת בשל חסימות כלי דם תוך מוחיים או אלו המובילים את הדם אל המוח.

סיבוכי הסוכרת הללו - הם הממררים את חיי הסוכרתי, גורמים לו לסבל רב ולהגבלות בחיי
היום יום. בנוסף לסבל האישי לחולה ולמשפחתו, והתרומה לתמותה המוקדמת, גורמים סיבוכי כלי הדם בסוכרתים לנטל כספי כבד על מערכות הבריאות והשיקום גם יחד. הופעת הסיבוכים, פיזורם, חומרתם וקצב התקדמותם - שונים בין סוכרתים עם סוכרת מסוג 1 המטופלת באינסולין , לסוכרתים עם סוכרת מסוג 2 שברובם מטופלים בדיאטה ותרופות, וחלקם באינסולין. קיימים גם הבדלים אינדיבידואליים בין סוכרתי לסוכרתי.

אל לנו לשכוח, שסיבת המוות העיקרית בסוכרתים שקיבלו סוכרת בגיל צעיר הנה אי ספיקת כליות, ושסוכרת הנה הסיבה השכיחה לעיוורון בגיל מבוגר בעולם המערבי. בסוכרתים שקיבלו סוכרת בגיל מבוגר, סיבת המוות השכיחה הנה טרשת העורקים והתקפי לב, עד פי שניים וחצי יותר מאשר באוכלוסייה הרגילה באותו גיל. התקפי לב באוכלוסייה הרגילה הנם שכיחים יותר בגברים, בעוד שאצל הסוכרתים אין הבדל בין המינים באשר לשכיחות התרחשות התקפי הלב.

השפעת איזון הסוכרת:
מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין רמות גלוקוז גבוהות ובלתי יציבות, לבין שכיחות והופעת הסיבוכים המאוחרים בסוכרת. למרות שברוב הסוכרתים שאינם מאוזנים, קיימת שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים וסקולופתים, הרי שלמרות זאת ,בשליש מהסוכרתים הבלתי מאוזנים אין עדות לסיבוכים בעיניים, למרות שנות סוכרת רבות ורמות-גלוקוז בלתי יציבות. רמות גלוקוז גבוהות הנן, אם כן, גורם חשוב אבל כנראה לא היחיד. קיימת האפשרות שגורמים נוספים, כגון נטייה תורשתית או גורמים סביבתיים, משתתפים בתהליך הופעת הוסקולופתיה של כלי הדם הקטנים והגדולים. אלרגיות ונטייה תורשתית לפתח סיבוכים אלו בהקדם יסבירו, אולי, מדוע קיימים סוכרתים מאוזנים להפליא עם רמות סוכר קרובות לנורמה, המפתחים תוך זמן קצר ביותר מהופעת הסוכרת סיבוכים קשים , ומאידך קיימים סוכרתים בלתי מאוזנים ללא עדות למעורבות וסקולופתית לאורך שנים.


בקיץ 1994, חל מפנה עם פרסום תוצאות מחקר ה- DCCT שבוצע בארה"ב. בפעם הראשונה מאז גלוי האינסולין הוכח בצורה שאינה מותירה מקום לספק, ששיפור איזון רמות הגלוקוז בדם, מתחום של "איזון מקובל" לתחום של איזון "קרוב ככל האפשר לתחום הנורמה" הביא להפחתה של עד 50% בהופעת סיבוכי כלי דם קטנים ובהתקדמות סיבוכים קיימים. במחקר זה שנעשה בצעירים עם סוכרת התלויה באינסולין לאורך שמונה שנים, התוצאות היו מדהימות, והביאו למסקנה שיש לאזן את הסוכרתים בצורה אגרסיבית על ידי ארבע הזרקות יומיות, ולהביא את רמות הגלוקוז על פני היממה קרוב ככל האפשר לרמות התקינות (תוך זהירות מהופעת התקפים היפוגליקמים). מחקר מקביל במבוגרים, שפורסם בשנת 1998 באנגליה (UKPDS) תומך אף הוא במסקנות הצורך באיזון קפדני שמרני יותר מבעבר.



ד"ר יורם קנטר , MD., PhD הוא מנהל המרכז לסוכרת במרכז הרפואי רמב"ם ובפקולטה לרפואה הטכניון - חיפה, עורכו המדעי של ביטאון האגודה הישראלית לסוכרת - "איל" ומחברם של 11 ספרים שהאחרון בהם: "סוכרת - לחיות עם ולהרגיש בלי" הופיע לאחרונה בהוצאת משכל (ספרי חמד וידיעות אחרונות)






הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |