אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

סוכרת - רק רמות סוכר הדם ?

מאיר פרומקין 02-09-2001


עבור רובם ככולם של הסוכרתיים, רמות סוכר גבוהות מהוות את הסממן לעצם עובדת היותם חולים. ולכן בדרך הטבע הם מתמקדים במאבק ברמות הסוכר. לו אך נצליח להוריד את רמות סוכר הדם, הרי שאפשר לסכם כמיקח טעות, שהטיפול והאיזון מושלמים בתכלית.
היות ומרביתם של הסוכרתיים הם מסוג 2 , עד לכדי 90% מהסוכרתיים, לוקים אלה בתחושה מכשילה נוספת, המעודדת אותם לחשוב שהסוכרת שלהם הינה קלה, או בגדר של תקלה.

הרי אין הם מזריקים אינסולין, ודי לחשק את הדיאטה באיסורים וחרמים ולרענן את הווית הפעילות הגופנית עד לכדי סיגוף הגוף, והסוכרת אינה מהווה בעיה יותר. ואז מתפתחת מלחמה פרטית בטיפול הרפואי. מנסים להפחית ככל שניתן בכורח לבלוע טבליות או כדורים. למה ? אם לא צורכים תרופות - משמע, שאיני חולה יותר ?

במובנים מסוימים קל יותר לסוכרתיים מסוג 1 . מבחר הברירות העומד בפניהם אינו מאפשר גישות פרטיות או פשרות. ללא אינסולין לא יוותרו בחיים, והם מוטלים באחת למשטר חיים תלוי אינסולין שאינו מרפה לרגע. מתקוות הריפוי הם נגמלים במהרה, וניסיונות ריפוי שכאלה מסתיימים במפח נפש ובסכנת חיים. קבלת הסוכרת, קשה ככל שתהיה, מסתיימת בהבנה ובהשלמה אצל הסוכרתיים מסוג 1 בשלב מוקדם של הסוכרת.

אבל גם סוכרתי מסוג 1 ממאן להיפרד מהבריאות השלמה בה שרה עד לסיווגו התמוה כסוכרתי. זה אף פעם לא מתאים לי, נופל בזמן משונה, בסביבה רוחשים מלחשים ידעונים מסתוריים והאוזן כרויה לסיפורים ולתרחישי קסמים. והרופא, שתמיד מציע רק פתרונות חסרי מעוף ופתיחות יצירתית, הופך לספק אשם ספק לא מבין. כאילו ומדובר בתחביב.

סוכרת היא מחלה לאנשים אינטליגנטיים. לא כאן המקום להיכנס לדיון האם בני האדם הם יצורים אינטליגנטיים, אבל במובן האמפירי של המסקנה המתבקשת מהעובדות, הסוכרת היא מדד לא נעים למידת אינטליגנציה שאינה בגדר של בשורה מעודדת על טיבם של בני האדם. הסוכרת היא ליקוי מובחן ובלתי הפיך של מטבוליזם הסוכר. אבחון הסוכרת הינו הליך פשוט, מובהק ומיידי. הטיפול בסוכרת שמרני וברור לחלוטין. ובכ"ז, רובם של הסוכרתיים ילחמו ללא לאות בעצם אבחנתם כסוכרתיים וינסו לבטל את הסממן הטובע את המום - רמות סוכר הדם הגבוהות.

מאליו ברור שמול כל הצהרה עקרונית ופשוטה הבאה לכדי ביטוי באמירה של רופא, קיים עולם שלם וממוסד של מחקר מעמיק ונרחב המיישם גישות רפואיות ומדעיות נפלאות ומדהימות בהיקף ובעוצמת המידע שהן מעלות. אבל כל אלה אינן משנות כהוא זה את הקביעות הבסיסיות שהן המוצא לכל הבנה - הסוכרת הינה ליקוי בלתי הפיך במטבוליזם הסוכר. מעת לעת משתנות הגדרת האבחנה הסוכרתית, מוגדים תחומי "הפרעה" או "אי סבילות" לסוכרת. אבל העובדה הבסיסית בעינה נשארת ללא תלות בשפע ההגדרות. פעם סוכרתי - תמיד סוכרתי.

ובתוך בליל המידע העצום וחסר הגבולות הנחבא בצג המחשב ונגיש לכל אחד יש גם מכשלה שראוי להזכירה. ניתן למצוא ללא כל קושי תיאוריה או מחקר לכל מחשבה או גישה המקננת בראשנו. ומי שנוטה לשכוח את עקרונות הברזל הראשוניים על הסוכרת, או שנוטה לתור אחר מאוויי הלב, עשוי ליפול בפח נוכח העדר יכול להבחין ולברור את הנכון מתוך שפע המידע, ומתוך נטיית הלב ולאמץ גישות "נאורות" אבל מכשילות וכואבות. ביני לבין עצמי אני תוהה לעיתים, האם מידע בלתי מובחן אינו עשוי להיות גם מסוכן למי שאינו מיומן בו.

מטרת האיזון בסוכרת.

לאור דברי הפתיח שאולי לא ינעמו לרבים, נשאלת השאלה מדוע סוכרתיים רבים מקדשים מלחמת חורמה על רמות הסוכר. מדוע להימנע ממאכל פחמימות במידה ולהתמכר לפעילות גופנית אינטנסיבית - ובלבד שלא להשתמש בתרופות. האם רמות סוכר הדם הן עצם מחלת הסוכרת, או שמא תסמין לעצם קיומה ?

הבה נתקדם שלב אחר שלב בניתוח עקרוני של מספר הגדרות והבנות כדי לאתר בסופו של דבר את יעדי הטיפול בסוכרת. ונתחיל בצריכת האנרגיה.

מהפך האנרגיה בתא החי.

החיים הנם הליך הצורך אנרגיה. וכמו בפיזיקה הקלאסית, לתהליך בעירה יש צורך בחומר בעירה וחמצן. הדלק, או חומר הבעירה במקרה שלנו, הוא הפחמימה שכל גרם ממנה מכיל "חום כמוס" בשיעור של 4 קלוריות. והחמצן מצוי באויר שאנו נושמים בשיעור של כ- 30% . שניהם מגיעים לכל פינה ורקמה בגופנו בצנרת מסועפת ומופלאה שהיא מערכת כלי הדם. הדם המגיע מהריאות כשהוא מועשר בחמצן, מפעפע אל התא החי. הפחמימה ממתינה לנהג שיוציא אותה מהדם אל הרקמה. נהג זה הוא האינסולין. בלעדיו תיוותר הפחמימה בדם והתא יישאר רעב לפחמימה. תהליך השריפה לא יכול להתבצע, התא אינו יכול לקיים תהליך אנרגטי פשוט של שריפה וניצול אנרגיה. יכולת החיים של התא נפגמת. אין לו מקור אנרגיה מושלם.

הצנרת - מערכת כלי הדם.

ניתן לעשות אנלוגיה בין מערכת כלי הדם לבין מערכת או רשת הצנרת העירונית. רמת הסוכר בדם מהווה פוטנציאל אנרגיה והיא משולה ללחץ ברשת כאשר ככל שרמת הסוכר בדמנו כבוהה שיותר, כך יש לנו פוטנציאל להפקת אנרגיה רבה יותר. אנו הצמאים והנצרכים לשתייה, כמו התאים בגופנו, מהווים את הצרכנים הקטנים. כל מה שאנו רוצים הוא אך לשתות לרוויה, כמו שהתא מעוניין בפחמימות. אנו לא מתעניינים מהו לחץ המים ברשת, ובלבד שנשתה. גם התא אינו מתעניין ברמת הסוכר בדם, והמהלך ששהו תוכנת בידי הטבע יושלם רק במידה ויקבל את מנת הפחמימות כדי להיטען באנרגיה כדי להמשיך ולהתקיים


אבל ללחץ המים כמו גם לרמת הסוכר בדם יש השפעה על תקינותה של מערכת הצנרת שלנו. שומנים, משקעים, גורמי קורוזיה למיניהם עשויים לגרום לסתימות או פריצות. אחזקת מערכת הצנרת הינה תנאי הכרחי, אבל לא תחליף ליעד האמיתי של מערכת הצנרת, לאמור, לשתות או להעביר את הפחמימות לתאים.

מה הייתם אומרים, לו נניח, הייתם מקימים מערכת צנרת יפהפייה וממורקת בה הייתה מערכת בקרה מופלאה משמרת ללא הרף על לחץ תקין וללא רבב - אבל ללא ברזי שתייה ! זה פחות או יותר מה שעושה הסוכרתי המתמקד בשמירה על רמת סוכר הדם. הוא מתעמל ללא חסך, מפחית בצורה דראסטית את אכילת הפחמימות, ושבע רצון מעצמו. ומה עם הברזים הקטנטנים שיטפטפו פחמימות לתאים הרעבים. הם הרי זקוקים לאנרגיה, רוצים להתחדש, לחיות !

אבל לרמת הסוכר בדם תפקיד נוסף. תוך כדי סיחרורו בגוף, משמש סוכר הדם ישירות את המוח. גם תאי המוח חיים ככל תא רגיל, אבל המוח כמפקד העליון קיבל עדיפות על פני תאי הגוף האחרים וכ- 50% מכמות הסוכר האגורה בדם מופנית למוח בקדימות ראשונה כדי שמערכות הגוף החיוניות, שהן בד"כ בלתי רצוניות והסרות למרותו של המוח - תמשכנה לתפקד.

מחלת הסוכרת - מהו הליקוי שבמחלה ?

לו הייתי צריך להגדיר את מחלת הסוכרת, הייתי מנסחו בלקוניות נמרצת כליקוי במעבר הפחמימות לתאים עקב ליקוי במטבוליזם האינסולין. זה עשוי לנבוע ממחסור באינסולין במידה זאת או אחרת, ועקב כך נפגמת כמותית העברת הפחמימות והתאים נותרים ברעבונם לאנרגיה, או שפעילותו של האינסולין לקויה ואזי נפגע שוב שינוע הפחמימות לתא. תוצאת הלוואי, או הסממן המדיד לפגם זה, הוא רמת סוכר דם גבוהה ! ניתן להבין זאת ללא קושי, כי אם הסוכר, קרי הפחמימה, לא עברה וכלתה בתא, היא נותרת בדם ומתבטאת ברמת סוכר דם גבוהה.

סוכרתיים מסוג 1 חסרים אינסולין כמעט לחלוטין. סוכרתיים מסוג 2 לוקים בתפוקה חסרה של אינסולין או בתנגודת לאינסולין המונעת את תפקודו היעיל בהזנת התא בפחמימה. התוצאה אצל שני "סוגי הסוכרת" זהה לחלוטין - התא נותר רעב ! אני לעצמי לא מבחין בין סוגי הסוכרת, אם המדד הוא מבחן התוצאה הזהה. אבל זה לא נהיר לסוכרתיים מסוג 2. הם מניחים בשוגג ומתוך השאה פנימית כוזבת שצריך קצת להתעמל או להסתגף בדיאטה - ורמת הסוכר בדם תרד והם נוהגים נכון הסוכרת. אבל מניעת מזון לא תשביע את התא בפחמימות' שלתקופת מה יסתדר עם מאגרי שומן או גלוקגון קיימים. אבל לאורך זמן ועם תום תקופת ירח הדבש המלווה כל טיפול דראסטי - חוזרים לליקוי היסודי: אין חדש תחת השמש - הליקוי באספקת הפחמימה לתא נותר בעינו !

מי שעוסק בפעילות גופנית נמרצת משתמש אכן באנרגיה שבסוכר הדם להנעת השרירים. אבל צריך להבין שאין בכך לפתור את בעיית הסוכרת כפי שהוגדרה - הזנת התא בפחמימות. עוד נשוב בהמשך לדרכי טיפול אלה, המשולבים לפרקים בקסמים, אותות ומופתים.

היעדים באיזון הסוכרת.

יש להפריד את איזון הסוכרת לשני נושאים שאינם תלויים זה בזה.

1. איזון רמת סוכר הדם.

זאת פעילות מונעת לשמירת מערכת הצנרת ברמת לחץ-אנרגיה בתחום הוראות היצרן, או מה שאנו מכנים, "בגדר הנורמה". ערכי סוכר גבוהים יגרמו לסתימת הצנרת ולסיבוכים הנובעים מכך. מאידך, רמות סוכר דם נמוכות יוצרות מצב של "חוסר אנרגיה" אותו אנו מכנים כהיפו, וזה מצב מסוכן שרצוי להימנע ממנו.

לאיזון סוכר הדם טוב וחיוני להקפיד על דיאטה תקינה ומאוזנת התואמת את שגרת הפעילות השפויה של הסוכרתי. אין צורך לטפח הופעה של מוזלמאן, מצב של מחסור באבות המזון, מראה חיוור ואפיסת כוחות. הסוכרתי צריך לאכול לשובע ולהראות ולחוש טוב כאחד האדם.

פעילות גופנית צורכת (או "שורפת") את סוכר הדם ולכן גורמת בעליל להורדת סוכר הדם. אבל אליה וקוץ בה. מהיכן תימצא האנרגיה לביצוע הפעילות הגופנית ? לא ניתן לבצע פעילות גופנית רק על עודפי סוכר הדם, וביצוע פעילות גופנית במצב של היפר (רמת סוכר גבוהה) אינו מומלץ. לכן, יש צורך במקור אנרגיה חיצוני שמקורו במזון, וכדי להעביר את הפחמימות (כן, אלו אותן הפחמימות, ארבע קלוריות לגרם) אל תאי השריר והגוף - אנו שוב נזקקים לאינסולין.

2. הזנת התאים בפחמימות.

היעד של האיזון הנכון הוא להזין את התאים כיאות. וכאן יש צורך בטיפול תרופתי, כי כיום אין שום תחליף לאינסולין. ולכן איזון שאינו משלב את שלושת צלעות משולש האיזון: דיאטה - פעילות גופני - טיפול תרופתי, לא יכול להוות תחליף לטיפול הנכון בסוכרת.

וכדי להזין את התאים יש להיוועץ ברופא מומחה ולהצטייד בסבלנות והבנה ראויים כדי להגיע לתוצאות לא ע"ס מעשיות אלא תוצאות. כי האיזון מושג בדרך של ניסוי וטעייה המחייבים שילוב תרופתי התואם את התוצאות, ולא שום דבר אחר.

3. טיפול מאוזן ומשולב.

מה המדדים לתוצאות של טיפול נכון?

1. ערכי סוכר דם בגדר הנורמה כתוצאה משילוב של תרופות, פעילות גופנית ומזון שכשמו כן הוא: מאוזן ומזין (את התאים, כמובן). קיימים כלים מגוונים לבדיקת האיזון. יש לבצע בדיקות יומיות, כמו גם בדיקות אימות המשקפות איזון היסטורי, דוגמת המוגלובין הסוכר או הפרוקטוזאמין.

2. תחושה גופנית טובה ותחושת עוצמה וחיות. זהו מדד חשוב ביותר שעלינו לסגל לעצמנו. אמנם בסוכרת ישנם תרחישים המשפיעים על תחושותינו לגופינו, דוגמת אירועי היפו או היפר, אבל ככלל, עלינו גם לחוות תקופות של תחושה גופנית משופרת ורעננה, מאגרי כוח ואון. זה מדד סובייקטיבי החשוב מאין כמותו, ותמיד אני מעריך רופא השואלני את השאלות הבנאליות והפשוטות הללו: איך אתה מרגיש ? איך אתה ישן ? האם אתה עייף ? ותשובה חיובית המלווה בחיוך נותנת לו מידע של ממש.

היות ומי שניסח את תסריט החיים לא התגורר בהוליבוד של תקופת האגדות, והחיים אינם נקיים מלחצים ומפגעים שעומדים בפני עצמם, לא כל צרה חייבים לייחס לסוכרת ויש לפתח אבחנות אישיות לבעיות עבודה ופרנסה, פוליטיקה, אהבות מבוזבזות, ריקנות בחשבון הבנק, הורים וילדים, שכנה יפהפייה הצובטת את הלב, ביה"ס ומס הכנסה. וזה רק חלקיק פעוט מהרשימה המלאה. אבל אני בטוח שאיזון הסוכרת מסייע גם לאיזון כולל של החיים ולפיתוח תובנה בוגרת ומקבלת. יש משפט שראוי לשננו כמנטרה: כשטוב - אז טוב. את החלק השני של המשפט שבאופן מפתיע די דומה לחלקו הראשון - אני מציע להזניח. המשמעות היא שהצלחה מובילה להצלחה וניצחונות קטנים הם ראשיתם של ניצחונות גדולים. רצוי לטפח רוח מנצחת, וכשמדובר ביעדים כה משמעותיים לחיינו, ראוי שלא לפנות ללוחשים ומאחזי עיניים. זהו אחד ממאפייני האינטליגנציה שאני חוזר ומזכיר ללא לאות.

הטיפול התרופתי.

היות ואיני מבחין בין סוגי הסוכרת והוא שולי בדיון על הטיפול בסוכרת, איני גם מבחין בקטגוריות של תרופות המיועדות אפריורי לסוכרתיים כאלה וההם לאחרים. היות וכאמור לסוכרתיים מסוג 1 הטיפול מוגדר ומובחן, נתמקד בסוכרתיים מסוג 2. עומדים לרשותם זריקות האינסולין, תרופות ממריצות לבלב ותרופות עוקפות לבלב. כמו כן ובנוסף, עליהם ליטול תרופות שהוכחו כמועילות במניעת סיבוכים, לטיפול בדילול הדם והורדת צמיגותו ושיפור זרימתו, מניעת נזקי הרדיקאלים החופשיים וכך הלאה. סוכרת אינה רק מחלה לאנשים אינטליגנטיים. היא גם דורשת סבלנות מרובה ואמון ברופא המקצועי. זאת מערכה משולבת הדורשת אמון במערכת. אין מרשמי קסם או מה שחביב עלינו - קיצורי דרך.

ולפיכך, הסוכרתי שיועץ ברופא מיומן ישלב ללא תנאי והגבלה כל תרופה המתאימה לו והמניבה תוצאות. אם האינסולין מסייע לאיזון - יש להשתמש בו במידה. אין לחשוש מהתווית סיפורי אימים שאם משתמשים באינסולין - לא ניתן יותר להיגמל ממנו והופכים לחולה "קשה יותר". נהפוך הוא. הופכים לסוכרתי מאוזן יותר, ופרט לכך, מאום אינו חשוב.

אומרים, יש מקום בעולם. קוראים לו מומבסה.

נתאר לנו מצב היפותטי בו נניח שאנו מסוגלים לארוז את מערכת הצנרת העירונית במזוודה כחושה ולחוש למומבסה למטפל שיצא שמעו בכל העולם. יש לנו שתי בעיות בצנרת. הלחץ במערכת אינו תקין ופרט לכך גם אין מים הקולחים בברזים. לא ניתן לשתות ולו טיפה אחת וכל האוכלוסייה צמאה. המטפל הנודע מטפל היטב בלחץ המים. מונע אותנו ממקורות המים, מחזק ומרענן את הצנרת, אוסר שימוש בה אלא בשעות נתונות, ומחזירה לאחר דמי טיפול נכבדים להתקנה כשהיא חדשה ותקינה. והברזים נותרו סתומים כשהיו.

כך, פחות או יותר, משול הטיפול במומבסה. הורדת רמת סוכר הדם אינה פותרת את הבעיה העיקרית של הסוכרת - איזון נכון וגיבוי הפחמימות באינסולין החסר כדי שאלה יזינו את התא הצמא.

בכל מקום בו מצוי הייאוש ניתן למצוא רוקח זריז המריח עסקה דשנה. שנים של סוכרת לא מאוזנת מניבים מפגעים וסיבוכים, מדאובים וייאוש. ייאוש ממה ? מהמערכת הרפואית הכושלת, הלא פתוחה למשבי מידע מרעננים ממעבדותיהם של קוסמים. "מה כבר ניתן להפסיד" הוא משפט מפתח שהמשכו באימוץ אמונה בכוחות מאגיים, בהישענות של ידעונים שישיבו את הגלגל לאחור. אדם שמן היישוב עובר בין מספר חנויות כדי להתאים לו חולצה או זוג נעליים. אבל בהוצאה של עשרת אלפי דולר נוהגים בקלות, ומוותרים על הסבר מינמאלי שאצל הרופא המשפחתי היו עוקרים עיניים ומאיימים בתלונה לו לא היו מקבלים מענה, ומייד. וכך, ממודרים ממידע רפואי אמין ומבוסס, מתמסרים לטיפול קשה ותמיד חוזרים עם הצלחות.

לו היו אותם החולים מקדשים את אותה הנחרצות והאמונה ברופא המקצועי ובטיפול השוטף, סביר שניתן היה להימנע מטיפול במרכז המדעי שבמומבסה. בארץ שבה תשע מכל עשר נשים הסובבות ברחובות נגועות באיידס, שם הינה לו הגורל לזמן לנו את המזור לסוכרת ?

ובטרם סיום נשוב לראשית, מדוע להימנע מנטילת כדור או תרופה ?

ולסיום, אני מבקש לחזור לשיטת הטיפול הסגפנית. זאת המתבססת על דיאטת "כאסח" והתעמלות חסרת גבולות, ובלבד שלא להסתייע בכדור או בתרופה. אלה אינם מהווים פתרון לשלב הארוך והממשי של הטיפול, ובלי השלמת המחסור באינסולין אין אנו דואגים לתאים אלא רק לרמת הסוכר בדם שאינה העיקר אלא חלק ממנו, הקפדה על לחץ המים ולא על הספקתו לצמאים. בבוא היום, לאחר שישרפו מאגרי עודפי השומן, מהיכן ימצא הכוח לחיות, לחייך, להמשיך בחיוניות שבלעדיה כיצד נמצא את הכוח לחייך ולהיוותר אופטימיים ?

כבר הבנו כי סוכרת הינה מצב כרוני בלתי הפיך ומתמיד בזמן. וגם אם לא הבנו, עובדה זאת אינה ברת שינוי כרגע. גם הימנעות מנטילת כדור אחד או יותר לא ישנו זאת. האם התחושה שאין אנו נוטלים תרופה היא יעד לעצמו, או שהיא משנה במשהו את עצם היותנו סוכרתיים? מה חסר איפה כדי לשרש גישה זאת.

כן, דיברנו על זה. אינטליגנציה פשוטה ובסיסית. אנו זקוקים לה והיא מצויה כאן, לידנו. סוכרתיים, עשו בה שימוש !

 





הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |