אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

מתוק בניחוח חמצמץ 

מאיר פרומקין 2-12-04

סוכרת הינה ממיני התחלואים הנפוצים להדהים. כך בהשקט, ותדיר ללא סממנים מרעישים, התנחלה הסוכרת בקרב כ- 400,000 ישראלים, רובם ככולם סוכרתיים מסוג 2 , ושאריתם, כעשרה אחוזים, סוכרתיים מסוג 1.

זה עתה חזרתי ממרפאת הקופה, שם בצעתי בדיקת דם עונתית. על הדלפק ראיתי אשה צעירה ויפה וגבר גבה קומה, לוגמים כוס משקה ממותק. אני יודע שהם מבצעים בדיקה של עקומת סוכר. נוכח הרזון אני גם מנחש את התוצאות. סוכרת? מה פתאום? הרי הייתי בריא וחזק וחסון.

אני סוכרתי כבר מעל לעשרים שנה. אני זוכר יפה את הרגע בו התמיינתי אל עדת המתוקים. רזון ועייפות, התכווצויות שרירים מכאיבה בעיצומו של ליל. משהו נורא השתבש בי, חרבון של עולמות. צימאון שלא מניח, השתנה ללא חסך. כבר חששתי לגרוע מכל, וכך נשרכתי אל תורם של החולים, חושש ונטרד אל התוצאות, שותה את מכסת המשקה הממותק ונאלם אל מול התוצאות. עוד היום, אמר לי המאבחן, אבל עוד היום, תיגש אל בית המרקחת התורן ותתחיל להזריק אינסולין.

קצת מעולמי חרב עלי. יצאתי והייתי מתנודד. איך? מה פתאום? מה עשיתי רע?

וקצת בשולי הרחוב ראיתי חבר עמית ואוהב. חיבקתי אותו ושתקתי. יותר התביישתי. רזית משהו, הוא אמר. כן, עניתי, יש לי סוכרת.

עוד באותו היום הגעתי לביה"ח רמב"ם שהיה מצוי בעיצומה של שביתה. אחזתי בתיק ורופא יצא אלי. לא ידעתי מה עלי לאמר, והוא נטל ממני את התיק והציץ בו. שמע בחור, הוא נשען אל המשקוף ועלעל בתיק, הרי אתה בחור צעיר ומבין. מהיום, לא ממחר, היום, תתחיל להזריק. אינסולין.

מה יכול לחוש אדם הנקלע אל מתיקותה של הסוכרת?

סדר הדברים ידוע ומקובע. לראשית, הכחשה. תקלה שבקרוב תתברר. לאחריה, כעס, חרון, חשבון עם אשמים. חיפוש של פתרונות קלים. חילבה. עצות של חברים תמהים. המנעות מאכילת דברים אסורים והשקעות אל אלטרנטיבות מבטיחות. נגררתי אל מאבחן בציפורניים. נפגשתי עם רופא טבעוני בירושלים בתוככי שכונה דתית להפחיד. הם רחשו לי מרשמים ומרקחות, הבטיחו לי פלאים ואסמכתאות. נחלשתי מהם עד לכדי אובדן. ההגיון הבסיסי שתמיד ליווה אותי אבד לי. אמרו לי כולם, תתגבר.

אבל אני החלטתי להתבגר. גופי בגד בי, הלבלב הראה סממנים שלא חשתי בהם, ונדם. אין בי יותר אינסולין. וללא אינסולין אין החיים מתקיימים. די עם המקלחות הקרות, די לי עם תרגילי המחשבה.

באתי אל מרפאת הסוכרת ברמב"ם. הייתי כעוס על כולם. ומדוע לא אמרתם? מה אני אשם?

והחיים זורמים להם, עבודה, משפחה, חשש עמום של תקלה נוראה. להיוותר נוכח עם המתיקות, לחיות, להמשיך לרצות. אמנם זה מה שיש, אבל האמנם הזה שווה המון.

כבר מעל עשרים שנה. פעם לא חשבתי שאשרוד כל כך הרבה. הייתי בא ויוצא אל המרפאה שישב שם ד"ר קנטר, טועם מהארוחה הרפואית ומכלה את המרק שגם הוא אכל, ומנחש את התוצאות. ולאט, במבט אל מבט, התפוגג בי הכעס.

מה לא עשיתי ומה לא ניסיתי. האינסולינים התחלפו והשתפרו, מינים של מכשירי מדידה, שרטוט של עקומות סוכר והבנה שגוייה של הבלתי מודע. הגעתי אל תורת הקבלה.

מצב העניינים נתון ומקובע. העובדות שולטות בשטח. הלבלב אינו תקין - זאת ראייה בדוקה. אז אני מתוק לתמיד. תמידות מוצקה ונוכחית. ומי אמר שאין יותר חיים?

הבה והבהיר מספר עובדות על הסוכרת. שהרי מתקיים בה ליקוי כלשהו בפעילות האינסולין. מסיבה כלשהי, אימונולגית או אחרת, תפוקת הלבלב נחלשת ונוצר חוסר באינסולין. או שהוא שופע, אבל אינו מניח את פעילותו לגרירת הפחמימות מתוך כלי הדם אלי התאים הממתינים לו לביצוע הליך אנרגטי של שריפה וחיים. הנה בכל תא ממתין החמצן. ואיה הפחמימות?

האינסולין הינו הורמון המאותת לתאים לקלוט את הפחמימה (הגלוקוז). זה כל יחודו וגדולתו. באין אינסולין, נותרת הפחמימה בתוך הדם, ערכי הסוכר עולים בהתאם, אבל התא נותר רעב, כמה למקור אנרגיה. לא ניתן להפיק את אנרגיית החיים הדורשת חמצן וגלם אנרגטי, שהוא הפחמימה מתוך מקורות המזון שלנו. אם זהו המצב, אמרתי אם כן שלום לרופא התמהוני מירושלים, אשלים לעצמי את האינסולין. אין מנוס, חובה להזריק.

חובה, אני אומר, ואין בלתה. עוד לא נוצר תחליף ראוי לחסרון האינסולין.

לעיתים אני מתרועע ושומע סוכרתיים, מהסוג שאינו תלוי באינסולין, מהמקרים הקלים לכאורה. אבל אני מקרה קל, יש לי קצת סוכר, ותמיד קיימת לצידם אשה המהנהנת בהבנה. כך הם אומרים. ופתאום סיבוכים שכאלה.

ומה עשית? אני שואל.

קצת לא אכלנו מזה. ופחות מזה.

ותרופות נטלתם? אני מקשה. תרופות. טיפול. להשלים את החסר?

סוכרת הינה סממן של עודף מתיקות שניתן בהחלט להתקיים עמו. עם השנים מתרחשת סוג של הבנה המאפשרת שכנות טובה והדדית. אבל חשוב ביותר שלא להתעלם ממנה, שאז היא נוקמנית ואכזרית. חוסר הטיפול הוא הנורא מכל. את המחסור באינסולין יש להשלים, אך ורק באמצעות טיפול רפואי. שום חלופה קוסמת, מרקמים של אקזוטיות לרגע. הסוכרתי חייב בהבנה עצמית ובהסכמה של שלמות עם הסוכרת. כך גם מתאפשרת הוויה של חיים עם משמעות מלאה.

הטבע האנושי להתעלם מטיפול, לשקר בשם בריאות הזויה, לנסות גישות פרטיות, להתעלם מהידע העצום והבסיסי שנראה לכאורה שמרני, הוא מקור הרע. חוסר הטיפול הוא נורא. סוכרת עשויה להיות בת לוויה נסבלת במגבלות מסוימות. ניתן לאכול כמעט הכל - אבל צריך להגיב בטיפול בהתאם.

לא רק קבלה אלא גם אחריות. את המחסור באינסולין יש להשלים לטובת החיים השפויים.

איזון הסוכרת הוא יעד אולטימטיבי, כל רופא יאמר זאת. אלא שמידת המאמץ המושקע בכורח להשיג איזון ראוי עשוי להיות קשה מכדי נשוא. ההקפדה על קטנות, ההתבטלות העצמית, המדידה המתמדת, אירועי ההיפוהים, הכשלונות המתסכלים, הערמומיות הבלתי חזוייה של הסוכרת, שינויי היומיום ומצבי הרוח, כל אלה גובים מחיר יקר שלעיתים אינו שקול למאמץ המושקע. לפיכך אין מקום ליאוש. יש לקבל את הכשלונות כחלק מהשגרה, לפתח דרכים של השלמה וצפייה למחר טוב יותר. כל עוד הטיפול תקף, כל עוד אנו נוקטים בטוב האפשרי שלאל ידנו, כך אנו עושים את חלקנו.

הלבלב הינו איבר פשוט ובינארי. כל גדולתו בחוסר תחכומו. סגולתו להבחין בעודף סוכר הדם במרווח ערכים ידוע, ולהגיב בהפרשת אינסולין. ככל שאנו אוכלים יותר פחמימות, כך הוא מפריש עוד אינסולין, עד לסף הנורמטיבי הנכסף. לכשמתארע בו ליקוי, אנו מנסים לחקותו ולהשלים את פעילותו. בין בהזרקת אינסולין או בלקיחת תרופות להסדרת החוסרים בפעילות האינסולין. איש מאיתנו לא נולד להחליף את תבונתו הפשוטה של הלבלב. הסיוע ללבלב מבוסס על ניסוי וטעייה אישיים, בשילוב הכוונה רפואית מקצועית ומוסדרת. זה מדהים עד כמה רובנו ככולנו יודעים לייעץ לאחרים, עד שזה נוגע לנו.

כבר מעל לעשרים שנה של מתיקות. והחיים נותרו מעוררים ומעניינים, למרות רגעים של מרירות. הנה כי כן, כבר קשה לשערך כיצד נראו החיים ללא אותה המתיקות. אז יש את אותו העניין של הזריקות. נניח ענן קטנטן של יתושים עוקצניים, דוקרניים לרגע, ומה בכך. וכל אותן דקירות האצבע לביצוע המדידות. ובדיקות הדם. אין בכך קושי מסובך מדי מכדי לוותר עליו. כי בדבר אחד אני בטוח - כל טיפול שהוא, אבל כל טיפול, עדיף ללא שיעור על התעלמות.

אין זה סוד שרובם ככולם של סיבוכי הסוכרת מצויים דווקא אצל אלה הסוכרתיים מסוג 2 . אלה שלכאורה לוקים בסוכרת קלה, שאצלם אפשר ליטול כדור וגם אפשר שלא. סוכרת זאת נטולת סממנים, כמעט כמו עודף לחץ דם. ואזי מתקיימת הברירה להתעלם, להסתפק בביקור תקופתי אצל רופא המשפחה, להצהיר שאצלי הכל בסדר, להתווכח ולהוכיח.

לא פעם ראיתי בביה"ח קטועי רגליים או אצבעות אצל אותם סוכרתיים. היה לי קצת "צוקר", לא הרבה, ופתאום, פתאום, התחיל "צוקר" קשה.... לא התחיל הסוכר, תמיד היה. תמיד היתה המתיקות ולעולם לא חלפה. ומי שבדק את עצמו אחת למספר חודשים תוך התכוננות של צום בטרם בדיקה - שיקר בנפשו.

אם אסכם את מחשבותי בנושא, הייתי אומר שסוכרת הינה מחלה של הלוקים בה, לא של הרופאים. קצרה ידה של הרפואה להתערב באורחות חייו של הסוכרתי. היא יכולה לסייע, להציע, להמליץ. יש מגוון רחב של תרופות ואביזרים, אין מצב שאין לו פתרון. אבל ההחלטה נתונה בידיו של הסוכרתי. במעשיו יחרוץ את עתידו.

ואני אומר - חיו את המתיקות. חיו אותה במלוא העוז. לא טוב היות המתוק. אבל ככלות הכל, גם חיים מתוקים, הם נפלאים בעליל, לעיתים כהזדמנות של אבחנה אישית. כי למרות הקושי, אין לנו חיים אחרים. ומי שאינו מתוק - קרוב לוודאי שהוא מריר.

אז נוותר מתוקים לתמיד.






הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |