אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

היכן אתה על קו המגמה ?

מאיר פרומקין

 

אחד הדברים שלא נותנים מנוח לסוכרתי הוא מהי רמת הסוכר שלו. תשובה פשוטה אין לכך, ואין מנוס לפיכך לבצע דקירת אצבע שגרתית ולבדוק את רמת הסוכר. אבל גם בדיקה זאת מעוררת מיד שאלה נוספת שאינה נופלת בחשיבותה מהערך של רמת הסוכר בדם. וכאן כבר לא יעזרו מכשירי מדידה ואפילו לא טכנולוגיות חדשניות. השאלה היא מהו קו המגמה עליו נמצאת המדידה שביצענו זה עתה, לאמור האם רמת הסוכר במגמת עלייה כהמשך למדידה שבוצעה, או שמגמת הסוכר לרדת לאחר המדידה שביצענו. המגמה למעשה קובעת את אופי ההתנהגות הנדרש וניחוש נכון של המגמה יקבע באופן מאד ממשי את תחושותינו והרגשתנו הכללי כמו גם את אופיו וטיבו של איזון הסוכרת.

מה אנו עושים אם כן לו ביצענו מדידה וגילינו שרמת הסוכר בדם עומדת על 170. לכאורה הכל תקין אבל אם האינסולין שהזרקנו לפני שעתיים דוחף את הסוכר כלפי מטה - מוטב לנו שנחשוב על חטיף או מנת פרי. אם גם ניפחתי את הצמיג האחורי באופניים והתכוננתי לדווש ולהשקיע מאמץ גופני - סביר להניח שאסיים את המסע באופניים תוך זמן לא ארוך בהיפו של ממש, בדיכאון שבחולשה ובתחושה של כישלון שהרי שוב פעם התפספס לי הניחוש. אבל אם נניח שאנהג נכון ואטעם חטיף יחד עם כוס מיץ רענן ולאחר מסע האופניים אחזור בתחושת עייפות שפויה של מנצחים שעשו מאמץ שהנאה בצידו, סימן שלא טעיתי בניחוש המגמה. ועתה אם נוציא את הגלוקומטר ואבצע מדידה ויסתבר לי שרמת הסוכר עומדת לאור כל זאת על 170 - סימן הוא שכל מה שעשיתי היה נכון.

אופס, אבל עדיין יש בעיה. ומה אני ממשיך לעשות עתה ? מהו קו המגמה לגבי המדידה העכשווית?

הנה כי כן קביעת קו המגמה הינה נושא פתוח שאין לו מענה ברור. ניתן למדוד ולמדוד ללא סוף ולוודא תמיד מהו קו המגמה. יש מצבים קיצוניים שאולי אין מנוס מכך, כאשר ערכי הסוכר נמוכים מאד לאורך תקופה ארוכה ומסוכן מידי לא לעמוד על המגמה. אבל באופן שוטף רצוי לא לנהוג כך, כי הייתי מצפה שלאורך זמן נקבל החלטות על אינסולין או כל תרופה אחרת, על דיאטה או מזון, על פעילות גופנית או ספורטיבית או סתם עבודה בגינה, ובסימביוזה עם כל אלה, כל מדידה אקראית של רמת הסוכר שנבצע תניב תוצאה שתניח את דעתנו, נניח אותו ערך של 170 . זה סימן בדוק כי כנראה הערכנו נכון (ואפילו באופן לא מודע) את נטיית קו המגמה, וגם קיבלנו החלטות אישיות נכונות בכל מה שקשור לאיזון הסוכרת.

למעשה תסכימו עמי כי ידיעת קו המגמה הינה מפתח להחלטות ונקיטת צעדים נכונים החשובים לנו עד למאוד. ואלה כוללים כאמור את שלושת מרכיבי האיזון הידועים לכל סוכרתי מתלבט, ומי אינו שייך לזן המתלבטים ? פעילות גופנית - כמה, מתי ובאיזו עצמה. תרופות - כמה ולמה ובאיזה מינון. ופחמימות - איזה פחמימות וגם למה והאם יש סיבה להגזים. וכמובן שכל אלה קשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה, ומגמת העקומה מתווה את התוכנית לכל מרכיב ומרכיב.

ניתוח מקרה לדיון. אני מרשה לשתף אתכם במדידה שביצעתי לאחרונה וערכה 172 ועל כל השתלשלות האירועים עקב כך. אם תשימו לב לשגיאות דפוס - אלה חלק בלתי נמנע מההחלטות השגויות שקיבלתי אולי בכך שלא עמדתי כנראה לאשורו על מגמת קו המגמה. אבל לאחר מדידת הסוכר בערך של 172 קיבלתי החלטה שאני יכול להרשות לעצמי רמת סוכר נמוכה יותר. השעה היתה 3.00 אחה"צ, ארוחת הצהרים כבר אחרי. הזרקתי לפני הארוחה מנה נמוכה יחסית של אינסולין מהיר, סה"כ 5 יחידות ( אולי היה עלי דווקא לחשוד מכמות האינסולין הנמוכה שהביאה אותי לרמת סוכר די משביעת רצון אחר ארוחת צהרים, או שמה אכלתי בצניעות יתרה ? ). ידעתי שבשעה 6.00 בערב אני בכוונתי לבצע מספר תרגילים בחדר הכושר. והנה לאור כל אלה החלטתי להוריד את רמת הסוכר ודחקתי עוד שלוש יחידות אינסולין והנחתי שכל מה שעשיתי הינו שקול ומדוד. אבל בשעה 5.00 הייתי שקוע בתחושת ההיפו המזדחל, לא כבד אבל נוכח ברמת סוכר שנע בסביבות

ה- 60. לא הייתי צריך למדוד, אני כבר יודע ומאמין לתחושות. פרי ועוד פרי לא מקלים על ההיפו אבל הכיוון נכון, ובשעה 6.30 אני כן מתייצב לדחוק במשקלות ולסדר לעצמי שלום בית עם הכישלונות האישיים בחיזוי קו המגמה.

ובכן, מה היה לנו כאן. טעות טעות טעות. כנראה טעיתי בהערכת קו המגמה כשהחלטתי להזריק, כי מגמת הסוכר היתה לרדת ואני החלטתי להזריק מתוך הנחה שגויה שהסוכר עשוי לעלות. ולכן תוספת שלוש יחידות האינסולין קרבו אותי להיפו שהוא ממושך וסטגנתי וממאן להיפרד ממני. עוד פרי ועוד פרי ואני חש שהמגמה מתהפכת אט אט. ואני מקווה שהיא מתהפכת בשיפוע מספיק כדי לאפשר עליית סוכר שתכסה את המאמץ שאני עומד לעשות עתה בחדר הכושר.

אם כן מגמת הסוכר הינה חלק בלתי נפרד וחשוב לא פחות מאיזון הסוכרת. בכל מדידת סוכר יש צורך לדעת מה המגמה על רקע המדידה - עליה או ירידה. למעשה מדובר כאן בחיזוי, כי אין שום כלי או מכשיר שיסייע לנו לצפות זאת. מכשירי מדידה יכולים לסכם היסטוריות - אבל מה אנו עושים בקשר לעתיד, בעניין של הסיבוב באופניים או היציאה לריקודי עם ?

הנכס היקר ביותר שלנו הוא הניסיון האישי והתחושות והנחישות האישית להאמין בהם ולסמוך עליהם. אם עד עכשיו ניסינו לנחש את רמת הסוכר לפני המדידה ( יא, ניחשתי שזה מה שיש לי ) אנו צריכים להרחיב את תחום הניחוש גם למסקנות ההמשכיות או למגמת הסוכר. נסו לחשוב משהו בסגנון של "..או. קיי, זה הסוכר שמדדתי, ועכשיו מה אני עושה עם זה..". החלטתם לאכול ( בהנחה שהמגמה היא ירידה ) , בידקו את ההנחה האם היתה נכונה. ההצעה הגדולה שלי שלמעשה היא הדרך היחידה לחדד את החושים לתחושת המגמה היא לעשות הכל לאט ובעדינות, במינונים קטנים. אם ההחלטה היא להזריק - לא הרבה, שניים שלוש יחידות. אם אוכלים - לאט לאט, קצת ועוד קצת. זה מהווה בדרך מסוימת אינדיקציה להחלטה. נעדרת פאניקה, מבלי לכלות בקבוק מיץ בתוספת של חצי כיכר לחם בהיפו. ההתנסות בהיפו ( זאת לא חוויה ) מהווה גם הזדמנות להתחכך ולהתרשם בסממנים, איך הם מתחילים, איך הם שוככים, מי בעד ומי נגד. נכנסנו לאמבט רותח - לפחות נסתבן ונרענן את העור.

הגורם היחיד שגורם לנו להיפו הוא מתן התרופה, אינסולין או כדור. הדבר היחיד שגורם לנו להיפר הוא המחסור בתרופה, אינסולין או כדור. גם לרמת סוכר נמוכה וגם לגבוהה יש סימנים מובהקים, אבל בין שניהם ההיפו חריף, מפחיד וכמובן מובחן יותר. אני מניח שיש רבים שנמצאים בהיפר אך ורק עקב החשש מהיפו - זה באמת משהו שכדאי להימנע ממנו. אבל אנו הסוכרתיים מתנודדים בין ההיפו להיפר, זהו תחום המחייה שלנו ועלינו לחוש בהם כאשר אנו נוגעים בשולי הנורמה שלנו.

קו מגמה יורד מוביל להיפו. יכולים להיות לו שיפועים שונים, אלה קובעים אם ההיפו קרוב או שנגיע אליו האיטיות. קו מגמה יורד פעילות כפולה - לעשות את מה שצריך ולהימנע ממה שלא צריך. חובה לאכול, ולאט לאט. אסור להזריק, אסור לבצע פעילות גופנית אינטנסיבית.

קו מגמה עולה מוביל להיפר. היפר מתבטא למי שחש בסימנים בתחושה כללית של עייפות מסוימת, מן כאב בשרירים או כמו של עצמות שבורות והרגשה כבדה, כאב ראש או כאב בעורף, השתנה תכופה, ובערכים גבוהים ריח חריף באף כמו בביקור בבית זיקוק, משהו דמוי גפרית. במצב זה לא אוכלים פחמימות, משתמשים בתרופות ( אם באינסולין, לאט לאט וברגש ) וניתן לעשות ספונג'ה בכל הבית. זה הזמן וזאת ההזדמנות.

סוכרת היא מחלה של מתלבטים, מחלה של תשובות לא ברורות, מחלה מאד אישית, מחלה ללא הסברים ועם המון הסברים. הנטייה הטבעית של חולים, ובפרט אינטליגנטים, היא להסיק מסקנות, וזאת טעות קשה. להרבה אנשים עם רקע טכני המושג "עקומה" הוא משהוא שהם מבינים וברור אם כך שאפשר לפרש את התנהגותה ולהסיק מסקנות. זה מוביל לקיבוע מחשבתי ולפגיעה ביכולת האינטואיטיבית לחוש בדברים ולסמוך על עצמך ועל תחושותיך. כי אף אחד לא יבטיח לך שהעקומה של היום זהה לזאת של מחר ( על האתמול הרי איננו דנים ), שהמסקנה של היום תהיה טובה גם למחר, והניצחון של היום הוא לא ההפסד של מחר. הדברים פלואידיים הרבה יותר וקשה לצפותם, ומדוע אם כן לקבוע מסמרות על מחלה שהיא של מתלבטים ?

בהצלחה עם מגמת העקומה.





הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |