אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 

מצבי דיכאון - וסוכרת

ד"ר קנטר 09-1999
 
כבר לפני למעלה מ- 300 שנה, החוקר תומס ויליס, מחלוצי חקר המוח ותפקודו של המעגל ע"ש ויליס שנקרא לאח"כ על שמו - "כיכר המדינה" של כלי הדם במוח אליה מתנקזים ודרכו מקושרים כלי הדם המרכזיים למוח, כתב במאמרו "על הסוכרת - או מחלת ההשתנה" שסוכרת הנה לעיתים תוצאה של מצבי עצב וצער ממושכים. דעה זו, המשיכה לרחף באויר לאורך השנים בהם אובחן הקשר בין השניים, אלא שלא ניתן היה אז להוכיח קשר ביולוגי ישיר בין דיכאון לסוכרת. בעשור האחרון חלה עלייה בהתעניינות במהות הקשר שבין מסתרי נבכי אישיותם של הסוכרתיים לבין מצב הסוכרת. ההשפעה האפשרית של המתרחש ב"צד האפל" של המוח, נפתולי הנפש ושינויי האישיות שאינם ניתנים לאבחון וראיה ישירה, משכו את תשומת ליבם של החוקרים המשתמשים בשיטות הפסיכולוגיות והאבחון הפסיכולוגי המקובל במטרה לנסות להגדיר את הקשר האפשרי בין הפרעות נפשיות מוגדרות, דוגמת דיכאון המתבטא בצורה קלינית, לבין סוכרת.

כמו כן מתבקשת השאלה האם דיכאון או הפרעות אישיות אחרות מגבירות ומשנות את הסיכונים והסיכויים להופעת סוכרת שאינה תלויה באינסולין.

שאלה אחרת שעלתה, היא האם מצבי הדיכאון שמופיעים בסוכרתיים לאחר גילוי הסוכרת, הנם זהים למצבי דיכאון הקשורים במחלות כרוניות אחרות, או שמצבי דיכאון אלו הנם אותם מצבים דיכאוניים המופיעים עם הגיל באוכלוסייה מבוגרת ואינם תוצאה של "אישיות סוכרתית" או מאפיינים אחרים ייחודיים לסוכרת.

בחמש השנים האחרונות הנושא זכה לעניין מחודש ולמעלה מ- 20 עבודות ומחקרים בנושא הסוכרת והדיכאון פורסמו בספרות המקצועית. השכלול וההתקדמות בשיטות הראיון והערכה הפסיכיאטרית תוך שימוש בקריטריונים מוגדרים, הפכו את היכולת והערכה הפסיכיאטרית להערכה אמינה ורגישה בדומה לשיטות מחקר מקובלות אחרות.

האפשרות להגדיר מצבים דיכאוניים או הפרעות נפשיות אחרות, שוכללה לבלי הכר. גם היכולת לאבחן במועד נטייה לדיכאון מאפשרת לרופאים לחשוד ולגלות מצבים דיכאוניים העלולים להשפיע על הסוכרת עוד לפני הופעת סממנים קליניים מובחנים וממצאים ברורים של דיכאון מתקדם.

מצבים גופניים כעייפות כללית, חולשה, הפרעות בשינה וירידה בתפקוד המיני יכולים להופיע במצבים של הפרעות נפשיות אבל גם כביטוי ברור של הופעת דיכאון בחולה סוכרתי.

למרות שדיכאון יכול להופיע במצבים שונים ומחלות רבות אחרות או אפילו כמחלה בפני עצמה, שכיחותו במבוגרים עם סוכרת (כפי שנחקר ביסודיות ע"י גאבארד וחבריו ב- 1993) מגיעה עד פי 3 ויותר בסוכרתיים. גם הספרות האחרת בנושא מצביעה על עליית השכיחות של דיכאון בין סוכרתיים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. אולם בעבר שיטות המחקר היו בלתי מדויקות בצורה המאפשרת הסקת מסקנות ברורות בעלות משמעות רפואית מקובלת. האם בין הסוכרתיים מתקיימת שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בהשוואה למחלות כרוניות אחרות ? תשובה חד משמעית לכך אין לנו עדיין.

שאלה מעניינת אחרת היא האם יש קשר משותף בין סוכרת ודיכאון, או שלפנינו פשוט שתי מחלות שונות בעלות שכיחות גבוהה באוכלוסייה אשר בשל שכיחותם הגבוהה יכולות להצטלב ולתת את הרושם שהן קשורות. היו מי שניסו לקשור את העובדה שבשני המצבים יש בעיה בויסות הפעילות ההורמונלית של הציר המקשר בין ההיפוטלמוס, ההיפופיזה ומערכת קליפת האדרנל באדם, וכמו כן שבשני המצבים הפרשת הקורטיזול מקליפת האדרנל אינה תקינה. הפרעות תפקודיות בפעילות ההורמונים והחומרים המקשרים במוח - הנוירוטרנסמיטרים, אשר בפעילותם קשורה בהופעת דיכאון, נמצאו פגועים במודלים של חולדות סוכרתיות.

ממצאים אלה והניסיון לקשור ביניהם הם גישה מעניינת מאוד, אולם זקוקים בשלב זה להוכחה נוספת.

דיכאון כשלעצמו יכול להוות הפרעה קשה, ממושכת, מסכנת חיים ומגבילה. מצבים דיכאוניים יכולים להופיע במהלך גיל ההתבגרות ולהימשך ואו לחזור במשך תקופות ארוכות. מצבים הדיכאוניים בצעירים יכולים להגביל אותם מבחינת הסתגלותם ותפקודם בחברה ובסביבה ולהשפיע על איכות החיים הפרטית בצורה הרבה יותר קשה מאשר השפעתן של מחלות כרוניות ומצבים רפואיים כולל סוכרת.

באחד המחקרים דווח שהופעת מצב או הפרעה נפשית כגון דיכאון קשה מחמירה את איכות החיים באופן עצמאי וללא קשר לחומרת הסוכרת או סיבוכיה. מאידך, מצבים דיכאוניים אינם מצבים הניתנים לאבחנה כלאחר יד ואם הם מאובחנים בצורה מדויקת ובזמן ניתן לטפל בהם בשורה שלמה של תרופות בשילוב טפול נפשי ע"י מומחה ולהביא בכך להפחתה בעוצמת הדיכאון ואולי אף למנוע מצבים חוזרים בעתיד.

מאידך נמצא במחקרים רבים שפורסמו לאחרונה כי הופעת דיכאון בסוכרתי עלולה להיות קשורה עם החמרה באיזון הסוכרת. הקשר בין איזון הסוכרת (רמות הגלוקוז בדם לאורך זמן) לבין הדיכאון אינו ברור: יכול להיות שאיזון גרוע של הסוכרת תורם להתפתחות הדיכאון ו/או שנוכחות דיכאון יכולה להביא לשינוי בתפקוד היום יומי של הסוכרתי וכתוצאה מכך לליקוי בשיקול הדעת של הסוכרתי והחמרת איזון הסוכרת.

הגיוני להניח שקיים פה קשר דו צדדי כאשר מצב אחד משפיע על השני - הסוכרת על הדיכאון והדיכאון על הסוכרת.

כפי שכבר ציינו, הן הדיכאון והן הסוכרת מהווים שניהם מצבים שכיחים. קיימות מספר אפשרויות היכולות לקשר ביניהם:

 

האפשרות המובנת שהקשיים המוערמים על הסוכרתי המנסה להתמודד עם מחלת הסוכרת ואיזונה מחד ועם הסיבוכים המתפתחים בעיניים, בעצבים, בכליות, בכפות הרגליים ואיפה לא. הניסיונות התכופים ומאבקי הסוכרתי גורמים להופעת מצבים דיכאוניים. כלומר: ההנחה פה שהמתח או מצבי הדחק (סטרס) הנגרמים לסוכרתי מעצם היותו חולה סוכרת וממצב ההתמודדות והלחצים הקשורים לכך גורמים לדיכאון. במקביל, אנו זוכרים שסטרס שלעצמו יכול לגרום לסוכרת באנשים המגלים רגישות ואפשרות של סוכרת, ומכאן לא רחוקה הדרך להניח שלדיכאון ולסוכרת גורם משותף - הסטרס...

 

אפשרות של קשר גנטי בין שתי המחלות: החוקר האנגלי הנרי מאודסלי כתב כבר במאה הקודמת על תצפיותיו של הופעה שכיחה של סוכרת במשפחות בהם הפרעות הנפש ואי שפיות הדעת שולטות. אולם ניסיונות ומחקרים מודרניים שללו את הקשר האפשרי שהוצע בין הזרוע הקצרה של כרומוזום 11 המפקח על אינסולין וגורמים אחרים הקשורים בסוכרת, לבין שינויים בכרומוזום זה כביכול במצבים מאני דפרס יביים.

 

האפשרות שדיכאון מופיע תחילה ויכול לתרום או לגרום להתפתחות הסוכרת בין אם שינויים הורמונליים בציר בין ההיפוטלמוס וההיפופיזה שהוזכרו, או אולי כתוצאה של השפעת התרופות לטפול בדיכאון כגון ליתום על מטבוליזם הפחמימות. אולם אין לכך עדיין הוכחות חד משמעותיות התומכות בהנחות אלה, למרות שקיימת עדות לעליה בשכיחות הופעת הסוכרת שאינה תלויה באינסולין באנשים המציגים את הדיכאון המאני דפרסיבי.

 

קיימת עדות אפידמיולוגית שסוכרתיים עם סוכרת שאינה תלויה באינסולין מהווים קבוצת סיכון להופעת דיכאון ככל שמשך הסוכרת שלהם ארוך יותר. בסוכרתיים עם סוכרת התלויה באינסולין (IDDM) קיימים מחקרים המוכיחים בבהירות שהופעת ונוכחות סיבוכי סוכרת במיוחד על רקע הפרעות כלי דם קטנים וגדולים קשורה בהתפתחות הסוכרת, למרות שאין הוכחה ברורה אם זאת תוצאה ישירה של סיבוכי הסוכרת או עקב ההחמרה באיכות החיים והקשיים המתעוררים מחמת התמודדות היומיומית כשמערכות העיניים, הכליות, העצבים ועוד נפגעות. גורמי סיכון אחרים כמו: סיפור משפחתי של דיכאונות, מצבי טרדה, גירושין או התאלמנות המזוהים כגורמי סיכון להופעת דיכאון משפיעים בסוכרתיים באותה מידה כמו שהם משפיעים בלא סוכרתיים.

מה הם הסימפטומים של הדיכאון בסוכרת ?

אין לסוכרתיים סימפטומים מיוחדים ואין הבדל בין "דיכאון סוכרתי" לבין מצבי דיכאון בלא סוכרתיים. הדבר הבולט העיקרי של הופעת הדיכאון הוא מצב רוח ירוד ואיבוד עניין בסביבה. החולה הדיכאוני מאבד עניין בפעילויות מהם היה נהנה קודם לכן. הוא מתעייף במהירות ובקלות, מתרחק מחבריו ומחברה ומוצא עצמו פתאום נלחם בחיים ורואה את החיים כמאבק בעוד שקודם הדבר לא הטריד אותו. קיימת ירידה ביכולת הריכוז, ירידה בתאבון היכולה להביא גם לשינויים במשקל והפרעות בשינה. עם הזמן מתקדמת הירידה בהערכה העצמית פוחתת ובביטחון עצמי פגוע, כמו גם בחוסר יכולת לקבל החלטות ובהרגשה שהאדם ומעשיו הנם חסרי ערך ואינם שווים את המאמץ. מופיעות תחושות של חוסר תקווה לגבי העתיד, ומתחילות להופיע מחשבות על מוות, במקרים קשים נטיות להרס עצמי ואף איבוד לדעת.

התפתחות הדיכאון עם הזמן והופעת הממצאים והתלונות הנ"ל ולעתים אף הפרעות קשות יותר מביאות להידרדרות האיזון בסוכרת. הנטייה להזנחה עצמית, עייפות וחוסר מוטיבציה מפחיתים את הרצון והחשק לבצע את המעקב החיוני אחר רמות הגלוקוז, לשמור על הדיאטה וזמני ארוחות, עם נטייה לשכוח או להימנע מלקיחת התרופות או האינסולין. למרות שהתאבון הינו בד”כ ירוד קיימת עלייה בצריכת האינסולין אולי על הרקע של תגובות מטבוליות ושינוים ברמות של הורמוני הסטרס בגוף המעלים את רמות הסוכרת ומפריעים לשיווי משקל העדין הדרוש לשמירה על רמות הגלוקוז.

אחת הסכנות בסוכרתיים המטופלים באינסולין הן, שבאם הדפרסיה מעמיקה ומופיעות מחשבות של איבוד לדעת הסוכרתי המזריק אינסולין יומיומית מחזיק בידיו גורם ממית ומסוכן בדמות מזרק האינסולין ומסוגל ע"י הזרקת כמויות גדולות מהרגיל להוציא אל הפועל את המחשבות האובדניות.

הזיהוי, האבחנה והטפול במצבי דיכאון בסוכרתיים אינם שונים מאלו שבלא סוכרתיים. על הרופא לאבחן ולאתר את הסימנים המבשרים כבר בשלביהם המוקדמים, במיוחד באם קיימת עדות למצבים דיכאוניים בעבר. יש להפנות את המטופל לרופא מומחה או פסיכיאטר, על מנת להתאים טיפול תרופתי אנטי דיכאוני כבר בשלבים המוקדמים של המחלה. למרות שהתאוששות ספונטנית ממצב דכאוני יכולה להופיע, רצוי ומומלץ לפנות לעזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר. הדיכאון הינו מחלה ככל מחלה אחרת, וניתנת לטפול תרופתי, ולכן אין להתבייש או להסס מלפנות למומחה - פסיכיאטר ולקבל סיוע מקצועי מיומן. בניגוד לאינסולין שאין לו תחליף, קיימות תרופות רבות בטפול האנטי דיכאוני ויש להתאים את התרופה המתאימה הן למומחה והן למטופל. קיימות מספר רב של תרופות שכולן פעילות ויש להסביר למטופל על תופעות הלווי האפשריות או סיבוכים אחרים העלולים להופיע. במהלך הטפול התרופתי הנמשך כחודשיים שלושה.

יש לזכור שחלק מהתרופות האנטי דיכאוניות משמש גם בניסיונות טיפוליים במצבים של נוירופתיה - פגיעות הסוכרת בעצבים, והן משמשות להקלת כאבים על רקע סוכרתי והפרעות ברגליים. יעילותם במצבים אלה של נוירופתיה שונה ממטופל למטופל. קיימות גם צורות טיפול ללא תרופות: בעבר ניסו טיפולים ע"י שוק חשמלי או ניתוחים שיעילותם כיום מוטלת בספק ואינם מקובלים עוד במיוחד לא לסוכרתי הדיכאוני שהינו מאושפז במוסד פסיכיאטרי. מה שמומלץ בפרט במערב, הוא מסכת טיפולים ע"י שיחות עם פסיכולוגים קליניים, יועצים פסיכיאטרים, מומחים לטפול בהפרעות התנהגות וכו' אשר בנוסף לטפול התרופתי יכולים לתרום רבות לטפול בסוכרתי.

עד כה העדויות מראות שקל יותר לטפל בדיכאון באדם שאין לו סוכרת או מחלה אחרת מאשר בדיכאון בסוכרתיים. אולם מאידך גם דיכאון הסוכרתי בר טיפול בתנאי שפונים ומקבלים אותו ממקור מקצועי ומיומן ובהקדם.

הדיכאון בסוכרתי יכול להיות קשור גם בגורמים אחרים התורמים להפרעה ולחוסר איזון הסוכרת. מצבים כהשמנת יתר המהווה כשלעצמה סיכון בעצם הופעת הסוכרת תורמת לעליית התנגודת לאינסולין בסוכרתיים, וזה לכשעצמו יכול אף הוא לתרום לעלייה בנטייה לדיכאון. משקל הגוף נמצא יחסית גבוה יותר בסוכרתיים עם דיכאון מאשר בסוכרתיים בלתי דיכאוניים שמחים וטובי לב. מכאן, שהשמנה בסוכרת תורמת אף היא להגברת הנטייה לדיכאון. עבודות אחרות הראו את הנטייה לעלייה במקרי הדיכאון במצבים של חוסר פעילות גופנית, כאשר הירידה בפעילות הגופנית כשלעצמה תורמת את חלקה היא להשמנה בפרט באזור הבטן שנצפת בשלב מוקדם יחסית.

גם גורמים אחרים כמו עישון או שתיית אלכוהול מוגזמת המעלים את הסיכון לסיבוכי סוכרת, הנם גורמים מוכרים הקשורים לשכיחות הדיכאון באוכלוסייה הכללית בארה"ב. מכאן, שלדיכאון קשר להשמנת יתר, לחוסר פעילות גופנית, לחוסר שיתוף הפעולה ולירידה ברצון הסוכרתי לבצע את המטלות היומיומיות הדרושות לשמירת האיזון, כאשר עישון או שתיית אלכוהול תורמים אף הם את חלקם לסיכום הכללי של יציאה מאיזון הסוכרת.

לא כל הדברים מובנים לנו עדיין בקשר שבין הסוכרת לדיכאון. אנו יודעים ששכיחות הדיכאון בסוכרת היא פי 3 מאשר בלא סוכרתיים. אנו יודעים שמצבי דיכאון משפיעים על האיזון ומסכנים את חיי הסוכרתי ובפרט זה החשוף לאינסולין, אולם מה ההסבר המטבולי לכך ואם אומנם הוא קיים - עדיין איננו יודעים. בכל המקרים בהם קיים סיכון מוגבר להופעת דיכאון, או באם מאבחנים בו הרופא, האחות או הצוות הטיפולי ואת הסימנים הראשונים המחשידים להופעת דיכאון, שומא על הרופא והצוותים להפנות את הסוכרתי לטפול מקצועי מיומן המבוסס על עושר התרופות הקיימות החל מהתרופות הטריציקליות השונות ועד לפרוזאק המהולל שאחוז גבוה מאוכלוסיית ארה"ב משתמש בו כיום לצורך ושלא לצורך.

לסיכום:

קיים קושי אובייקטיבי מובן בהתמודדות של הסוכרתי בבעיות היום יום המיוחדים למצבו הסוכרתי, באיזון, במעקב, ברצון ובמוטיבציה לתפקד קרוב ככל האפשר לתפקוד הלא סוכרתיים הסובבים אותו. אין כל סיבה שהסוכרתי כיום לא יוכל לעמוד בכך. באם מסיבה כלשהי מתפתח מצב דיכאוני יש לזהותו, לטפל בו מוקדם ומהר ככל האפשר בצורה הטובה והיעילה ולאפשר לסוכרתי להמשיך לתפקד ללא מגבלה נפשית ולהפוך את חייו מיגון - לשמחה, והכל במגבלות היותו "מתוק לתמיד ".

אין צורך להיות גם " חמוץ לתמיד" .





הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |